מבנה הדולפינריום נהרס, אבל הסאגה על עתיד המתחם ממשיכה

התוכנית החדשה למבנה בחוף ימה הדרומי של ת"א תכלול הקמת מבנים לשימושי מלונאות, מגורים ומסחר וכן שטחי שירות עד 26,500 מ"ר מעל פני הקרקע וכ-36,000 מ"ר מתחת לפני הקרקע • התנועה לאיכות השלטון ועמותת אדם טבע ודין טוענות כי היזם קיבל זכויות מפליגות ואף מוגזמות

הריסת הדולפינריום / צילום: גיא יחיאלי
הריסת הדולפינריום / צילום: גיא יחיאלי

הבוקר (ד') בשעה 10.00 התחילה ההריסה של מבנה הדולפינריום בחוף ימה הדרומי של תל-אביב, ואין ספק שזו סיומה של תקופה. המבנה העגול, שתוכנן בידי האדריכל נחום זולוטוב ונפתח בתחילת שנות ה-80, היה אייקון תל-אביבי ברור ומובהק. בהתחלה באו לראות את תצוגות הדולפינים המאולפים, אחר-כך היה שם אולם אירועים וגם מועדון ריקודים שהתפרסם בגלל פיגוע הטרור בשנת 2001. בשנים שחלפו מאז המבנה היה חצי נטוש ושימש בעיקר את מועדון הגלישה, אבל החוף שלצידו הצפוני ("חוף התופים") תיפקד כאתר התכנסות קהילת המוזיקאים והרקדנים ה"רוחניים".

מאחורי אקט ההריסה מסתתרת סאגה נדל"נית, תכנונית ומשפטית ארוכה שעדיין לא הסתיימה: הדולפינריום הוקם כיוזמה של איש העסקים צבי עפרון ובמימון משקיעים מדרום אפריקה, על קרקע שנחכרה ממנהל מקרקעי ישראל. ב-1989 רכש איש העסקים הגרמני יוסף בוכמן את המתחם בתמורה ל-5 מליון דולר. לפני כ-20 שנים, וכחלק מרצונה של עיריית תל-אביב לפתוח את קו החוף לציבור ולהמשיך את הטיילת ללא הפרעות, נחתם הסכם בין עיריית תל-אביב-יפו לבין חברת "שער לישראל" של בוכמן לחילופי שטחים. בוכמן היה אמור להעביר את שטח הדולפינריום לעירייה, ובתמורה לקבל שטח של כ־12 דונם בגדה המזרחית של רחוב הרברט סמואל. בשנת 2015 מכר בוכמן את המתחם החדש לקבוצת יזמים.

יש להבין שהתוכנית החדשה (תא/ 3360 ) מעניקה ליזמים זכויות הכוללות הקמת מבנים בשטח של 48,000 מ"ר לשימושי מלונאות, מגורים ומסחר וכן שטחי שירות עד 26,500 מ"ר מעל פני הקרקע וכ-36,000 מ"ר מתחת לפני הקרקע. בשטח הציבורי הפתוח תותר הקמת מבנה בשטח כולל של 250 מ"ר. לתוכנית הוגשו התנגדויות על-ידי התנועה לאיכות השלטון ועמותת אדם טבע ודין, כמו גם נציגי תושבים שטענו כי היזם קיבל זכויות מפליגות ואף מוגזמות.

הריסת הדולפינריום/ צילום: גיא נרדי
 הריסת הדולפינריום/ צילום: גיא נרדי

מתכננת הערים יעל דורי מ"אדם טבע ודין" סבורה כי מדובר בתקדים מסוכן: "בהתחלה חשבנו שזה מצוין שהורסים את המבנה, מסירים את המחסום ומייצרים שטח פתוח, אבל אז גילינו שבתמורה להסרת המבנה היזם קיבל פי 31 שווי זכויות, כשהפרויקט החדש, שיהיה חלק מחומת המגדלים על הים, נמצא בתחום הסביבה החופית. יש לציין כי חלק מהפרויקט ממוקם על שטח גן הכובשים. כלומר, השצ"פ השכונתי הוקרב למען הטיילת המטרופולינית. יחד עם התנועה לאיכות השלטון הגשנו התנגדויות, ערר והלכנו לתהליך משפטי וכרגע זה נמצא בבית המשפט העליון. במקרה הזה יש כאן תקדים מסוכן שעלול לפגוע במאמצים לפנות את המרחב החופי. לדעתי, לא נשקלה מספיק האופציה של להשמיש חלק מהמבנה. הרי הם במילא עומדים לבנות גם שם (על החוף. ג.נ) מרכז גלישה".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי הערר שהגישו לבית המשפט העליון נוגע לצד הקנייני: "מדובר בעסקה שבה בעלי הזכויות בדולפינריום מוותרים על זכויותיהם במתחם הנטוש ובתמורה מקבלים מהמדינה זכויות בנייה בהיקף עצום. הפרש השווי בין שני המתחמים מתקרב למיליארד שקל. בעתירה שלנו אנו טוענים כי רמ"י הייתה מחויבת לשווק את הקרקע הציבורית במכרז, כדי להגדיל כמה שיותר את ההכנסות לקופת הציבור. במקביל, ניתן היה להפקיע את מתחם הדולפינריום, לשלם ליזמים פיצוי בערכו של המגרש ואז לפתח אותו כחלק מהטיילת".

מהתנועה לאיכות השלטון מסבירים כי במהלך הכנת העתירה לבית המשפט העליון, התגלה כי רמ"י לא לגמרי תמימה: "לא הבנו למה המדינה ממהרת לתת שטח ליזם פרטי. מצאנו שהשטח (שנמצא ממזרח לרחוב הרברט סמואל - ג.נ) הוא חלק משכונת מנשייה, שנהרסה בחלקה במלחמת העצמאות ופונתה סופית בשנות ה-60 לטובת הקמת מע"ר מטרופוליני. ב-2007 רמ"י הבהירו למבקר המדינה שאם השטח ישווק במכרז ציבורי, יש חשש שאנשי מנשייה יבואו וידרשו פיצוי על ההפקעה. לכאורה זה היה התירוץ של רמ"י לקישור האיחוד וחלוקה מחדש שנעשה בין שני המתחמים".

תושבי האזור זועמים על ההתנהלות. יקיר בן מאור, אחד מהפעילים נגד הריסת המבנה, טוען כי מדובר במהלך מכוון של העירייה: "לבית המשפט העליון הוגשה עתירה שעומדת וקיימת. הדיון אמור להתקיים ב-11 ביולי. עיריית תל-אביב לא רצתה לחכות עד הדיון המשפטי. בעיניי, בסיטואציה הזו, הדיון בבית המשפט לא יהיה הגון והולם".

בהודעה לעיתונות שדוברות עיריית תל-אביב-יפו הוציאה לאחר בוקר ההריסה, נחשף לראשונה כי בכוונתה להקים מרכז ספורט ימי באתר: "המבנה יתוכנן באופן מינימליסטי כחלק מאלמנט הצללה. חלקו המערבי של המבנה בו תעבור הטיילת יהווה את המרפסת שתעוצב כמסגרת הפונה מערבה ומאפשרת פתיחות מרבית ונקודת צפייה לחוף החדש והמורחב, הן להולכי הטיילת מצפון ומדרום והן למצטרפים לטיילת מכיוון העיר, ממזרח. שטח המבנה יורחב על-ידי אלמנט ההצללה הכלול בו, ובכך יתווספו מקומות מוצלים לא פורמליים, אזורי טווח שניתן יהיה לנצל לפעילות המרכז המשמש רחבת הטיילת ורחבת המסעדה הנפתחת אליו". בתחילת חודש יוני יתקיים מפגש שיתוף ראשון לתכנון תמהיל השימושים במבנה החדש.

ראש העיר רון חולדאי בהריסת הדולפינריום / צילום: גיא יחיאלי
 ראש העיר רון חולדאי בהריסת הדולפינריום / צילום: גיא יחיאלי

תגובת עיריית תל-אביב-יפו: "הריסת הדולפינריום תאפשר את הפיכת השטח, שהיווה מפגע סביבתי החוצץ בין העיר לבין הים, לשטח ציבורי פתוח בו תקים העירייה פארק חופי וטיילת חוף ציבורית שתשלים את רצף הטיילות לאורך החוף מהרצליה עד בת-ים. התוכנית כוללת הקצאה לטובת שטחי ציבור בנויים לצרכים ציבוריים לרבות הקמתו של מרכז קהילתי לספורט ימי, אשר ייבנה במפלס החוף - בקשר ישיר ונגיש אל חוף הגולשים. מדובר בתוכנית בנייה שכבר אושרה סופית לפני מספר שנים וכוללת זכויות בנייה בהתאם למדיניות לאורך כל קו החוף ותוכנית המתאר העירונית.

"בניגוד לנטען, הותוכנית שבה נקבעו זכויות הבנייה כלל אינה עומדת לדיון בבית המשפט, אלא תוכנית איחוד וחלוקת המגרשים בין העירייה לרשות מקרקעי ישראל. לא ניתן להשמיש את מבנה הדולפינריום הישן באופן בו ניתן לממש את המטרה העיקרית של פתיחת רצף הטיילת והמבט אל הים, מה גם שכדי להשמישו נדרשות עלויות גבוהות יותר.

"בימים אלה מתקיימים מפגשי התייעצות עם הציבור בדגש על השימושים בשטחים הציבוריים הפתוחים. שיתוף הציבור נועד להציג את התכנון המוצע למרכז הספורט ולקבל התייחסות והצעות הקשורות לבניין ולפיתוח השטחים בפארק".