הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים: הסדר טיעון עם אלון ארבוב

זאת בגין קבלת חשבוניות פיקטיביות במיליונים • במסגרת הסדר הטיעון מבקשת המדינה להטיל על ארבוב 6 חודשי מאסר על-תנאי, עבודות שירות וקנס של 3.5 מיליון שקל • הסדר נוסף נחתם עם ארבוב גרופ, במסגרתו מבקשת המדינה להטיל על החברה קנס בסך 1.5 מיליון שקל

אלון ארבוב / צילום: תמר מצפי
אלון ארבוב / צילום: תמר מצפי

ספיח נוסף של הבנק המחתרתי שהתנהל בבורסה ליהלומים מתקרב לסיומו עם הסדר טיעון נוסף שנחתם היום (ג') בין המדינה לבין היהלומן אלון ארבוב וחברת ארבוב גרופ בע"מ.

לפי הסדר הטיעון שממתין לאישורו של בית המשפט השלום בתל-אביב, וכן לפי וכתב האישום המתוקן שהוגש יחד אתו, ארבוב והחברה הודו כי במסגרת שימוש שעשו בעסק למתן שירותי מטבע במתחם הבורסה ליהלומים ("צ'יינג"), אותו ניהלו מנחם מגן ודורון אלעד, הם קיבלו בשנת 2011 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של כ-4.7 מיליון דולר, לפיהן ארבוב (והחברה) רכשו יהלומים מיהלומנים שונים.

בפועל, חשוב לציין, חברת ארבוב וארבוב עצמו לא ביצעו עסקאות יהלומים עם היהלומנים שפורטו בחשבוניות, ולמעשה הם רכשו את היהלומים מיהלומנים אחרים לגמרי. יובהר כי חבותו של ארבוב עצמו בכתב האישום נובעת מהיותו מנהל פעיל בארבוב גרופ.

בנוסף הודו ארבוב והחברה כי באותה השנה הם קיבלו ממגן ואלעד חשבוניות פיקטיביות לגביהן לא ביצעה חברת ארבוב עסקאות יהלומים כלל, בסך כולל של כ-415 אלף דולר.

לפי כתב האישום, ארבוב והחברה כללו את החשבוניות הכוזבות שקיבלו בספריהם, כאשר בעשותם כן ולפי האישומים כנגדם, ניהלו הנאשמים פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים "והשתמשו בכל מרמה עורמה ותחבולה, וזאת במזיד ובכוונה" בשביל להתחמק מתשלום מס. 

אישום נוסף בו הודו הנאשמים נוגע להעברת כספים בסך כולל של כ-3.2 מיליון שקל לעובדי חברת ארבוב גרופ, וזאת מבלי לרשום סכומים אלה בספרי החברה וכן מבלי לדווח על סכומים אלה לרשויות המס כנדרש.

המדינה מבקשת להטיל על ארבוב עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן מאסר על-תנאי לתקופה של 6 חודשים. בנוסף מבקשת המדינה להטיל על ארבוב קנס כספי בסך 3.5 מיליון שקל. על חברת ארבוב גרופ מבקשת המדינה להטיל על החברה קנס בגובה 1.5 מיליון שקל.

המדינה יוצגה בהליך על-ידי עורכי הדין אורנה גלבשטיין וד"ר לירן חיים מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). הנאשמים יוצגו בהליך על-ידי עורכי הדין יעל גרוסמן ואיתן מעוז.

אחת מפרשיות הלבנת ההון הגדולות ביותר שנחשפו בישראל

אחת הפרשות הפליליות שטלטלו בשנים האחרונות את הבורסה ליהלומים היא פרשת הבנק המחתרתי בבורסה ליהלומים ברמת-גן. עד היום נחשבת הפרשה לאחת מהפרשיות הגדולות ביותר שנחשפו בישראל בתחום המס והלבנת ההון.

בליבה של הפרשה עומד "צ'יינג" - עסק לשירותי זיוף - "הבנק המחתרתי", אותו ניהלו מנחם מגן ודורון אלעד בשיתוף-פעולה עם היהלומן מאיר אוחנה. הבנק המחתרתי היה רשום כחברה למסחר ביהלומים ושירת מאות יהלומנים במהלך השנים.

אוחנה, יהלומן רשום בבורסה ליהלומים, הורשע כי פעל בשנים 2011-2010, בשיתוף-פעולה עם מנחם מגן ודורון אלעד, שני בעלי העסק שכונה "הבנק המחתרתי", אך גם הורשע כ"עסק" עצמאי, במנותק מהשניים. בית המשפט המחוזי הטיל עליו 10 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי, קנס של מיליון שקל וחילוט של 5.5 מיליון שקל. העליון, לעומת זאת, המתיק בעונשו במסגרת ערעור שהגיש לאחר שהחל בריצוי עונשו, והעמידו על 7.5 שנים בסך-הכול.

במסגרת הפרשה הורשעו חלק מהנאשמים בעבירות מרובות, עשרות ואף מאות עבירות מס, הלבנת הון ועוד, ועל חלקם נגזרו עונשי מאסר חמורים.