ניצחון הדוקטרינה על השכל הישר

פגמים רבים הובילו לטרפוד המיזוג בין הבנקים - מההליך עצמו ועד להתעלמות מהמציאות

עו"ד אורי שוורץ, רשות ההגבלים העסקיים / צילום: שלומי יוסף
עו"ד אורי שוורץ, רשות ההגבלים העסקיים / צילום: שלומי יוסף

אינני יודע אם כבר מנוי וגמור עם רשות ההגבלים העסקיים לטרפד את המיזוג המוצע בין בנק מזרחי טפחות לאגוד, ובכל זאת אנסה להצביע על כמה שיקולים המחזקים,לדעתי, את טיעוני התומכים במתן היתר למיזוג.

טיעון מרכזי של המתנגדים למיזוג הוא שיש חשיבות למספר המתחרים בשוק גם כאשר קיימים הבדלי גודל מהותיים בין המתחרים הפועלים בשוק למתחרה המבקש להכנס לשוק או המבקש לצאת ממנו.

טיעון זה מתבסס על תיאוריה הידועה בכינוי "היפותזת מבנה - התנהגות - ביצוע", שפותחה בשנות ה-70 של המאה שעברה על ידי מספר כלכלנים אמריקאים. הם הראו שקיימים תנאי שוק, שבהם הוכחה התזה כנכונה. אולם, מחקר מאוחר יותר הראה כי התנהגות המתחרים בשוק וביצועיהם אינם מושפעים בהכרח מן המבנה. את הקשר בין מבנה השוק להתנהגות המתחרים ותוצאותיה יש לבחון אמפירית בכל מקרה, ולא לבסס מסקנות על שיקולים תיאורטיים בלבד.

גם ההיגיון הכלכלי וגם הניסיון ההיסטורי בישראל מצביעים על כך שריבוי מתחרים כשלעצמו אינו מבטיח קיומה של תחרות. בשנות ה-50 וה-60 היו בישראל עשרות בנקים, אך רק בודדים ביניהם היו מתחרים לבנקים הגדולים. הם התקיימו כל עוד היו בעלי מונופולין בערי השדה ובמושבות וכן במגזרים ספציפיים, דוגמת סוחרים או בעלי מלאכה, אך קרסו משעה שהחלו הבנקים הגדולים לפתוח סניפים.

בנק אגוד אינו מתחרה אפקטיבי לבנקים הגדולים, אך צירופו לבנק המזרחי טפחות עשוי לחזק את מעמדו של אגוד כמתחרה לבנקים הגדולים.

צריך להביא בחשבון את העובדה המצערת שבנק איגוד הוא בנק "נכה". הנכות היא תוצאת היותו חברה בת של בנק לאומי עד שנמכר לבעליו הנוכחיים. קשר זה מעמיס על הבנק את תנאי השכר בבנק לאומי ואת מסורת ה"וועדים החזקים" וגורם לכך שעדיין אין לבנק מערכת מחשוב עצמאית. אמיר ברנע, מומחה לענף הבנקאות, אומר כי אין לבנק איגוד במצבו הנוכחי סיכוי להגיע לרווחיות סבירה.

עניין נוסף, שגם אם נזכר, לא זכה לדעתי להיות מובא בחשבון. אין חולק על כך שבעלי הבנק שילמו במיטב כספם תמורת הנכס שרכשו וגם אין לחלוק על כך שלא רוו הרבה נחת ממנו. הם מבקשים להיפרד מהשקעתם זו ועושים מאמץ גדול למצוא לו קונה. האם אין הם זכאים ליהנות מן הקביעה "אין פוגעים בקניינו של אדם" בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו?

נראה לי כי המצב בו ההכרעה הסופית בשאלת מיזוג בנקים, שאלה המחייבת ידע ונסיון בדרכי פעולתו של הבנק היחיד ובתפקודה של מערכת הבנקאות, נמצאת בידיו של היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים הוא פגום. הרגולטור הענפי של מערכת הבנקאות, שגם החלטותיו כפופות לשיקולי קידום התחרות בענף תומך באישור המיזוג, אך דעתו אינה נחשבת, כנראה, בעיני הפוליטיקאים. זהו מצב שאינו מתקבל על הדעת. הוא מעיד על הצורך הדחוף להסדיר את התיאום במערכת הרגולציה של השווקים הפיננסיים.

■ הכותב היה בעבר המפקח על הבנקים.