ההוכחה: לעובדי חח"י אין סיבה לחגוג את הרפורמה

ניתוח פנימי שנערך במשרדי האוצר והאנרגיה והגיע לידי "גלובס" מראה שברפורמות אחרות - בנמלים, רכבת, תעש ורמ"י - זכו העובדים לתמורה גדולה יותר • המסמך מראה כי אם המדינה הייתה מאמצת את ההסכם שגובש ב-2014, היא הייתה משלמת 65% יותר

רוטנברג  / צלם: יוסי וייס, חברת החשמל
רוטנברג / צלם: יוסי וייס, חברת החשמל

בהסכם הרפורמה בחברת החשמל מקבלת המדינה מעובדי חברת חשמל יותר ומשלמת להם פחות מכפי שהיה בהסכמי שינוי מבני דומים בחברות הממשלתיות שנעשו בשנים האחרונות, כך עולה מניתוח השוואתי שנערך במשרדי האוצר והאנרגיה, שהובילו את המו"מ להסכם רפורמה. מדובר במסמך פנימי שהוכן על ידי גורמי מקצוע לצורך הערכת כדאיות הרפורמה והגיע לידי "גלובס". המסמך לא הוצג בפורום פומבי או בדיוני המו"מ לקראת הרפורמה.

על-פי המסמך, בהסכמי השינוי המבני שנעשו ברשות הנמלים, ברכבת ישראל, ברשות מקרקעי ישראל ובתעש שילמה המדינה לעובדים תמורה גדולה הרבה יותר מאשר בהסכם הרפורמה של חברת החשמל, והעובדים מצידם הסכימו לשינויים מבניים הרבה פחות משמעותיים מאשר בהסכם הנוכחי.

הניתוח השווה את ההסכם הנוכחי בחברת החשמל גם לטיוטת הסכם הרפורמה שאליה הגיע צוות המו"מ בראשות אורי יוגב ב-2014 ועלותו הכוללת הייתה גבוהה יותר ב-65% מעלות ההסכם הנוכחי. העלות הכוללת של הרפורמה הנוכחית נאמדת בסכום של כ-6 מיליארד שקלים לפי הממשלה, ו-7-8 מיליארד לפי הערכה פנימית בחברת החשמל.

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, חזר אתמול על הטענה כי הסכם הרפורמה בחברת החשמל טוב בהרבה מהסכמי רפורמה קודמים שנעשו במשק בשנים האחרונות, וממצאי הבדיקה תומכים בטענתו. הביקורת על הסכם הרפורמה מתבססת בין היתר על עלותו הכבדה למשק שתמומן בחלקה באמצעות אי-הורדת תעריף החשמל, וכן על כך שהשינויים המבניים שהוסכמו אינם דרסטיים מספיק, ומאפשרים למשל לחברת החשמל לבנות שתי תחנות כוח נוספות.

סעיף ההוצאה העיקרי בהסכם הוא התשלומים לעובדי חברת החשמל, בתמורה להסכמתם לשינוי מבני הכולל הוצאה של יחידת ניהול המערכת (המוח של הרשת) והפרטת חמש תחנות כוח. כמו כן הסכימו העובדים להכנסת חוזים אישיים ולוויתור על זכות וטו במכרזים ובוועדות משמעת ולפרישה מוקדמת של 2,800 עובדים וצמצום מצבת עובדי החברה ב-25%. במסגרת זו יקבלו העובדים מענק חד-פעמי בגובה עשרת אלפים שקל לכל עובד ארעיים ו-30 אלף שקל לעובדים קבועים. מדובר בתוספת שכר של 0.8% על-פני תקופת ההשתכרות כולה.

ההטבה העיקרית ברפורמה היא תוספת חודשית קבועה שתשולם בעתיד לפנסיה של העובדים: עובדים שיפרשו כתוצאה מהרפורמה (או יעברו לחברות אחרות) יקבלו תוספת של 1,250 שקל ועובדים שישארו בחברה יקבלו עם פרישתם לגמלאות תוספת של 1,700 שקל. העובדים הנשארים יהיו זכאים להגדלה מעבר ל-1,250 רק בתנאי שחברת החשמל תעמוד בהתחייבויותיה למכור תחנות כוח ליצרני חשמל פרטיים (בתוך חמש שנים). העלות הכוללת של התשלומים לעובדים בחברת החשמל מוערכת בכ-3.5 מיליארד שקל, אך יש לזכור מדובר במספר עובדים גבוה פי כמה ממספר העובדים ברכבת או ברשות מקרקעי ישראל.

נמלים: 100 אלף שקל לעובד

ההשוואה המתבקשת של הסכם הרפורמה הנוכחי היא להסכם הרפורמה ברשות הנמלים ב-2005 - שנחשב לשינוי המבני הגדול ביותר שנעשה במשק עד להסכם הנוכחי. במסגרת ההסכם מ-2005 הסכימו העובדים לפיצול את רשות הנמלים והרכבות לחמש חברות (הרכבת, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת וחברת נמלי ישראל) והסכימו להתחיל תהליך של הנפקת חברות הנמלים בבורסה עד להפרטתן. תמורת הסכמתם שילמה המדינה לעובדים (דור א') מענק רפורמה של 100 אלף שקל לכל עובד והסכימה להכשיר ולהלבין את כל חריגות השכר - באמצעות תוספת שכר פרמננטית של 16%.

התוספת משולמת לעובדי הנמלים במלואה, למרות שרק מחצית מהרפורמה בוצעה בפועל (ובעקבות כך המדינה לא משלמת לעבודים את החצי השני של המענק בסך 50 אלף שקל). בנוסף, זכו עובדי דור א' בנמלים לחסינות מלאה מפיטורים לכל ימי חייהם. כתוצאה מהרפורמה ברשות הנמלים והרכבות הפכו עובדי הנמלים לשיאני השכר במגזר הציבורי, ומצד שני העובדה שהפנסיה שלהם נמוכה בעשרות אחוזים מהשכר החודשי אינה מאפשרת למדינה לשכנע אותם לפרוש לפני גיל 67.

רכבת: 18% תוספת שכר

בהסכם הרפורמה ברכבת שנערך ב-2012 אפשרו העובדים למדינה להקים שתי חברות-בת (למטענים ולנדל"ן) ולהוציא למיקור חוץ תחזוקה של 30% מהרכבות. תמורת הסכמות אלה שילמה המדינה לעובדים תוספת שכר קבועה של 18% ונתנה חסינות מלאה מפיטורים עד שנת 2030.

ברפורמה בתעש שנערכה ב-2014 הסכימו העובדים להליך ההפרטה של החברה תמורת תוספת שכר של 8% ובנוסף התחייבה המדינה להגדלת הפנסיה של העובדים ב-2,500 שקל לעובד.

ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל שנעשתה ב-2013 זכו עובדי המינהל (כיום רמ"י) להגדלת שכר קבועה של 25% ולמענק רפורמה בסך 30 אלף שקל תמורת הפיכת המינהל לרשות מקרקעי ישראל וחתימת הסכם קיבוצי חדש.

יתרונות הסכם רפורמה בחברת החשמל ברורים עוד יותר בהשוואה למתווה יוגב: שם הובטחה לעובדים הגדלת הפנסיה ב-1,500 שקל לפורשים ו-2,500 שקל לנשארים, והובטחה תוספת שכר קבועה של 3.5%. בנוסף הוסכם במתווה יוגב כי חברת החשמל תוכל להקים תחנת גז פחמית וגרעינית ותוכל לשחלף ולשדרג את תחנות הכוח הקיימות. החברה הסכימה למכור רק תחנת כוח אחת וקרקע לתחנה נוספת.

מתווה יוגב לא בוצע בסופו של דבר, מאחר ששר האוצר דאז יאיר לפיד סרב לחתום עליו בגלל עלותו הגבוהה והחשש שייתפס כמי ש"חילק מיליארדים לוועד העובדים החזק במדינה".

הכי יקרה? הכי זולה! / עמירם ברקת

מתנגדי הרפורמה בחברת החשמל טוענים שהיא יקרה מדי. לכותרות כמו "המדינה תחלק 6 מיליארד שקל לוועד העובדים החזק במדינה" יש השפעה מוכחת: לפחות שר אוצר אחד בעבר סרב לחתום על הסכם רפורמה שכבר היה סגור ומסוכם, בגלל החשש מכותרות כאלה. אבל בכל הדיון הרדוד שהתנהל עד היום בנושא הרפורמה, לא נעשה ניסיון רציני לברר האם היא אכן יקרה מדי.

כי מי שמחליט שמחיר מסויים הוא מופרז רק בגלל שמדובר בסכום של עשר ספרות, צריך לקבל בפסיכומטרי ציון נכשל. תשובה רצינית לשאלה הזו חייבת להיות מבוססת על בדיקה מה קיבלת בתמורה ומה שילמת - ביחס למה שמקובל בשוק. נכון, העלות הכוללת של התשלומים לעובדי חברת החשמל גבוהה פי כמה מעלות התשלומים שקיבלו למשל ברכבת - אבל בחייכם, מספר העובדים בחברת החשמל גבוה כמעט פי עשרה. זה כמו לקבוע שדירת חמישה חדרים יקרה מדי - כי היא עולה יותר מדירת שני חדרים או שלושה. התשלום פר עובד הוא הקריטריון האמין היחיד להשוואה.

חייבים להודות שהמבט לאחור על הרפורמות שנעשו בעבר, מעמיד באור שלילי את הרפורמות הקודמות, שלהן אחראי האוצר. העובדה שעובדי הרכבת, מינהל מקרקעי ישראל והנמלים קיבלו תוספות שכר דו-ספרתיות גבוהות ולא נתנו כמעט כלום בתמורה (עם כל הכבוד לחברות בת ולהסכם קיבוצי חדש) - היא לא פחות משערורייה, שממחישה את הצורך בריסון כוחם של הוועדים במונופולים הממשלתיים הגדולים. ההסכמים הללו העלו את השכר בחברות הממשלתיות לרמות שמקובלות רק בהייטק - רק שאת החברות הממשלתיות שלנו אף אחד לא רוצה לקנות.

למתנגדי הרפורמה יש טיעון נוסף, מעט יותר רציני מהראשון. מבט על הסכמי הרפורמה הקודמים מראה שהמדינה שיפרה עמדות בכל הסכם והעובדים הסתפקו בפחות ופחות בכל פעם. זה אומר שכדאי למדינה לא למהר ולסגור רפורמות, וזה אומר שאולי היה צריך לחכות גם הפעם כי בעוד חמש שנים היה אפשר לקבל את הרפורמה בהנחה עוד יותר גדולה. התשובה לשאלה הזו היא הפתגם על הסוס שבעליו ניסה לגמול אותו מאכילה. שנייה לפני שהצליח להיגמל - הסוס מת. זה מה שעלול לקרות לחברת חשמל ללא הסכם רפורמה.

 

פתאום הרפורמה של 2018 טובה יותר? / סטלה קורין ליבר

המסמך המדהים המוצג לעיל - אילו לא היה מצחיק, היה נחשב מביך. שני אנשים במשרד האנרגיה אחראים על הרפורמה המעוותת הנוכחית בחשמל: שר האנרגיה יובל שטייניץ והמנכ"ל אודי אדירי. אפשר להסיק ששניהם יחד וכל אחד לחוד, אחראים על המסמך הזה, כתבו או שרוחם מרחפת מעליו.

ההשוואה ל"מתווה יוגב" נסגרת במשפט המסכם: "מתווה יוגב יקר יותר במונחי עלות בכ-65% מהמתווה הנוכחי ...". אורי יוגב היה מנהל רשות החברות הממשלתיות עד ספטמבר 2017. במהלך כמה שנים התרכז בהכנת רפורמה משלו לחברת החשמל. יד ימינו לאותה רפורמה, שאף פעם לא הגדירה מחיר והייתה נדיבה במיוחד לחברת החשמל הכושלת, היה לא אחר מאודי אדירי. אדירי דנן היה באותה עת סגן הממונה על התקציבים באוצר, אחראי על תחום התשתיות, ביניהם, אחראי על תשתיות האנרגיה. אדירי, כמו אותו יוגב, הילל ושיבח את הרפורמה שלהם דאז, הסביר שהיא ואין בילתה, שזה הכי טוב לעמישראל. אז עכשיו אומר המסמך שמתווה יוגב היה יקר במונחי עלות מזה הנוכחי. אז על מי לסמוך - על אדירי א' או אדירי ב'?

לעניין השר שטייניץ, בסוף נובמבר 2015, כשר אנרגיה, דיבר בכנס רשות החשמל. הדגיש את חשיבות חיזוקו וקידומו של הבטחון האנרגטי, סיפר בהתלהבות על הרפורמה בחשמל שאו-טו-טו, ממש בינואר 2016, נכנסת לתוקף: "הותרת שוק החשמל במצב הקיים, כמוהו כהשארת בניין ללא יסודות שעתידו ליפול. יש להפריד לחלוטין את מקטע הייצור מחברת החשמל ולייצר תחרותיות שתגיע לצרכן הביתי... מגיע גם לצרכנים הפרטיים ליהנות ממשק תחרותי...".

רק שב"רפורמה" הנוכחית, סוף מאי 2018, אין שום דבר מכל זה. מקטע הייצור לא מופרד כלל, חברת החשמל תמכור 4-5 יחידות קטנות ישנות ומקבלת אישור להקים 2 תחנות גדולות חדישות, כך שמעמדה בייצור החשמל בשוק אפילו יגבר. ולעניין "מגיע לצרכנים הפרטיים", הרי ידוע לכבוד השר שאין על כך מילה ברפורמה. לא קיים סעיף שאפילו דומה לזה. יש סעיף שנותן סמכות לרשות החשמל לבצע שינויים - אבל הרי ברור וידוע שעובדי חברת החשמל מעולם לא רצו ולא רוצים תחרות, ולא יסכימו לתחרות על משקי הבית. שטייניץ דיבר באחרונה על "פיילוט" למכירת חשמל פרטי גם למשקי בית - לא רק למפעלים. תשאלו למה לא טרח לעשות את זה מאז התפרקה לו הרפורמה הקודמת? נשיב: כי הוא פחד מתגובת חברת החשמל וההסתדרות, והוא עדיין ירא. עובדה שהוא במו ידיו חותם על "רפורמה" שמשאירה נתח ייצור גדול בידי חח"י ושליטה מנופוליסטית על הולכה וחלוקה. אז איך זו של 2018 יעילה יותר מזו של 2015?

טבלה נוספת שמוצגת במסמך מדברת על - "הרפורמה יעילה יותר משינויים מבניים מקבילים". האמת: שטייניץ ואדירי אמורים להבין בזה. זה היה שר האוצר, שני הוא האיש החזק באגף התקציבים. רק שתי דוגמאות משונות עד תמוהות. תע"ש - על פי הטבלה: מענק של 30,000 שקל לעובד, תוספת שכר של 8% והגדלת השכר הקובע לפנסיה. אבל הרי במשך שנים החזיקה הממשלה, האוצר ומשרד הביטחון, את תע"ש על מכונת הנשמה. שנים מימן הציבור את עלות השכר לעובדים ולגמלאים. זה לא נחשב?

השוואת עלות ויעילות - חייבת שקיפות על כל הפרטים, לא רק הנבחרים. עוד דוגמה מהמסמך - רשות הנמלים: תוספת שכר קבועה של 16% שרק 5% מותנים בהתקדמות השינוי ומענקים של 100 אלף שקל לעובד (בפועל הועברו לכל עובד 50,000 שקל "דמי הסכמה" והיתרה הייתה אמורה להיות מועברת בהנפקה של 15% מכל נמל, שלא בוצעה ולכן לא עברה המחצית השנייה של המענק). רק דבר אחד לא מצוין: המחיר הכי גדול של אותו שינוי מבני. האוצר הסכים והתחייב להלבין את כל חריגות השכר. מדובר בחריגות כבדות, שהולבנו רטרואקטיבית. מחירן - מיליארדי שקלים.

הממונה על ההגבלים ליצרני החשמל הפרטיים: "הרפורמה לא נועדה להיטיב עמכם" / עמירם ברקת

"הרפורמה בחברת החשמל לא נועדה על מנת להיטיב עם יצרני החשמל הפרטיים והאינטרסים הכלכליים שלהם, אלא נועדה לטובת הציבור, לטובת משק חשמל תחרותי יותר, ועל-מנת להיטיב עם הצרכנים", כך כותבת הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין.

את המכתב כותבת הממונה כתשובה לפניית פורום יצרני החשמל הפרטיים אליה.

במכתב תשובה למנכ"ל הפורום עמוס לסקר מכנה הלפרין "אמירה הגובלת בחוסר אחריות" את המסקנה כי למשק החשמל יהיה עדיף להמשיך ללא רפורמה מאשר לבצע את הרפורמה המוצעת - המסקנה שאליה מגיעה חוות דעת שצורפה לפנייה שכתב הממונה על ההגבלים העסקיים הקודם, דרור שטרום. הלפרין מציינת כי יצרני החשמל הפרטיים עצמם אמרו לה, כי המהלך החשוב ביותר למשק החשמל הוא הוצאת יחידת ניהול המערכת מתוך חברת החשמל - ומהלך זה בוצע.

"הרפורמה תביא גם להגברת התחרות בין היצרנים הפרטיים לבין עצמם ותגדיל את מספר השחקנים בתחום", מסכמת הלפרין. הממונה על ההגבלים מוסיפה עוד, כי "גם אם תוצאה זו איננה רצויה מנקודת המבט של יצרני החשמל הפרטיים, היא רצויה בהחלט עבור האינטרס הציבורי".