עתירה נגד תשלומי ההורים: "יוצרים שתי מערכות חינוך נפרדות"

תשלומי ההורים זינקו ב-250% בתוך 7 שנים והגיעו ל-4.6 מיליארד שקל, כך לפי מחלקת המחקר של הכנסת • אתמול אישרה ועדת החינוך הפחתה של 30 מיליון שקל בלבד בתשלומי ההורים

ספרי לימוד בחנות / צילום: שלומי יוסף
ספרי לימוד בחנות / צילום: שלומי יוסף

4 ארגונים וכ-150 הורים הגישו היום (ד') עתירה כנגד משרד החינוך בנושא של גביית תשלומי הורים. לפי מחלקת המחקר של הכנסת, הסכום הגיע ל-4.6 מיליארד שקל לפחות, עלייה של 250% בשבע שנים.

העתירה הוגשה על-ידי הקליניקה למשפט ומדינות חינוך של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בין העותרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת ידיד - מרכזי זכויות בקהילה, הלה למען החינוך בשכונות ועיירות פיתוח, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ח"כ פרופ' יוסי יונה ופיצי' דובינר בשם מטה המאבק למען חינוך חינם.

"במשך שנים ועדת החינוך של הכנסת מבקרת את העלייה בתשלומי ההורים, במשרד החינוך מבטיחים להוריד את גובה התשלום, ובפועל התשלומים רק עולים ועולים", אמר עו"ד הרן רייכמן, ראש הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך. "הגדלת תשלומי הרשות מגדילה את הפערים בין תלמידים מאוכלוסיות חזקות ומוחלשות ויוצרות בפועל מערכות חינוך נפרדות של אלה שיש להם כסף לאלה שאין להם כסף. זהו כרסום הולך וגובר בערך של הזכות לחינוך חינם לכל", הוסיפה רייכמן.

אתמול (ג') אישרה ועדת החינוך של הכנסת את תשלומי ההורים, לאחר שמשרד החינוך גיבש תוכנית מצומצמת להפחתת תשלומי ההורים, בהיקף של 30 מיליון שקל בלבד, ורק להורי כיתות א' ו-ב'. זאת, לאחר שהבטיח לפני כשנה כי יפעל לצמצום משמעותי יותר שלהם. מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר בוועדה כי הפחתת נטל ההורים אינה מסתכמת רק בתשלומי ההורים; וכי המשרד פעל להפחתת הנטל בהיקף של כ-5 מיליארד שקל, למשל באמצעות קייטנות בחגים וסבסוד צהרונים.

העתירה הנוכחית עוסקת בעיקר בסעיפים של "רכישת שירותים מרצון" ו"תוכנית לימודים נוספת", המהווים יחד כ-3 מיליארד שקל מתוך הסכום. העתירה היא למעשה איחוד של שתי עתירות קודמות: "עתירת תשלומי הורים", בה תקפו תוכניות לימוד נוספות וגביית כספים ללימוד הליבה ולבגרות בסכומים המגיעים לאלפי שקלים ואף למעלה מ-10,000 שקל; ו"עתירת הטאבלטים", שתקפה את ההיתר של משרד החינוך לגבות תשלומים עבור רכישת אמצעי קצה המשמשים ללימודים עצמם ועוד.

בעתירה מציגים העותרים נתונים המראים כי בתי הספר שקיבלו אישור מוועדת חריגים לגבות מעל 4,000 שקל בשנה הם משני העשירונים העליונים במדד הטיפוח, דבר שמגדיל את הפערים בין התלמידים מרמה סוציו-אקונומית גבוהה לכאלו מרמה נמוכה.