ההסתבכות של יגאל אהובי ויחידות הנופש שננטשו

זה התחיל ב-2012 כהבטחה נדל"נית גדולה להקמת מיזם מלונאי יוקרתי בעיירת חוף מבוקשת בווייטנאם, והסתיים באתר בנייה נטוש ואלפי רוכשי יחידות נופש זועמים. בלבה של הפרשה מצוי איש העסקים יגאל אהובי, שלטענת שותפיו הפסיק להזרים כספים אל הפרויקט בניגוד להתחייבותו, והביא למציאות העגומה.

תחילת הסיפור כאשר דוד לבל, רון ארמון, וסימון טטרואשווילי - שלושה יזמים ישראליים הפעילים בשוק הנדל"ן והתקשורת בווייטנאם - החליטו לנצל את הביקושים הגדלים לפרויקטי Time Sharing בווייטנאם ולהקים פרויקט יוקרתי במיקום מנצח שיניב רווחים נאים. פרויקטי Time Sharing מצעים למכירה יחידות נופש לשהות בת שבוע בכל שנה.

השותפים איתרו קרקע בת 310 דונם הכוללת רצועת חוף של 575 מטר בעיירת החוף נה צראן, אותה פוקדים 3.5 מיליון תיירים מקומיים בכל שנה, בנוסף ל-700 אלף תיירים זרים. לצורך קידום הפרויקט, חיפשו השלושה באמצעות חברת DRS שבבעלותם, שותף רביעי בעל הון, שיממן את הפרויקט בעוד הם יהיו אחראיים על תכנון, הקמה, שיווק והניהול של הפרוקיט.

בין השמות שעלו כגורם מממן היו בכירי אנשי העסקים בישראל ומשקיעים מקומיים, אך בסופו של יום התקשרו השותפים ב-2012 עם איש העסקים יגאל אהובי, בעל השליטה בחברה הציבורית רבד, וקונסול כבוד של ויאטנם בישראל. זאת לאחר שלטענתם, שכנע אותם אהובי כי הוא בעל יכולות כלכליות וקשרים במדינה האסייתית המתפתחת.

חברת DRS וחברת "בלנהיים השקעות" שבבעלות אהובי ודרכה הוא מנהל עסקים בחו"ל, התקשרו להקמת חברה משותפת בשם "אלגין השקעות", כאשר בהתאם לדרישתו של אהובי, הוא בעל מניות הרוב בחברה המשותפת (88%) וניהול הכספים מצוי בידיו, בעוד DRS, היא בעלת מניות מיעוט (12%) בחברה המשותפת.

בין הצדדים סוכם כי אהובי יהיה הגורם המממן של הפרויקט המשותף, והשותפים יהיו אחראיים על תכנון ושיווק הפרויקט. אלא שלטענת השותפים, לאחר שהשקיעו עבודה רבה, ולאחר שהחלה הבנייה בסוף 2015 לקח אהובי לידיו את ניהול החברה המשותפת ואת ההתנהלות מול גורמי הממשל והרשויות.

לטענתם, תחת אותה התנהלות דומיננטית מצדו של אהובי, הוא סירב לחתום עימם על הסכם מחייב, למרות שהצדדים חברו עוד ב-2012 להוצאתו לפועל של המיזם. התכתבות בין אהובי לאחד השותפים שהגיעה לידי "גלובס", חושפת את סלידתו של אהובי מחתימה על ההסכם: "לי אין הסכם עם אף אחד" כתב אהובי. "אם אתם מתעקשים על חוזה, יהיה חוזה, אלא שבחוזה כותבים הכל. הכל זה לא נייר חד-צדדי שבו כותבים רק את ההתחייבויות שלי, אלא גם את שלך. זה לא עניין של אמון. כשיש אמון לא צריך חוזה בכלל".

התנהגות לא רציונלית במקום מימון

לטענת השותפים הם איתרו את הקרקע, שאת רכישתה ב-3 מיליון דולר מימן אהובי כמתחייב, והם אלה שפעלו לקדם עליה תוכנית בנייה, להשביח את ערכה, ולהשיג את האישורים הנדרשים להקמת של 600 יחידות נופש מלונאיות בקומפלקס הכולל וילות צמודות קרקע ושלושה מבנים בני 10 קומות.

כל יחידה הוצעה למכירה במחיר ממוצע של 18 אלף דולר מסגרת שבוע נופש, כפול 52 שבועות בשנה, ובסך הכל כלל המיזם כ-31 אלף שבועות למכירה. ב-2013 החלו השותפים בשיווקו של הפרויקט ומכרו עד היום אלפי יחידות נופש שבועיות למשפחות מקומיות, כאשר דמותו של אהובי הוצגה כגורם בעל ממון העומד מאחורי הפרויקט.

בסופו של יום רק לאחר 4 שנים, בשנת 2016, ולאחר לחצים מצידם הסכים אהובי לחתום על הסכם מחייב אשר לטענת השותפים לא קוים מהרגע הראשון. אהובי אשר התחייב לממן את הפרויקט, שבנייתו מוערכת ב-160 מיליון דולר, מימן בתחילת הדרך את רכישת הקרקע תמורת 3 מיליון דולר, אך מיד לאחר מכן, טוענים השותפים, פעל באופן אותו הם מגדירים "לא רציונלי" שלא תרם להתקדמות הפרויקט. סך הוצאותיו של אהובי הסתכמו עד כה ב-5.8 מיליון דולר, סכום אשר רחוק מלהביא להתקדמות בפרויקט.

"יצאנו לדרך עם פרויקט "אלמה" והתחלנו לשווק את היחידות בסוף 2013 כאשר עד אז סיימנו את נושא הרישוי. מסירת היחידות הראשונות אמורה הייתה להיות בתוך 3 שנים בסוף 2016". מספרים השותפים. לדבריהם, קצב המכירות אף היה מפתיע לטובה, אלא שאז אהובי, כך הם טוענים, שאמור היה להיות לפי ההסכם גורם מממן בלבד, החליט לפתע באופן חד-צדדי על ביטול ההיתר לפרויקט ואף על שינוי של התוכניות שאושרו זה מכבר. ההתנהלות המוזרה הזו, גרמה, לדברי השותפים לעיכוב ניכר בהתקדמות הפרויקט שכלל עכשיו תכנון חדש והוצאת היתר חדש.

"די מהר הבנו, שלא ניתן יהיה למסור את היחידות בזמן", הם מספרים. "כשהתקרב מועד המסירה הראשון ב-2016, היו מכירות של אלפי יחידות נופש, והעבודות להקמת הפרויקט היו בחיתוליהן והסתכמו בחפירות וכלונסאות. כשאנשים שרכשו יחידות ראו שאין בנייה באתר, התחיל בלאגן גדול והפגנות באתר נגד החברה. היום הרוכשים אף דורשים ביטול של העסקאות", הם מספרים. עד היום אגב לטענתם אין הסכם עם קבלן מבצע, והעבודות באתר הופסקו כליל.

לטענת השותפים, התנהלות לא רציונלית זו של אהובי נועדה להסתיר את קשיו בהשגת המימון אותו התחייב להביא לצורך הקמת הפרויקט. השותפים טוענים, כי אהובי עיכב את ההיתרים במכוון, משום שלא היה ביכולתו להזרים את הכספים למימון המשך הפרויקט כפי שהתחייב ולכן עשה כל שניתן כדי לעכב את הפרויקט בניסיון לממן את הנדרש מתוך המכירות של יחידות הנופש.

וכך, בעוד לטענתם הם עמלו קשות על תכנון הפרויקט ושיווק היחידות וכאשר לרוכשים הפוטנציאליים הוצג אהובי כטייקון שמביא עמו הון ניכר למימוש הפרויקט, מודה אהובי בהתכתבות בינו לבין אחד השותפים מנובמבר 2015 כי לא הצליח לקבל מימון בנקאי והוא מבקש את עזרתם: "ביקשתי ארבע פעמים קשר עם בנק מקומי", כתב אהובי, "אנחנו צריכים הלוואה לבנייה והלוואות לרוכשים מאותו בנק. עד עכשיו עסקתי ברצינות רק עם בנק HSBC שדחו (את הפרויקט - ש.צ) סופית. אמרתם שיש לכם חבר קרוב שהוא יו"ר של בנק. אם זה נכון תעשו לי רק קשר. פגישה קצרה שלכם ואני אמשיך".

לטענתם "יכולנו ללכת לעוד 20 משקיעים שישקיעו איתנו בפרויקט המדהים הזה. אנחנו דאגנו למכירות, והוא אמור היה לדאוג לכסף. במקום זה, הוא סיפר סיפורים, הפסיק להזרים כספים לפרויקט, דחה את הבנייה וגרם להפרות הסכם מול הרוכשים השונים שנותרו זועמים וחסרי אונים".

אלימות נגד עובדי המכירות

בשנתיים האחרונות מצוי הפרויקט תחת מתקפות וביקורות בכל אמצעי המדיה בווייטנאם לרבות המדיה החברתית, הטלוויזיה והעיתונות. הרוכשים הזועמים מבטלים הסכמים, פועלים להגשת תביעות משפטיות נגד החברה, מקיימים הפגנו נגד החברה, ובחלק מהמקרים אף נקטו באלימות נגד עובדי המכירות במקום, תוך שהם דורשים להשיב את כספיהם.

כיום, לטענת השותפים, בניית הפרויקט הופסקה בהיעדר המימון מאהובי, שלטענתם, השתלט על כל הנעשה בפרויקט, ופועל בכל דרך אפשרית כדי לא להביא את המימון לו התחייב. בין אהובי לשותפיו שורר כיום נתק מוחלט ועננה כבדה מרחפת סביב המשך דרכו של הפרויקט.

לשאלה מדוע אהובי לא המשיך לממן את הפרויקט שאליו נכנס, אין תשובה ברורה כיום. אך את מצוקתו הבהיר בהתכתבות עם אחד השותפים: "עם כל האכפתיות שלך והעובדה שאתה נותן הכל לעסק הזה, הבעיה הגדולה היא שלי. גם אני לא ישן בלילות מהפרויקט הזה", כתב אהובי לאחד משותפיו.

עו"ד טל בננסון, המייצג את השותפים של אהובי מסר כי "מדובר בקצה הקרחון ביחס לטענות מרשינו לפעולות פסולות ולהתנהגות נפסדת של מר אהובי אשר הפר ומפר ברגל גסה את התחייבויותיו כלפי מרשינו. בימים אלו, אנו שוקדים על הכנת התביעה, אשר תפרט את טענות מרשינו ותחשוף את התמונה המלאה והכוללת בהתייחס להתנהלותו האישית של מר אהובי".

 עורך דין טל בננסון / צילום:משרד טל בננסון

פרקליטו של יגאל אהובי, עו"ד דוד לשם ממשרד ניר כהן, לשם ושות', מסר בשמו כי "הנטען בכתבה חסר יסוד, עובדתית ומשפטית. מדובר בטענות מופרכות של אנשים שכנראה מתוסכלים מכך שאינם מצליחים למכור את חלקם הקטן (והעקיף) בפרויקט במחיר מופקע, מחיר שאגב, לפי שיטתם, משקף לפרויקט הצלחה פנומנלית". 

נדל"ן באירופה, קנדה וישראל

אהובי, שהחל את דרכו כרואה חשבון והפך בהמשך ליזם נדל"ן, לא מרבה להתראיין ושומר על פרטיותו. הוא ידוע כחובב אמנות מושבע, ולאחרונה פורסם כי הוא מוכר יצירות אמנות במחירים הנמוכים משוויים.

אהובי מחזיק בנכסים באירופה, בישראל ובקנדה. הוא פועל באמצעות חברת בלנהיים הפרטית העוסקת ברכישת נכסים מניבים, באחזקתם ובניהולם ושפעילותה מתרכזת בעיקר במערב אירופה. אהובי גם נמנה על בעליה של חברת צ'אמוס, יחד עם יצחק סוארי וג'ורג' חורש, המחזיקה בנדל"ן באנגליה המשמשים כאולמות תצוגה ומכירה של רכבי קבוצת פולקסווגן.

בישראל פועל אהובי באמצעות חברת רבד הציבורית, בה הוא מחזיק ב-65% מההון ומשמש כיו"ר. מדובר בחברת נדל"ן קטנה יחסית, הנסחרת בבורסה בשווי של כ-160 מיליון שקל, והיא מחזיקה כיום כ-10 נכסים מניבים בארץ ובחו"ל, שחלקם מיועדים למכירה. החברה שותפה בפרויקט המגורים אנטוקולסקי שבמרכז תל-אביב.

נוסף לכך, לחברה פעילות משמעותית יחסית בתחום ניהול והפעלת בתי אבות סיעודיים באנגליה, בשותפות עם חברת בתי האבות בית הזהב. במסגרת זו השלימו החברות בשנה שעברה רכישת 13 בתי אבות תמורת כ-355 מיליון שקל (קרוב ל-80 מיליון ליש"ט), וזאת כחלק מהאסטרטגיה המשותפת שלהן להקים רשת בתי אבות סיעודיים איכותיים.

בסיכומה של 2017 רבד נהנתה מהכנסות מנכס חדש שרכשה בגרמניה, אשר הובילו לצמיחה של 50% בהכנסותיה השנתיות, שהגיעו ל-37 מיליון שקל. אולם, עלייה ניכרת בהוצאות המימון שלה הובילו לצניחה של כמחצית ברווחיה, שעמדו על כ-12 מיליון שקל.

ברבעון הראשון של 2018 הכנסותיה של רבד נשחקו ב-40%, ל-6 מיליון שקל, בעקבות מכירת אותו נכס בגרמניה, אולם שינוי בסעיפי שערוכי נכסים, מימון ורווחים מחברות כלולות, סייע לה להציג רווח רבעוני של יותר מ-5 מיליון שקל, אחרי הפסד שרשמה ברבעון המקביל.