הכסף הגדול של BlueVine הישראלית: גייסה עוד 60 מיליון דולר

חברת ההלוואות המקוונות כבר גייסה קרוב ל-130 מיליון דולר בהון סיכון, ויותר מחצי מיליארד דולר לפעילותה השוטפת • "עדיין לא מגרדים את הפוטנציאל"

גיוס הון גדול נוסף לחברת הפינטק הישראלית BlueVine: החברה הודיעה היום כי גייסה 60 מיליון דולר, בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית Menlo Ventures. הגיוס כלל גם משקיעים חדשים ובהם SVB Capital, ואת כלל המשקיעים הנוכחיים בחברה ובהם רקוטן היפנית, לייטספיד ו-83North.

בכך החברה כמעט והכפילה את סכום גיוסי ההון סיכון שלה, שעומד כעת על 128 מיליון דולר. בנוסף לסכומים אלה גייסה החברה עד כה יותר מחצי מיליארד דולר לקווי אשראי ולשירות ה-Factoring (מימון חשבוניות) שהחברה מעניקה, בין היתר מקרדיט סוויס. החברה נמצאת בתהליך גידול מהיר, ומגייסת בימים אלה עשרות אנשי פיתוח תוכנה וניתוח ביג דאטה. כיום מעסיקה היא מעסיקה 200 עובדים, מהם 70 במרכז המו"פ ברחוב יגאל אלון בתל אביב, והאחרים - בתחומי השירות, השיווק והחיתום הידני - ברדווד, קליפורניה.

BlueVine, שהוקמה לפני חמש שנים בידי אייל ליפשיץ (מנכ"ל), ניר קלר (סמנכ"ל טכנולוגיות) ומוטי שטנר נחשבת כיום לאחת מחברות הפינטק הבולטות בישראל. החברה פיתחה פלטפורמה מקוונת המיועדת לשוק האמריקאי, ומאפשרת לעסקים לקבל מקדמות במזומן על חשבון חשבוניות שטרם שולמו. כמו כן החברה מציעה קו אשראי המאפשר החזרים על פני תקופה שבין חצי שנה ל-12 חודשים. עד סוף השנה צפוי הקיף המימון הכולל שתספק החברה ללקוחותיה להגיע ליותר ממיליארד דולר.

עידו לוסטיג, סגן נשיא לניהול סיכונים בחברה, אומר כי כיום יש לחברה יותר מ-10,000 לקוחות פעילים בארה"ב. החברה פיתחה טכנולוגיה לאיסוף מידע על הלקוח ממקורות מקוונים, וכך לזרז מאוד את ההחלטה על הענקת האשראי. בין השאר נכנסת BlueVine לנתוני חשבונות הבנק של הלקוח (באישורו, כמובן), וכן לדירוגי האיכות והאמינות הנפוצים בארה"ב. החברה אף מנתחת טקסטים באתרים וברשתות חברתיות כדי לזהות את הסנטימנט כלפי מבקשי ההלוואה.

"התוצאה של כל זה היא אפשרות לתת הלוואה ללקוח בתוך דקות מרגע הגשת הבקשה", אומר לוסטיג ל"גלובס". הטכנולוגיה מסייעת לצמצם למינימום את מספר המקרים בהם לקוח אינו מצליח להחזיר הלוואה, ולטענת לוסטיג "הנתונים במישור הזה מאוד יפים בהשוואה למתחרים".

BlueVine פועלת כיום בארה"ב בלבד. לדברי לוסטיג הסיבה היא היכולת למצות שם את הטכנולוגיה לשם בניית מאגר המידע, יכולת שאינה קיימת במדינות רבות אחרות. "בישראל אין מאגרי מידע זמינים, ואם הייתי רוצה להשיג מידע הייתי צריך לשלוח שליח לקבל אותו. מעבר לזה, אנחנו עוד לא מגרדים את הפוטנציאל של השוק הענק שיש בארה"ב".