שיעור מנמלים: מה תאגידים יכולים ללמוד מהטבע על עבודה

ד"ר טמסין וולי-ברקר, ביולוגית אבולוציונית ויועצת לחברות פורצ'ן 500, שואבת מהטבע מודלים של עבודה, מבנה ארגוני וניהול • "האינטליגנציה הקולקטיבית של נמלים ודבורים הרבה יותר עוצמתית מזו של הפרטים המרכיבים את הנחיל, וזה נכון גם לבני אדם", היא אומרת בשיחה עם "גלובס"

כוורת דבורים תעשייתית / צילום: שאטרסטוק
כוורת דבורים תעשייתית / צילום: שאטרסטוק

בסקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת גאלופ נמצא שיותר משני שלישים מהעובדים בארה"ב מנותקים ולא מעורבים באופן פעיל בעבודה שלהם. אלו חדשות קשות לעסקים ואפילו רעות יותר לעובדים. אבל בטבע, אין אבטלה, כל דבר חי ממלא את תפקידו ומעורב במערכת האקולוגית שלו. כל פרט עושה את מה שהוא הכי טוב בו, בכל רגע בחייו. האם אפשר לשאוב השראה מהטבע כדי ליצור סביבת עבודה מעניינת?

חדשנות בהשראת הטבע היא לא המצאה חדשה, בזכותה (והלפה הקוצנית) יש לנו סקוטץ', נורות לד בהשראת הגחלילית ובגדי ים בעיצוב עור הכריש. ביומימיקרי (Biomimicry), חיקוי של הטבע, נשען על הרעיון שצורות חיים שונות על פני כדור הארץ פותרות בעיות שונות כבר 3.8 מיליארד שנה, ואלה שעדיין בסביבה כנראה יכולות ללמד אותנו דבר או שניים על התמודדות עם מצבי קיצון, מקסום משאבים או הסתגלות לשינויים. רוב העבודה בתחום הייתה של יצרנים, שפנו לטבע כדי לפתור בעיות הנדסיות. לפי טמסין וולי-ברקר, דוקטור לביולוגיה אבולוציונית ויועצת לחברות פורצ'ן 500, גם תאגידים יכולים ללמוד דבר או שניים מפטריות, נמלים ודבורי דבש.

"אחד ההיבטים המושכים ביותר של הגישה האבולוציות הוא העובדה שכל יצור חי היום הוא שורד - האבות הקדמוניים שלהם העבירו הלאה מידע ואסטרטגיות מוצלחות במשך 4 מיליארד שנה. זאת אומרת שמה שיש לטבע להציע לנו הם פתרונות מוכחים", אומרת וולי-ברקר (Woolley-Barker) בשיחה עם "גלובס". אבל ביומימיקרי לא צריכה לעצור בעיצוב מוצר, אלא יכול להימתח עד לעולם התאגידי. בספרה " Teeming: How Superorganisms Work Together to Build Infinite Wealth on a Finite Planet", מציעה וולי-ברקר לשאוב מהטבע גם מודלים של עבודה, מבנה ארגוני וניהול.

הכול מתחיל בהשוואה של חברות פרטיות וציבוריות לסופר-אורגניזם. אותה התארגנות חברתית שמאפיינת נמלים ודבורי דבש, שבה כל הפרטים פועלים יחד לשימור הקבוצה כולה ולא לשימור עצמם בלבד. הקבוצה או הכוורת במובן הזה הם יצורים חיים בפני עצמם. זו אולי נראית השוואה תמוהה, הרי ארגונים ובני האדם שמרכיבים אותם הם חלק ממשפחת הקופים, ולא חלק מקן נמלים, אבל מתברר שיש לנו איתן במשותף יותר מכפי שחושבים.

"אנחנו דומים לנמלים יותר מכפי שחושבים"

"הפרימטים חיו בהיררכיות דומיננטיות במשך מאות מיליוני שנים. האבות הקדמוניים שלנו התנהלו בצורה תחרותית הרבה מאוד זמן וזכרי אלפא תמיד שלטו בהזדמנויות הטובות ביותר. אבל אנחנו שונים מאוד חברתית מהם בכמה דרכים מהותיות", אומרת וולי-ברקר. "מתישהו לאורך הדרך הפסקנו לדאוג רק לעצמנו ולקרובים שלנו והתכנסנו לאותו סוג של מערכת סופר-אורגניזם כדרך חיים שניתן למצוא בנמלים, חרקים ודבורים. גם הם חיים בערים גדולות, ממלאים תפקידים שונים, מחליפים משאבים ומידע בדרכים ייחודיות ויוצרים ארגונים ששווים הרבה יותר מסך הפרטים שבהם.

"הרבה פעמים אני שומעת אנשים אומרים, 'אבל נמלים הם כמו צבא משובטים! אנחנו אינדיבידואלים חופשיים, מי רוצה לחיות כמוהן?' המציאות היא מפתיעה. כל נמלה היא שונה כל כך, עד שחוקר שמשקיף עליהן יכול ללמוד לזהות את הפרטים השונים רק לפי ההתנהגות שלהן. מגוון ואינדיבידואליות קריטיים לדרך החיים של הסופר-אורגניזם. כל אחד מהאינדיבידואלים האלו תורם את נקודת המבט שלו, סגנון, כישרון וניסיון. וביחד, האינטליגנציה הקולקטיבית ויצירתיות הנחיל הרבה יותר עוצמתיות וגמישות, לעומת כל אינדיבידואל שיכול להתקיים בכוחות עצמו. זה נכון גם לנו, בני האדם".

וולי-ברקר הגיעה לתחום הזה במקרה. "ביומימיקרי הכניסה אור לחיים שלי בזמן תקופה אפלה. נאבקתי בחיי ולא היה מספיק מכלום - זמן, כסף, תקווה. איבדתי בת, בעל, עסק והיו לי שלושה ילדים קטנים לדאוג להם בכוחות עצמי. הייתי מיואשת, אבל יום אחד שמעתי תוכנית ברדיו על ביומימיקרי - חדשנות בהשראת הטבע. ידעתי שזה מה שאני צריכה לעשות. כביולוגית אבולוציונית, ידעתי שיש דברים הנמצאים בשפע, ככל שזה נוגע לבני כדור הארץ. שמש, פחמן, מולקולות מפוזרות של מים ומזינים, קשר, אמון, ושקיפות. נראה לי שאנחנו יכולים להשיג אותם ערכים בני-קיימא שהיו לחברות העתיקות כמו נמלים ודבורי דבש, אם רק נשנה את הגישה שלנו".

סוד ההצלחה של הפטריות

הרעיון שמציעה וולי-ברקר לא מחליק בגרון כל כך מהר. כיצד ארגונים יסכימו לוותר על ההיררכיה היקרה, על מעמד וכוח תמורת עבודה שטוחה יחסית, עם מעט מאוד מעמדות? "מנהלים בכירים יודעים שהחברות שלהם מעוצבות לא נכון", היא קובעת בנחרצות ומסבירה שהאופן שבו העולם התאגידי מעוצב מונע מחברות סתגלנות ועמידות שנדרשת מחברות במציאות מורכבת, תחרותית ולא ודאית, ושמנהלים גם בתעשיות המסורתיות ביותר מבינים שהם חייבים להשתנות.

כדי להסביר את ההבדלים הגדולים בין שיטת הניהול של אמא טבע לשיטת הניהול של חברות קטנות כגדולות, היא פונה אל הפטריות. "מתחת לאדמה, כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ, שוכנת אוטוסטרדה של פטריות - רשת צפופה של אינדיבידואלים במצוד אחר חומרים מזינים, מינרלים ומים. הם מייצגים רבע מהביומסה של כדור הארץ, ומושבה אחת בת 8,600 שנה יכולה להיות ברוחב של 16 מגרשי כדורגל. החברות שלהן הן הדבר הקרוב ביותר לבני אלמוות של יצורים חיים. הן שרדו שינויים דרמטיים, קטסטרופות וגלי הכחדה, ועם זאת הן ממשיכות לשגשג. סוד ההצלחה הוא אינטליגנציה גמישה ואוטונומיה מקומית - רשתות שטוחות שחשות ומגיבות בזמן אמת. הן משמשות כרשת הנוירולוגית של הפלנטה שלנו, מעין מוח תת-קרקעי. הרשתות מגיבות ללא כל מאמץ לכל שינוי שמתרחש. הן חשות את הצעדים שלנו ולעיסת עלה על ידי חרק. מה שתא אחד יודע, כל הרשת הופכת מודעת אליו מידית".

ומה קורה בעסקים? לטענת וולי-ברקר, המודל התאגידי יוצר בדיוק ההפך מהרשת התקשורתית המיוחדת של הפטריות, שבה כל חלק מרגיש ומודע ופועל כדי להשיג את המטרה המשותפת. "ההתמקדות העצומה במקסום יעילות, שיטות עבודה נוקשות, נוהלי פעולה סטנדרטיים, ביקורות שנתיות ותמריצים שלא באמת נותנים לחיים שלנו משמעות מהותית יוצרים כוח עבודה שלא מחובר לעבודה שלו", היא מציינת, ומוסיפה "אבל חברות זקוקות לחדשנות, תגובה זריזה לשינוי וצמיחה בלתי פוסקת. איך ניתן להשיג את כל זה מעובדים מנותקים?

"מקומות העבודה צריכים להדגיש ולהטמיע את לולאות המשוב שיבטיחו תקשורת טובה בזמן אמת. ממש כמו הפטריות, אלו יסייעו לנווט בסביבה של חוסר ודאות, לקבל החלטות בתנאי לחץ ושינוי, ותאפשר לצוותי העבודה להתפתח ולחזק את הקשרים ביניהם בזמן שהם משפרים את התפוקה שלהם. יחסים הרמוניים יהפכו לכאורה כל מטלה לפשוטה יותר.

"היצירתיות האנושית לא נחנקת רק ברמת העובדים ה'פשוטים', אלא בכל רמות ההיררכיה. ככל שעובד מטפס בסולם התפקידים ומשמעות ההחלטות שלו, כך היעילות שלו יורדת. מקבלי ההחלטות החשובים ביותר הם הרחוקים ביותר מהחזית. אז איך אדם בפסגה יכול לקבל את כל ההחלטות הנכונות? הוא לא יכול והוא גם לא מקבל. כל אלו הם ביטויים של אותה 'חשיבת מכונה' שמבטלת את העוצמה שלנו כקולקטיב".

אם חברות רוצות להמשיך לצמוח, מנהלים צריכים לשנות את ההתנהלות הסטנדרטית הזאת, ולהתחיל להתנהג קצת יותר כמו סופר-אורגניזם. כמו הנמלים או הדבורים, הם צריכים להבין שאף אינדיבידואל לא יכול לראות את כל התמונה במלואה. "בטבע ביצועי הצוות מתעדכנים כל הזמן, עם מעט מאוד תוכניות מלמעלה למטה, ולמרות זאת הנמלים והדבורים מצליחות להשלים משימות מורכבות בתוך ניצול הרבה פחות כוח חישוב. האסטרטגיה מתרחשת בצורה אורגנית, כל הזמן, בכל מקום, עם החלטות קטנות, תכופות, מקומיות ולא מושלמות. ככה סופר אורגניזם מסתגלים לשינוי - בקצוות, כל הזמן, במקטעים קטנים של עבודה שנעשית על ידי כולם. הם לא נסמכים על מבנה חברתי קבוע - אין תרשים התארגנות לנמלים. אינדיבידואלים פשוט עושים את מה שהם חושבים שהוא הכי נכון באותו זמן, והערך הקולקטיבי צומח".

בשטח, ארגונים שונים כבר בוחנים את הרעיונות האלו בדרכים שונות. במועצה הירוקה של ממשלת ארה"ב, למשל, חשבו מחדש על המבנה הארגוני והחליטו, בהשראת הפטריות, להעניק אוטונומיה גדולה יותר למשרדים המקומיים. בחברה לניהול נתונים החליטו להיכנס למעין מצב שינה, כדי לחסוך באנרגיה, להאט, לבחון ולהגדיר מחדש מטרות.

את מבקשת מתאגידים לוותר על ההיררכיה שלהם?

"חברות של סופר-אורגניזם נשענות על מעט עקרונות פשוטים, שנותנים הרגשה טבעית כי גם אנחנו סופר-אורגניזם. קל למנהלים לדמיין מחדש את החברות כפלטפורמות ליצירת ערך קולקטיבי, מטופח ומטופל על ידי תרומות קטנות, מבוזרות של אינדיבידואלים. זו הדרך שבה אנחנו אוהבים לעבוד".

סתגלנות וחדשנות הן מילות מפתח, אך במודלים העסקיים היום הן איבדו הרבה ממשמעותן. אם נסתכל על הטבע ועל היכולות שלו להתמודד עם שינויים ולפתח חידושים, נראה כי שם אין ניסיון לפתור בעיות, דבר שמאפיין מאוד גישה עסקית, אלא מתמקדים בדבר אחד - להגשים את המטרה בצורה הטובה ביותר. "צריך להתחיל בקטן ובצורה מקומית, לייצר שיחה סביב התשוקה העסקית, לעודד עובדים לתקשר בצורה אורגנית וחופשית סביב מטרה משותפת משמעותית, להעניק אוטונומיה אינדיבידואלית ואחריות הדדית". 

כך תהפכו את מקום העבודה לסופר-אורגניזם

לולאת משוב: תקשורת יעילה ובזמן אמת עוזרת להתמודד עם מצבי לחץ ושינוי ומאפשרת לצוותים להתפתח ולחזק את הקשרים ביניהם

מערכות יחסים: יצירת מערכת יחסים הרמונית במקום העבודה סביב מטרה משותפת מעלה את רמות המוטיבציה

חוק הגיוון: מערכת אקולוגית כמו יער גשם מכילה מינים רבים של צמחים ובעלי חיים. אם סוג אחד חולה, רבים אחרים שומרים על המערכת בריאה. גישה דומה יש להחיל על הרכב צוותי עבודה

סתגלנות: שינוי הוא בלתי נמנע, אבל יש לשים לב לקבוע היחיד - הדנ"א של החברה, כלומר, ערכי הליבה שלה ומטרותיה, שעליהם יש לשמור תמיד

מבנה ארגוני: ארגונים צריכים לתת אוטונומיה גדולה יותר ליחידות השונות, כמו ברשתות של פטריות

מנהיגות: מומלץ ללמוד את יחסי הגומלין ואת דפוסי החיים ממינים רבים שיסייעו להניע עובדים, לגייס אנשים עצמאיים ולנהל אותם כמה שפחות

יצירת נישה: יצורים חיים חייבים לייצר חדשנות אגרסיבית כדי לשרוד, להשתכלל כדי שלא יטרפו אותם. עסקים יכולים לחזק את הביצועיים שלהם אם הם יפתחו דרך ייחודית כדי לנצח מתחרים

טמסין וולי-ברקר / תעודת זהות

גיל: 46

השכלה: ד"ר לביולוגיה מאוניברסיטת ניו יורק

עיסוק: מרצה באוניברסיטת אריזונה ויועצית פרטית לחברות פורצ'ן 500

עוד משהו: למדה במחזור הראשון לתואר מאסטר בביומימיקרי בארה"ב