"השקעה בסטארט-אפ ערבי תהיה מסוכנת בהרבה"

בכנס טקראנץ' התקיים פאנל בו השתתפו פאדי סווידן, מנהל האקסלרטור הייבריד הממוקם בנצרת וריאן סטרגיל, מנהל ומייסד Gaza Sky Geeks - האקסלרטור הראשון והיחיד בעזה. האקסלרטור מציע לסטארט-אפים מרחב עבודה, משקיע בהם, מפעיל תכנית אקסלרטור לשלבי הפרה-סיד, ומפעיל את בית הספר היחיד לתכנות בפלסטין.

"עזה היא מקום מאוד מיוחד, היא מלאה באנשים מאוד מוכשרים. למרות הקשיים שיש שם, חוסר חיבור לאינטרנט, מצור, חוסר יכולת לצאת ולהכנס, אפשר לנצל הזדמנויות בעזרת היכולת לעבוד ברשת", אומר סטרגיל. "תמיד הייתה לי משיכה לאיזור הזה ועזרתי ליזמים לגייס הון. האתגר של לגייס כסף מדובאי לסטארט-אפים בעזה, היה אתגר מוסרי עבורי, ומבחינה אתית נראה ל חשוב ביתר".

סווידן סיפר שהאקסלרטור בנצרת ממומן בחלקו על ידי הממשלה, במטרה להקטין את אי השוויון ממנו סובלים הערבים בישראל. "בהשקעה הזאת הם מקווים לשנות את כללי המשחק, ולהכניס יותר ערבים לתעשיית ההייטק הישראלית. אנחנו מנסים להכניס את היזמים מנצרת ללב המיינסטרים בתל אביב. בנוסף, אנחנו מקווים להשיג השקעות ממקורות המימון שכבר נמצאים בתל אביב".

סווידן: "זה מתחיל במצב היסטורי ופוליטי, אבל כרגע יש לנו כמה אתגרים מהותיים. הראשון, זה הפרופיל של היזם. היזם היהודי בד"כ מגיע מיחידות מודיעין בצבא, יש לו ידע טכנולוגי וקשרים באקוסיסטם בתל אביב, וקל לו להכנס לתעשייה. לעומתו, היזם הערבי הוא חסר הרקע הצבאי, ועבור הקרנות ואנג'לים, זה פרופיל שונה ומוזר להשקיע בו, וכשהם מחשבים את הסיכון בהשקעה בסטארט-אפים, השקעה בסטארט-אפ ערבי תהיה מסוכנת בהרבה. ישנם גם אתגרים חברתיים ותרבותיים, חלקם בצד הערבי. הרעיון היה שסטארט-אפים יחפשו השקעות בעולם הערבי, אבל מצד שני, משקיעים מהעולם הערבי לא מעוניינים להשקיע בחברה ישראלית. זה מאוד מאוד קשה".

לעומתו, סטרגיל לא מחפש קשרים עם קהילת ההייטק בתל אביב, משום שקשרים כאלה אינם אפשריים עבור תושבי עזה. הוא סיפר על הקשיים איתם מתמודד האקסלרטור: "הקשיים שלנו הם ש-95% מהמים לא ניתנים לשתייה, רק 4 שעות ביום יש חשמל, וזה האתגר המרכזי כשאתה מנסה לנהל חלל סטארט-אפים בעזה. אנשים מנסים לעקוף את זה, ומחברים מחשבים למצבר של הרכב. אנחנו מצליחים לעקוף את זה ואפשר לעשות הרבה דברים אונליין, אבל אתה לגמרי מבודד, אי אפשר לנסוע ולפגוש שותפים עסקיים או משקיעים. כולנו לוקחים כמובן מאליו את היכולת לנסוע ולהתחיל קריירה. רוב העזתים מעולם לא התרחקו מהבית יותר מ-20 קילומטר בחייהם. זה מייצר המון קשיים לכל אחד שמנסה לנהל עסק".

"יש בסיליקון ואלי סברה שההייטק יכול לחבר בן אנשים", אמר סטרגיל. "אני חושב שטק הוא חשוב בבניית אמפתיה בין יזמים. יש יזמים בעזה שמנסים לעשות את אותם הדברים כמו יזמים כאן - הם מנסים להקים עסקים, הם נשארים ערים כל הלילה כדי להשיק משקיעים. יש אנשים שם שהם בדיוק כמוכם, ומתמודדים עם אותם האתגרים, אבל גם סט אתגרים ייחודי לחלוטין, מחוץ לשליטה שלהם. אני רוצה שאנשים ינהלו שיחות עם עצמם. קהילה ההייטק פה היא בעלת השפעה רבה, ואני רוצה שאנשים יחשבו על האם זה נכון להחזיק מקום כזה סגור למעלה מעשור, ואם זו אכן המדיניות הנכונה".

הפאנל התקיים בכנס טקראנץ' תל אביב, שהתקיים במרכז הירידים. הכנס התמקד בתחום האוטומוטיב ודיברו בו בכירים בחברות שמציעות שירותי נסיעות כמו ליפט וגט, לצד נציגים מחברות שמפתחות שבבים, חיישנים, טכנולוגיות AI, ופטפורמות אבטחת סייבר לרכב, דוגמאת ארגוס.

רבים מהדוברים התייחסו לאחריות החברתית והמוסרית של כל החלקים בשרשרת הייצור של הרכב האוטונומי, על מקרים כמו תאונות נקודתיות, ועל תופעות רחבות כמו הפחתת העומס על הכבישים, זיהום האוויר, וטיוב ערי העתיד. בנוסף, סטארט-אפים ישראלים הציגו בכנס, והשתתפו בו משקיעים ישראלים המתמקדים בתחום האוטומוטיב.