איגוד הבנקים לבנק ישראל: הסדירו את פעילות הקריפטו

לטענת האיגוד, הבנקים חשופים לתביעות בשל הצורך שלהם לשמור על החוק מחד והחובה שלהם לאפשר ללקוחותיהם לבצע עסקאות מאידך • איגוד הבנקים למפקחת: "המערכת הבנקאית חשופה במספר חזיתות, וזהו אינו מצב שאפשר ונכון להסכים עמו"

משה פרל / צילום: תמר מצפי
משה פרל / צילום: תמר מצפי

על רקע תלונות רבות מצד לקוחות, הבנקים דורשים מבנק ישראל לגבש הוראות לפעילות במטבעות וירטואליים. "אנו מבקשים כי הפיקוח על הבנקים יוציא הנחיות ברורות ומפורשות. הנחיות אלה צריכות לעסוק בין היתר בהתנהלות המערכת הבנקאית בפתיחת חשבונות אשר מעורבת בהם פעילות במטבעות וירטואליים, בהתייחסות לרכישת מטבעות, בהשתתפות לקוחות בהנפקות וברכישה באתרים באמצעות מטבעות אלו. כל זאת תוך מתן התייחסות למה ייחשב סירוב סביר לפתיחת חשבונות במקרים כאלו, והכל תוך ראיית הסיכונים של המערכת הבנקאית", כך כותב מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל במכתב שנשלח אל המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר בשבוע שעבר, ושהגיע לידי "גלובס".

בבנקים מזכירים כי לפני 4 שנים הוציאו הרגולטורים בישראל הודעה משותפת על הסיכונים הכרוכים בפעילות זו בעיקר בכל הקשור לפוטנציאל להלבנת הון, וכי המוסדות הפיננסים צריכים להתחשב בכך במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם.

"מאז פורסמה האזהרה ועד היום חלה עלייה משמעותית בפעילות במטבעות הווירטואליים מבלי שנקבעה הסדרה רגולטורית מטעם בנק ישראל, ומבלי שניתנה הנחייה ספציפית למערכת הבנקאית כיצד עליה לנהוג כלפי לקוחות המבקשים לפתוח חשבונות בהם מתקיימת פעילות במטבעות וירטואליים", לשון המכתב.

באיגוד הבנקים מציינים כי במהלך התקופה האחרונה, החלו חלק מהרגולטורים להתייחס לנושא המטבעות הווירטואלים: רשות המסים פרסמה חוזר בתחילת השנה, הרשות להלבנת הון מקיימת שולחנות עגולים ורשות ניירות ערך החלה לבחון את ההשלכות בהיבטי המסחר. "עדיין לא הובעה באופן ברור עמדתו המחייבת של הפיקוח על הבנקים", נכתב במכתב. עוד נכתב כי "המערכת הבנקאית חשופה במספר חזיתות, וזהו אינו מצב שאפשר ונכון להסכים עמו".

בבנקים מציינים כי הם למעשה נמצאים היום בין הפטיש לסדן בכל הקשור לפעילות במטבעות וירטואליים. מצד אחד כפופים לדרישות נוקשות בתחום איסור הלבנת ההון, ומצד שני מחויבים לאפשר ללקוחות לפתוח חשבונות ולהעניק להם שירותים בנקאיים, כך שאם יטילו מגבלות הם חשופים לתביעות.

למעשה, כיום מכיוון שאין כללים מפורשים לפעילות, כל בנק קובע מדיניות משלו, אך לרוב מדובר במדיניות מחמירה המקשה על פעילות במטבעות וירטואליים. בבנקים מסבירים מדוע הם מערימים קשיים: "במסגרת מסחר במטבע וירטואלי, ניתן להעביר כספים ללא צורך בהזדהות של גורמי העסקה. המטבעות נשלחים לארנקים דיגיטליים שאינם מקושרים ליישות כלשהי ואשר גם בהם ניתן לסחור מתחת לראדר. לבנק קיים קושי משמעותי לנטר את מקור הכספים בחשבונות והוא בסיכון גבוה להפרת חובותיו לפי הדין". 

באיגוד הבנקים מונים מספר סיכונים הקשורים בפעילות במטבעות וירטואליים כתוצאה מאי-הוודאות הרגולטורית בתחום. מלבד סוגיית החשיפה לעבירות בהלבנת הון, הם מציינים כי אם לקוחות הבנקים יספגו הפסדים מהשקעות אלו הם עשויים לבוא לבנקים בטענות. "הבנקים עלולים להיות חשופים לתביעות בגין הפסדים אשר עלול ויקרו ללקוחות כתוצאה מהסיכון בפעילות לרבות ההשקעה השתתפות בהנפקה ורכישה באתרים רלוונטיים. יש חשש שהאצבע תופנה למערכת הבנקאית אשר לא הזהירה או ייעצה כנדרש", מציין האיגוד במכתב.

עוד מציין האיגוד, כי סיכון נוסף הוא במקרה של הונאה במהלך השימוש במטבעות הווירטואליים: "סיכון נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא הסיכון מהונאות וגניבה של ארנקים וירטואליים, דבר אשר חושף את לקוחות המערכת הבנקאית ויכול אף להשליך על המערכת הבנקאית עצמה, שעל אף שאין לא את היכולת להתמודד עם סיכון זה, היא תהווה בידי הלקוחות כלי לקבלת פיצוי על נזקיהם". נציין כי נושא הפעילות מול מטבעות וירטואליים נחשבים למורכב ורגיש בעולם, ורגולטורים בכל העולם מתחבטים בסוגיה כיצד להתמודד מול פעילות זו שרק הולכת וצוברת תאוצה.