הסכם גג בנהריה לבניית כעשרת אלפים דירות צפוי להיחתם מחר

הסכם הגג היה אמור להיחתם כבר לפני מספר חודשים אולם בוטל בשל ויכוח על הטבות המס שמקבלים תושבי העיר ובעקבות חתימת הסכם היו אמורות להתבטל • הבטחה להגדלת רף התושבים ליישוב הזכאי להטבות המס מצד המדינה וקידום הנושא בחקיקה סלל את הדרך למימוש הסכם הגג

הסכם הגג חוזר לנהריה. מחר (ג') צפוי להיערך טקס חתימה על הסכם גג בין המדינה לבין עיריית נהריה. מדובר בהסכם גג שעתיד לכלול בנייה של כעשרת אלפים יחידות דיור חדשות בעיר בשנים הקרובות לצד מימון תשתיות והתחייבויות תקציביות נוספות מצד המדינה. הרשות המקומית במקביל עתידה להתחייב על קידום התוכניות לאלפי יחידות הדיור האמורות, ומתן היתרי בנייה בפרק זמן מוגדר מראש.

הסכם הגג בנהריה היה אמור להיחתם רשמית כבר לפני מספר חודשים אולם רגע לפני הטקס, הוא בוטל ביוזמתה של העירייה. הסיבה הייתה ויכוח על הטבות המס שמקבלים תושבי העיר נכון להיום, ובעקבות חתימת הסכם הגג והגידול הצפוי באוכלוסייה, היו אמורות להתבטל. הבטחה להגדלת רף התושבים ליישוב הזכאי להטבות המס מצד המדינה וקידום הנושא בחקיקה סלל את הדרך למימוש הסכם הגג.

בטקס, שכאמור צפוי להתקיים מחר בעיר, אמורים להשתתף שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אלי כהן, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, סגן שר הבינוי והשיכון ז'קי לוי, יו"ר ועדת הכספים משה גפני וראש עיריית נהריה, ז'קי סבג.

במסגרת הסכם הגג צפויות להתווסף לעיר כעשרת אלפים יחידות דיור, מפעלי תעשייה ומוקדי תעסוקה לצד שדרוג מערך התנועה בעיר. על פי נתוני עיריית נהריה, ההיקף הכספי של הסכם הגג צפוי לעמוד על כ-600 מיליון שקל. עוד נמסר מעיריית נהריה כי: "בעירייה הפיקו לקחים מהסכמי גג קודמים שנחתמו ושיפרו את התנאים בו בצורה קיצונית. הכספים יושקעו בפיתוח תשתיות, מוסדות חינוך, שיפוץ האזורים הוותיקים בעיר, בטיילת חוף הים ועוד".

נציין כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתייחסים להיקף הבנים בעיר המשמשים למגורים, נכון ליוני 2017 מדובר על כ-20.5 אלף יחידות דיור קיימות. כך, היקף הסכם הגג שאמור להיחתם מחר עתיד להוסיף לעיר כמות משמעותית של יחידות דיור ולמעשה להגדיל אותה בכ-50%.

"בעיה ביחס שבין תעסוקה למגורים"

הסכמי הגג נחתמים עם רשויות בישראל כבר מאז שנת 2013 והעיר הראשונה שחתמה על הסכם גג מול המדינה הייתה קריית גת. עד היום נחתמו עשרות הסכמי גג לבניית מאות אלפי יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ. מדובר באחת מתוכניות הדגל של משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון להגדלת ההיצע בתחום הדיור. במקביל, מדובר גם בתוכנית שזוכה לביקורת לא פשוטה. רק לאחרונה התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת שעסק ביישום הסכמי הגג. בישיבה זו השתתפו בין היתר מנכ"ל משרד הפנים וראש עיריית קריית ביאליק (עיר שחתמה על הסכם גג מול המדינה) שמתחו ביקורת על התוכנית הממשלתית.

"30 רשויות חתמו על הסכמי גג. התמהיל בין מגורים לתעשייה ומסחר יוצר בעיות. העיריות לא יכולות לספק את השירותים. כשחריש הפכה מרחוב לעיר, האוצר ישב איתנו, כי הבין שצריך לסייע כשבונים עיר שלמה. יש כאן התגייסות לטובת משבר לאומי. במקום להתבצר, שבו אתנו. אנו יודעים להעריך את הנזק. דרוש מימון ביניים", כך אמר מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, בדיון. נזכיר כי גם בעבר תקף כהן את התוכנית כאשר אמר במספר הזדמנויות כי הסכמי הגג מתמקדים בהגדלת היצע יחידות הדיור ללא עיסוק מספק בשאלה האם הערים יוכלו לקלוט את התושבים החדשים. עוד אמר כהן בעבר כי כל הסכם גג צריך לכלול פרק מוניציפאלי מיוחד שינתח את מצב הרשות וימנע מצב בו רשות מקומית תתדרדר לגרעון בעקבות ההסכמים.

ראש עירית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, הלין על הסכם הגג שנחתם בעירו: "אנו העיר הרביעית שחתמה על הסכמי גג, עוד בתקופת יאיר לפיד", אמר דוקורסקי בדיון, "הבעיה המהותית היא היחס שבין תעסוקה למגורים. היינו ביחס של 11 ועם יישום הסכם הגג ירדנו ל-9 ועומדים לרדת ל-7. עשר שנים התנהלנו באופן מאוזן, ועכשיו ניקלע לגירעון של 30 מיליון שקל. תושבים עולים כסף. אנו זקוקים למיליון מ"ר תעשיה. היום יש 450 אלף מ"ר. נגיע מקסימום ל-600-700 אלף מ"ר, כי אין מקום. זה עלול להוביל לקריסה. היום, כל מכרז שיווק שנכשל אני מרוצה. זה נותן לי אוויר לנשימה. הסכמי הגג הם מלכודת דבש".