הצעירים המתוסכלים שמניעים את הפופוליזם באירופה

מרד צעירים משנה את פני הפוליטיקה האיטלקית, וייתכן שהוא מבשר דברים נוספים. הממשלה האנטי-ממסדית הגדולה ביותר במערב אירופה עלתה לשלטון החודש, בעיקר בזכות מצביעים איטלקים צעירים. מול העדר הזדמנויות התעסוקה בעשור האחרון, הם הצביעו בהמוניהם לשתי מפלגות בבחירות שהיו ב-4 במארס: תנועת חמשת הכוכבים והליגה שמתנגדת להגירה. התוצאה חושפת פער בין-דורי, כאשר האיטלקים המבוגרים יותר, שלעתים קרובות צריכים לתמוך בילדיהם, ממשיכים להצביע למפלגות הזרם המרכזי.

אותו דפוס קיים בכל דרום אירופה, והכוחות מאחורי הפער הבין-דורי אינם נעלמים. כמעט 30% מהאיטלקים בני 20-34 אינם עובדים, לומדים או נמצאים בהכשרה כלשהי, לפי אירוסטט, הגוף הסטטיסטי של האיחוד האירופי, יותר מבכל מדינה אחרת באיחוד. יוון היא השנייה עם 29% וספרד השלישית, עם 21%.

"איטליה קורסת, ובכל זאת שום דבר מהותי לא השתנה במשך 30 שנה לפחות", אמר קרלו גטאני, מהנדס עצמאי מפרוג'יה. לפני עשר שנים, כשהוא היה בתחילת שנות ה-20 לחייו, הוא הצביע למפלגת שמאל-מרכז שהוא קיווה שתפעל לפיתוח כלכלי בדרום איטליה. כשהמדינה גלשה למיתון משתק, הוא הרגיש נבגד על ידי מפלגות השמאל המסורתיות. הוא ראה חברים שמתקשים למצוא עבודה, ואמר שההזדמנויות שלו מוגבלות על ידי המגזר הפרטי הקפוא. עבודות למגזר הציבורי מוענקות דרך כלל לבעלי קשרים שאין לו.

גטאני, בן 33 היום, הצביע לחמשת הכוכבים בבחירות של 2013, וחזר על ההצבעה הזו במארס השנה עם פחות היסוסים. "חמשת הכוכבים היא התקווה האחרונה שלנו. אם גם הם ייכשלו, אני אפסיק להצביע", הוא אמר.

שיעור האבטלה בין איטלקים בני עד 40 ירד בכל שנה מ-2007 עד 2014 לפני שהתייצב בשלוש השנים האחרונות. הוא עלה בכל שנה לבני 55-64, בין היתר בגלל העלאת גיל הפנסיה. מספר האיטלקים מתחת לגיל 34 שמצויים בעוני מוחלט - כלומר לא יכולים להרשות לעצמם מוצרים ושירותים בסיסיים - הוכפל ויותר בשנים 2010-2016 ל-10%, לפי רשות הסטטיסטיקה הלאומית, איסטט. בקרב בני 65 ויותר הוא ירד מ-5.4% ל-3.8%.

מערכת של תעסוקה כפולה

בעיה גדולה אחרת בדרום אירופה היא מערכת התעסוקה הכפולה, שבה אנשים עם חוזי עבודה לא מוגבלים, בדרך כלל עובדים מבוגרים יותר, נהנים מביטחון תעסוקתי והטבות מלאים. בו זמנית, במהלך המיתון, מעסיקים החלו להשתמש בחוזי עבודה קצרים יותר, מחודש עד שנה. באיטליה, 62% מהחוזים לעובדים בני פחות מ-25 היו קצרי טווח ב-2017, לעומת 25% בלבד בשנת 2000.

הפוליטיקאים האיטלקים השיקו את החוזים הללו בשנות ה-90 כדי לסייע לצעירים להיכנס לכוח העבודה כתחנה לפני קבלת קביעות. המעסיקים משתמשים בהם כדי להימנע מהעלויות ומכאב הראש של פיטורים. בדומה לרפורמות שהיו במקומות אחרים באירופה, איטליה אימצה רפורמה גדולה בחוקי העבודה ב-2014 וב-2015, שניסתה לעודד מעסיקים להחתים עובדים על חוזים ארוכי טווח יותר, כולל הקלות מס במיליארדי אירו. ההקלות הנדיבות ביותר פקעו ב-2016.

המאמץ הזה לא השיג את התוצאה הרצויה של שינוי מבני בשוק העבודה שיגדיל את מספר בעלי התעסוקה הקבועה. ב-2016, כשהקלות המס היו עדיין בתוקף, רק 13% מהעובדים החדשים עבדו לפי חוזי עבודה קצרים. בשנה שעברה, יותר מ-80% היו בחוזים קצרים, לפי איסטט.

תנועת חמשת הכוכבים משכה אליה מיליוני מצביעים צעירים עם הבטחות להחזיר לאחור את חוקי העבודה החדשים, להעניק לחסרי התעסוקה ולעניים הכנסה בסיסית אוניברסלית של 780 אירו בחודש, ולבטל את הנוהג של השתלמויות (שוליות) שלא בתשלום. מנהיג המפלגה, לואיג'י די מאיו, היה סטודנט שנשר מלימודיו בגיל 26 וחי עם הוריו כשהוא נבחר לפרלמנט ב-2013. כעת הוא סגן ראש הממשלה. גם הליגה (לגה, לשעבר הליגה הצפונית) הפכה את ביטול תיקון חוקי העבודה לנדבך חשוב במצע שלה.

הבעיות הכלכליות של איטליה גיבשו גם את הסנטימנט של הבוחרים הצעירים כלפי המהגרים במסע הבחירות, וכך נולדו שיעורי התמיכה הגבוהים בליגה. "אנחנו לא יכולים לארח את כל אפריקה", אמר ג'אן-לוקה טברוצ'י, עובד מרכול בן 23 מפרוג'יה שהצביע לליגה. "יש לנו הבעיות שלנו. יש לנו הרבה אבטלה ועבודות לא קבועות".

מתאו סלביני, מנהיג הליגה שהפך לסגן ראש הממשלה ולשר הפנים בממשלה החדשה, הבטיח להחזיר מאות אלפי מהגרים למדינות המוצא שלהם. תנועת חמשת הכוכבים, שלא נוקטת עמדה ברורה בנושאים רבים, דיברה על עצירת ההגירה הלא חוקית, אך לא על גירושים המוניים.

כ-53% מהאיטלקים עד גיל 35 הצביעו לשתי המפלגות הללו, לפי סקר איפסוס. כ-43% מהאיטלקים בני 65 ויותר הצביעו עבור הימין-מרכז והשמאל-מרכז המסורתיים, לעומת 28% בלבד מהאיטלקים הצעירים.

בספרד, כמעט 40% מבני 35 ומטה אמרו בסקר באפריל שהם יצביעו למפלגת פודמוס מהשמאל הקיצוני ולבעלות בריתה בבחירות הבאות. ביוון, יותר מ-41% מבני 18-24 הצביעו לסיריזה בבחירות של 2015, לעומת 35% שהמפלגה הזו קיבלה בכל האוכלוסייה.

ארגירו מלטסוגלו, בת 30, אמר שהיא הצביעה לסיריזה ב-2015 מפני שחשבה שהמפלגה החדשה הזו תבצע שינויים רדיקליים במדיניות הסיוע לצעירים. מאז שהיא סיימה את לימודיה לתואר ראשון ב-2013, היא נעה בין חוזי עבודה קצרים, של פחות משנה. היא מחפשת עבודה מאז שהחוזה האחרון שלה כמזכירה בבית חולים באתונה הסתיים במארס. החוזה הזה שילם לה 500 אירו בחודש, הכי הרבה שהיא קיבלה אי פעם. היא נעזרת בהוריה כדי להתקיים. "לא על זה חלמתי כשלמדתי", היא אמרה. "אני רוצה להקים משפחה, אבל בתנאים האלה אני לא מדברת על זה".

חריגה אחת מתופעת הפער הבין-דורי היא ההצבעה על הברקזיט בבריטניה ב-2016: 71% מהמצביעים בגילאי 18-24 הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי. רק 26% מבני 65 ומעלה הצביעו בעד הישארות.

מחקרים נעשו אחרי הצבעת הברקזיט הראו שהצעירים הבריטים העריכו את חופש העבודה, את הלימודים ואת הנסיעות ברחבי האיחוד האירופי. בו זמנית, המצביעים המבוגרים יותר חשבו שעזיבת האיחוד תשפר את הפיקוח על ההגירה.

הצלקות ישפיעו על הקריירה

הכאב שמורגש בדרום אירופה משקף תחושה בחלק גדול מהעולם המערבי שהדור הצעיר לא יצליח לחקות את רמת החיים והביטחון של הוריו. מחצית מהאיטלקים שהגיבו בשנה שעברה לשאלון מקוון של אתר מונסטר.קום אמרו שהם מניחים שהם ירוויחו פחות מהוריהם במהלך הקריירה שלהם.

הצעירים האיטלקים, שספגו את עיקר הכאב של המיתון הממושך במדינה, עדיין נושאים צלקות שישפיעו על הקריירה, על קניית הבתים ועל שיעורי הילודה שלהם בעשרות השנים הבאות.

הבנקים נרתעים ממתן הלוואות לעובדים בחוזים קצרים, מה שהעלה את הגיל הממוצע של רוכשי דיור באיטליה ל-41.6 שנים ב-2017 מ-39.4 שנים ב-2012, לפי קבוצת הנדל"ן טכנוקאסה. בשנה שעברה, 56% מכל רוכשי הדירות ובתים במדינה היו בני פחות מ-45, לעומת 66% חמש שנים לפני כן.

מספר האיטלקים שמתחתנים ירד בחמישית בעשור האחרון, לפי איסטט. ב-2016, השנה האחרונה שבה עודכנו הנתונים, גבר איטלקי התחתן בממוצע בגיל 35 ואשה - בגיל 32. בשני המקרים מדובר על עלייה של שנתיים מאז 2008. שיעור הילודה ירד בשנה שעברה לשפל היסטורי.

במדינה בעלת מסורת של קשרי משפחה חזקים, ההורים עוזרים לילדים. הם יכולים לעשות זאת כי הם נהנים במקרים רבים מפנסיות שהן פרי עשרות שנים של הטבות פרישה נדיבות. איטליה מוציאה יותר מ-15% מן התמ"ג שלה על פנסיות, והיא שנייה בכך רק ליוון באיחוד האירופי.

כמחצית מהאיטלקים בני 25-34 מתגוררים עם הוריהם, לפי אירוסטט, כמעט פי שניים מהממוצע האירופי ויותר מכל מדינה אחרת במערב אירופה. יותר משליש מהאיטלקים בשנות ה-30 לחייהם מקבלים עזרה כלכלית מהוריהם או מסביהם, לפי סקר של התאחדות התעשייה החקלאית קולדירטי וחברת הסקרים Ixe.

מפלגות כמו חמשת הכוכבים יכולות להמשיך ליהנות מתמיכה של בוחרים צעירים אם הן יוכלו לחוקק חלק מהבטחות הבחירות שלהן. "אני לא מתעניינת בפוליטיקה מפני שאף אחד בפוליטיקה לא עושה משהו כדי לעזור לצעירים", אמרה גיאדה גרמנציני, בוגרת אוניברסיטה בת 29. היא לא מצאה עבודה קבועה מאז שהחליטה לא לחדש חוזה של שלושה חודשים לעבודה כפקידת קבלה במשרה מלאה בכ-2.70 דולרים לשעה. בשנה שעברה היא חזרה לגור עם הוריה הגמלאים, ושיגרה יותר מ-70 קורות חיים שלה, לפני שהחליטה לעבור לניו יורק ולנסות בה את מזלה.

בבחירות של מארס היא הצביעה למפלגה פרו-אירופית קטנה, בהצבעת מחאה נגד המפלגה הדמוקרטית, מפלגת המרכז-שמאל ששלטה במדינה בחמש השנים האחרונות. היא לא חשה שתנועת החמשת הכוכבים ראויה לשלטון.

אביה אמיליו מקבל פנסיה טובה מפני שהוא עבד רוב הקריירה שלו בעיריית נאפולי. האם דניאלה החלה לעבוד במשרה מלאה בגיל 20, גם היא בעיריית נאפולי. היא פרשה לפנסיה בשנה שעברה. דניאלה חוששת מן ההתחלה המאוחרת של הבת בחיים. "איך אפשר לא לדאוג כשהבת שלך בת 29 ועדיין לא מצאה את עצמה?" היא אומרת.