הרכב החשמלי מייתר את הגז

כל מה שנותר מהחזון של שימוש בגז טבעי לתחבורה הוא תירוץ לבטל את ההחזר על מס הבלו על הסולר

טעינת רכב חשמלי / צילום: שאטרסטוק
טעינת רכב חשמלי / צילום: שאטרסטוק

חוק אוויר נקי והרפורמה במדיניות המיסוי על הסולר לרכבי הובלה והסעה, הכניסו את החברות להיערכות לקראת העידן החדש של צריכת אנרגיה חלופית לציי רכב.

המדינה מקדמת יוזמה במטרה להגביר את השימוש בגז טבעי כחלופה לסולר, ולכן הוחלט לבטל בהדרגה את ההחזר על מס הבלו על הסולר, שמקבלים רכבי הובלה והוסעה; ובמקביל להעלות את מס הבלו על גז טבעי, כך שבסוף הרפורמה ב-2029 יעמוד על 1.90 שקל לקילו לעומת אגורות בודדות היום.

הניסיון להגביר את השימוש בגז טבעי נעשה כשעדיין אין תחנה מסחרית אחת אשר משווקת גז טבעי לתחבורה, ומשרד האוצר התחייב כי עד סוף 2023, יפעלו בארץ 25 תחנות. אם היעד לא יושג, מדיניות המסים שאושרה בוועדת הכספים השנה, תובא לדיון ולבחינה מחודשת בוועדה.

כחברות עסקיות, האלטרנטיבות שעומדות בפנינו נשקלות בעיקר ואולי בלבד, עפ"י מדדים של כדאיות כלכלית. על-פי מדדים אלו, כשמדובר במוניות, באוטובוסים וברכבי משא קל, השימוש במנוע חשמלי, מה שמכונה "פלאג-אין", עדיף על השימוש בגז טבעי , מה גם שהוא הולך ומשתפר טכנולוגית ובעתיד יעילותו אף תגדל.

כך למשל, כבר היום 22 אלף מוניות דילגו על אופציית הגז הטבעי, ובעלי המוניות מוזמנים לרכוש רכב היברידי, לחסוך בצריכת דלק, ולקבל מענק בסך 20,000 שקל מהמדינה בעת הרכישה. מוניות שפועלות בעיקר בתוך העיר ובמטרופולין, לא ימצאו תחנות תדלוק בגז, ובמקום לצרוך סולר יקר,ימצאו נקודות טעינה חשמלית בשפע, ללא צורך בתשתיות מיוחדות.

על-פי אותם מדדים של כדאיות כלכלית, כשמדובר ברכבי הובלה כבדה, השימוש בסולר עדיף על גז טבעי , בעיקר בקווים ארוכים, אך לא רק. על כבישי ישראל נעים 80 אלף רכבי משא, שרובם מונעים ע"י סולר, מתוכם כ-40 אלף הם מה שמכונה משא כבד. ה"סוכריה" שהממשלה נתנה לנו, של הורדת הבלו על הגז, כך שיהיה זול יותר ב-1.10 שקל מהבלו על הסולר, לא מצדיקה כלכלית הסבת מנועי דיזל לגז טבעי עבור רכבי המשא.

ראשית, כ-25,000 מכל רכבי המשא נמצאים בתקופת האחריות, ולגביהן חל איסור לבצע הסבות לגז טבעי. לגבי היתר, לא משתלם להם להשקיע בהסבת מנועים כ-15,000 דולר למשאית, ששווייה הממוצע הוא 35,000 דולר, ואורך החיים הממוצע שלה הוא עוד 5 שנות עבודה.

ואם לא די בזאת, למשאית כזו קיבולת של גז טבעי שמספיק לנסיעה של כ-200 ק"מ מקסימום, ובהיעדר פיזור של תחנות תדלוק, משימת התדלוק דורשת תכנון מוקדם של תדלוק כל 100 ק"מ, כדי למנוע משבר עם עלויות קטסטרופליות, כמו חילוץ משאית כבדה עם מטען של 50 טון על ציר תנועה, ללא אפשרויות תדלוק. משאית שהוסבה מדיזל לגז, איננה יכולה לשלב סולר וגז, ולכן אם אין מקור תדלוק לגז, המשאית עומדת!

כנגד החסרונות האלה של השימוש בגז טבעי לרכבי משא, ישנן משאיות עם מנועי "יורו 6 ,7", בדרגת זיהום נמוכה, עפ"י התקן האירופי המחמיר ביותר. יש אומרים שבאזורים מסוימים בארץ, האוויר שנכנס למנוע, מזוהם יותר מזה שנפלט ממנו. מלבד זאת, מנועי הסולר הוכיחו עמידות גבוהה, זמן שימוש ארוך, מומנט התחלת תנועה חזק, שחיוני מאוד בעת תנועה בעומס ועוד.

כך שמה שנותר מקידום הרעיון לשימוש בגז טבעי לתחבורה, הוא בעיקר תירוץ מוצלח של הממשלה, לבטל את ההחזר על מס הבלו על הסולר לרכבי הסעה והובלה.

ובקיצור, רכבי הסעה - מוניות ואוטובוסים וכן רכבי משא קלים - שפועלים בעיקר במרחב העירוני, יגלו מהר מאוד את הרכב החשמלי, עם היתרונות של זמינות, אמצעי חיבור לאנרגיה, יתרון במחיר לשימושים משולבים של אנרגיה חשמלית ובנזין והשקעות עתידיות של יצרני הרכב החשמלי, שיביאו כל העת שיפורים. זאת, בעוד שהמשאיות הכבדות ימשיכו לנוע עם מנועי דיזל אמינים, נקיים וידידותיים לסביבה, מה שמשאיר את הגז הטבעי נכון לשימושים בתעשייה בלבד.

 ■ הכותב הוא מנכ"ל מועצת המובילים והתאחדות בעלי מפעלי הובלה.