בעקבות חשיפת "גלובס": הדירה במנהטן והשאלות הפתוחות

ב-1986 רכשה המדינה דירת יוקרה במנהטן ורשמה אותה ע"ש שגריר ישראל באו"ם - בנימין נתניהו • אז איך קרה שאחרי 32 שנה הבעלות טרם שונתה, וכיצד ניתן להסביר את המחיר הנמוך שלה בעת רכישתה? • 16 שאלות פתוחות למשרד החוץ ולראש הממשלה בנימין נתניהו

הבניין בשדרה החמישית \ צילום: Fiton Gjonbalaj
הבניין בשדרה החמישית \ צילום: Fiton Gjonbalaj

1. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה אחרי חשיפת "גלובס", למרות התשובות שסיפק משרד החוץ, היא כיצד קרה שאחרי 32 שנה הדירה עדיין בבעלות ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא הועברה על שם של מדינת ישראל.

2. מדוע נרשמה הדירה על שם בנימין נתניהו, שכיהן בזמן רכישתה כשגריר ישראל באו"ם, ולא על שם המדינה או על שם נציג אחר? האם קיים מסמך המסדיר את היחסים בין נתניהו למדינת ישראל בהקשר של הדירה?

3. בשנות ה-70 שילמה מדינת ישראל דמי שכירות עבור מגורי השגריר בדירה בשדרה החמישית. מה הוביל להחלטה ב-1986 לרכוש את הדירה בבעלות?

4. כיצד ניתן להסביר את מחיר ה"מציאה" שבו נרכשה הדירה בשנת 1986 - 99 אלף דולר? בתוך פחות משנתיים זינק המחיר הזה באלפי אחוזים (4,000% ליתר דיוק), על פי הערכות השווי של משרד החוץ. מדוע לא סופקו הערכות השווי לבקשת עמותת "הצלחה" במסגרת חוק חופש המידע?

5. לטענת משרד החוץ, המדינה מנהלת בשנה וחצי האחרונות הליך משפטי מול חברת ההחזקות של הבניין (הקו-אופ) במטרה להעביר את רישום הדירה על שם מדינת ישראל. מדוע לא סיפק משרד החוץ שום מסמך המעיד על הליך כזה במסגרת בקשת חופש המידע של עמותת הצלחה, ומדוע רק לאחרונה החלו מאמצים להעביר את הדירה על שם המדינה?

6. האם לבני משפחתו של בנימין נתניהו קיימות זכויות כלשהן בדירה? האם זכויות המדינה בדירה עומדות בסכנה כלשהי בעקבות הרישום שלה על שם נתניהו?

7. כיצד ייתכן שבשנים 1999-2002 הייתה הדירה רשומה על שם נתניהו, שהיה אז אזרח פרטי שלא נשא בשום תפקיד רשמי מטעם מדינת ישראל?

8. האם ראוי שדיפלומטים ישראלים יתגוררו בדירת פנטהאוס שעלות החזקתה השנתית עומדת על כ-201 אלף דולר בשנה?

9. מדוע לא נעשתה הערכת שווי לדירה מאז שנת 1988?

10. האם נכסים נוספים של מדינת ישראל רשומים על שם נציגים של המדינה בהווה ובעבר והאם בוצעה בדיקה שמטרתה לוודא שנציגים אלה עדיין מכהנים בתפקידם?

11. האם ראש הממשלה בנימין נתניהו דיווח למבקר המדינה על בעלותו בנכס במסגרת חובתו למסור הצהרת הון מפורטת?

12. מדוע לקח למדינה יותר מחצי שנה למסור את המידע לבקשת עמותת הצלחה לפי חוק חופש המידע, שהוגשה בחודש דצמבר 2017, בזמן שהתקופה המקסימלית למתן תשובה היא 120 יום?

13. אם אכן קיים קושי לרשום את הדירה על שם מדינת ישראל בשיטת קו אופ (בעלות משותפת), מדוע לא בחרה המדינה לרכוש נכס מבעלות פרטית רגילה, כדי שהדירה תירשם על שמה?

14. מדוע לא השיבו במשרד החוץ לשאלות על תלונות של דיירים בבניין כלפי בני הבית המתגוררים בדירת שגריר ישראל באו"ם דני דנון?

15. האם במהלך 32 השנים האחרונות בוצעו השקעות בדירה, לרבות שיפוץ, וכיצד הוסדר התשלום עליהן?

16. האם גורמים כמו החשב הכללי במשרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה היו מעודכנים בקשיים לרשום את הנכס על שם המדינה, ומה היו הנחיותיהם בנושא לאורך השנים?