שרת המשפטים איילת שקד מציעה: תובעים טורדניים יחסמו

משרד המשפטים מקדם הצעת חוק שתהווה "צו חוסם" כלפי "תובע טרדן" שיגיש 3 תביעות או יותר נגד אותו בעל דין • שרת המשפטים סקרה אתמול את פעילות משרד המשפטים בשנה האחרונה וסיפקה נתונים על עלייה בכמות התיקים שטופלו ע"י הפרקליטות: משך זמן הטיפול בפרקליטות בתיקי שחיתות הצטמצם ב-2018 בכשנה וחצי

שרת המשפטים איילת שקד
שרת המשפטים איילת שקד

האם שרת המשפטים תעביר עד סוף 2018 את חוק יסוד: החקיקה, שנועד לעקוף את החלטותיו של בג"ץ; ואת החוק למניעת תובעים טורדניים? שרת המשפטים איילת שקד התייצבה אתמול (ב')  בוועדת החוקה של הכנסת כדי להציג את תוכניות העבודה של משרדה, ובין היתר קידומו של אותו תיקון לחוק המאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שפסל בית המשפט והוביל למאבק ענקים בעולם המשפט ובציבור בכלל, ההיערכות לחוק חדלות פירעון החדש, לסמכויותיו ולתפקידיו של הכונס הרשמי וקידום החקיקה שאמורה להגביל "תובעים סדרתיים" או "טורדניים" מלהגיש תביעות-סרק לבתי המשפט ולהעמיס על המערכת.

מדובר בהצעת חוק שמקדם משרד המשפטים מזה מספר חודשים, אשר אושרה לאחרונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ומאפשרת הוצאת "צו חוסם" כלפי מי שהוגדר "תובע טרדן". 

לפי הצעת החוק, מי שהוגשו נגדו 3 תביעות או יותר על-ידי אותו בעל דין, רשאי לפנות להנהלת בתי המשפט, באישור היועץ המשפטי לממשלה, בבקשה להוצאת "צו חוסם" נגד התובע הסדרתי, שיקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני שתתקבל החלטה. החקיקה מעוררת מחלוקת לאור החשש כי היא תגרום לחסימת זכות הפנייה לערכאות.

שקד סקרה בדיון בוועדת החוקה את פעילות משרד המשפטים בשנה האחרונה וסיפקה נתונים על עלייה בכמות התיקים שטופלו על-ידי הפרקליטות שהסיום בהם הסתיים תוך שנה מיום פתיחתם (מ-81% בשנת 2016 ל-92% בשנת 2017) וכן עלייה בשיעור המיוצגים על-ידי הסנגוריה הציבורית (מ-43% ל-49%). עוד ציינה השרה בפני חברי הכנסת, כי מדי שנה מתקיימות 900 אלף שיחות במוקדי השירות של גופים שונים במשרד המשפטים, ונעשות 800 אלף פעולות בטאבו - רובן פעולות שניתן לבצע באופן מקוון באינטרנט, ולחסוך הגעה פיזית לסניפי הטאבו ברחבי הארץ.

הנתונים לסיכום שנת 2017 ותוכניות העבודה לשנת 2018 נמסרו במסגרת יום מיוחד להצגת תוכניות העבודה של משרדי הממשלה בכנסת. השרה ציינה כי מדי שנה נפתחים 81,400 תיקים חדשים בסיוע המשפטי, 60,517 תיקי אפוטרופסות, 25,949 בקשות לייעוץ לפני חקירה בסנגוריה הציבורית, 6,900 בקשות לרישום פטנטים, 3,521 חלקות שנרשמו בתיקי פרצלציה ביישובי בני מיעוטים, 1,841 פניות לרשות להגנת הפרטיות, 1,240 בקרות של נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות.

הטיפול בתיקי שחיתות הצטמצם

שקד הציגה, כאמור, את עיקרי הרפורמות שהיא מבצעת בשנת 2018 במשרד המשפטים. מלבד יישום רפורמת חדלות פירעון שעל יישומה שוקדים במשרד המשפטים דיברה שקד גם על קידום המאבק במימון טרור ובהלבנת הון, שיכלול שיפור היעילות בטיפול בתיקי שחיתות מורכבים ומשמעותיים בפרקליטות המדינה ומאבק ממוקד בעבירות המאפיינות פשיעה מאורגנת.

מתוכנית העבודה שהציג משרד המשפטים עולה כי משך זמן הטיפול בתיק שחיתות בפרקליטות המדינה הצטמצם בשנת 2018 בכשנה וחצי, מכ-30 חודשי טיפול בשנת 2017 לכ-12 חודשים בלבד. עוד עולה כי עלו מספר ההליכים היזומים שננקטו על-ידי פרקליטות המדינה לתקיפת הבסיס הכלכלי של ארגוני פשיעה והפגיעה בכדאיות הכלכלית של הפשיעה המאורגנת; ובהם ההליכים היזומים לסגירת עסקים, תביעות פינוי ועוד.

בהודעה שפרסמה לאחר הדיון בוועדת החוקה מסרה שקד כי "משרד המשפטים, בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה אמונים על מנעד רחב ביותר של נושאים: ממעמדה המשפטי של ישראל בעולם והגברת הריבונות והמשילות בכל רחבי ישראל, דרך שוויון זכויות לתושבי יהודה ושומרון, הסרת רגולציה על עסקים קטנים ובינוניים, שוויון לאנשים עם מוגבלות, מלחמה בגזענות נגד יוצאי אתיופיה, ועד פעולות יומיומיות של רישום בטאבו, דיון בבית המשפט וטיפול בהוצאה לפועל. בכל אלה אנחנו מחויבים לראות בראש ובראשונה את טובתם של אזרחי ישראל. יצירת כיפת ברזל משפטית בעולם כדי להגן על לוחמי צה"ל חשובה ביותר, כמו גם הנגשת שירות בטאבו או השוואת חקיקה ביהודה ושומרון. נמשיך בעשייה הענפה למען האזרחים גם מכאן ואילך".