מדיניות העמימות: מה הופך את בני גנץ להבטחה גדולה כזו?

הצינון של בני גנץ אמנם הסתיים השבוע רשמית, אבל אל תצפו שהוא ימהר לתפוס צד או להביע עמדה • העמימות, מנתחים במערכת, היא סוד כוחה של "הבטחת הבחירות". ברגע שידבר, יישלפו הסכינים הרבה לפני השמפניות. ואז תתחיל השחיקה • תשאלו את לפיד, גבאי ויעלון

כשהיה בצבא, דבק ברמטכ"ל לשעבר בני גנץ הכינוי בני-חותא, כי הכול נעשה אצלו לאט ובניחותא, בלי הרבה מאמץ. "הוא אף פעם לא נראה כמי שמסתער על משהו עם ברק בעיניים וקילר אינסטינקט מטורף", אומר מי שהכיר אותו מאותן שנים. "במקום זה הוא התנהל תמיד עם ההליכה הגמלונית והלוק של יפה הבלורית והתואר. נסיך צנחנים מהמייפלאואר של ישראל, שהמזל לא מפסיק להאיר לו פנים בדרך לתפקיד הבא". הנה, רק השבוע פורסם שתקופת הצינון שהוא מחויב בה חושבה לא נכון. ולמעשה, הוא יכול להתמודד לכנסת כבר עתה, אם יוחלט להקדים את הבחירות, ולא לקיימן במועד הרשמי, נובמבר 2019.

מהדימוי הזה נהנה גנץ גם היום, שלוש שנים אחרי שפשט את מדי הרמטכ"ל. אדם שמעולם לא שידר רעב להשפיע, ואיש אינו יודע מה עמדותיו בנושאים שעל סדר היום, מחוזר על-ידי שלל מפלגות על תקן ההבטחה הגדולה של הבחירות הבאות. חלקן רואות בו קרש הצלה, אחרות ישמחו לאייש באמצעותו את משבצת הביטחוניסט, ויש גם כאלה שישמחו להחזיק בו כדי למנוע מהאחרות להעלות את ערכן האלקטורלי באמצעותו.

מה יקרה כשיבחר את הפלטפורמה הפוליטית שאליה יצטרף או בכלל כשיתחיל לדבר? סביר להניח שערכו ירד, בדיוק כמו רכב חדש שיורד לכביש אחרי הסרת הניילונים. בדיוק כמו אבי גבאי, שמאבד את עצמו לדעת בכל ראיון שנתן מאז נבחר לראשות המחנה הציוני. לא בכדי שומר גנץ כעת על שתיקה. ערך המניה שלו כעת הוא בשיא. לא סתם הוא מחזיק במעין ישראלי, דוברת ומנהלת אישית, שהודפת כמעט כל בקשה לסיקור. ניתן להניח שהיא עושה זאת במסגרת אסטרטגיה שנבנתה על-ידי יועצים לא רשמיים שנותרו מאחורי הקלעים ומייעצים לגנץ בבניית התדמית הציבורית האניגמטית שהוא מבקש לתחזק עד שיוכרז מועד הבחירות הבאות.

יאיר לפיד / איור: גיל ג'יבלי
 יאיר לפיד / איור: גיל ג'יבלי

בשבוע שעבר הופיע גנץ בידיעה על פירוק אפשרי של המחנה הציוני, על תקן מושיע אפשרי של המפלגה המסוכסכת. לפני חודשיים מסר כי אינו שולל הצטרפות לליכוד. "הליכוד היא מפלגה ציונית ומבחינתי כל דבר שהוא ציוני איננו פסול", אמר לגל"צ לפני חודשיים, כשנשאל על האפשרות שיצטרף למפלגת השלטון. בליכוד עצמו הוא מתקבל בחיבוק דב, וההערכה היא שהם מעוניינים בו כמספר 2 ביטחוני, תחליף לרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון, שפרש מהליכוד לפני שנתיים.

גנץ, שמצטייר כישראל של פעם, עשוי להביא לליכוד את מי שזנחו אותו בגלל אורן חזן ושכמותו. ועדיין, הערך האלקטורלי שלו בליכוד אינו ברור - נתניהו נתפס כחזק ביטחונית, והיעדרו של יעלון ששחק עצמו בחוץ אינו מורגש כיום, כך שנראה שגנץ מחוזר בליכוד בעיקר כדי למנוע ממנו לחבור למפלגות אחרות. "נתניהו חושש מגנרלים", אומר איש צבא לשעבר, "יום אחד הוא שמע על פוליטיקאי בכיר שישב עם צ'ייני (אליעזר מרום, מפקד חיל הים לשעבר), ודאג שימנו אותו מיד ליו"ר מועצת רשות שדות התעופה. העיקר שלא ייכנס למשחק".

ביש עתיד ישמחו לצרף ביטחוניסט לשורותיהם כדי להזניק את המפלגה מעלה אחרי ההידרדרות בסקרים. יעקב פרי אולץ לפרוש, עפר שלח אומנם עוסק בענייני ביטחון, אבל נתפס כאזרח, ורם בן-ברק המשנה לראש המוסד, שהצטרף בשנה האחרונה, אינו משדר ציבורית את אותו הביטחון שמשדר רמטכ"ל.

גם מפלגות הנישה עשויות להרוויח מצירופו. יואב גלנט לא צפוי להמשיך ב"כולנו", והמפלגה שמרבית חבריה מזוהים עם הטיקט הכלכלי-חברתי, תשמח לביטחוניסט שימלא את מקומו. אפילו בבית היהודי היו שמחים להצטייד בו, במסגרת ניסיונותיהם להרחיב את השורות למפלגה כלל ישראלית.

"זכותו להכיר את כל המפה"

תומך ותיק שלו כועס על מסע השופינג שמיוחס לו. "אף אחד לא מצפה שגנץ יקום בבוקר ויצטרף למפלגה בלי לבחון אותה מקרוב. הוא אדם נחמד ומנומס, שלא יגיד למנהיג של אף מפלגה בטווח שבין מרצ לבית היהודי, אני לא מעוניין לפגוש אותך בגלל שאתה בצד מסוים של המפה הפוליטית. אם רוצים לפגוש אותו, הוא לא מסרב. לא לראשי מפלגה ולא למתווכים מטעם עצמם, שרוצים ליזום כל מיני מהלכים גרנדיוזיים. ישראל משופעת עכשיו בארכיטקטים פוליטיים של מבנים חדשים, שמפנטזים על הסטארט-אפ הפוליטי הבא. בפגישות האלה הוא בעיקר מקשיב. הוא לא דיבר פוליטיקה כאדם במדים, וזו ההזדמנות שלו להתרשם מהשחקנים באופן אישי".

בגילו ובמעמדו לא אמורה להיות לו כבר השקפת עולם מגובשת?

"יש לו השקפת עולם מגובשת. אני מניח שאם תנסי לנחש אותה, ותשווי את מה שתכתבי עם הדברים שיאמר כשיחליט לדבר, לא תטעי הרבה. אין שום יתרון בזה שהוא ידבר עכשיו. למה הוא צריך לפתוח את הקלפים? כי זה נוח לכמה פוליטיקאים? הוא עדיין לא פוליטיקאי ולא חייב להכניס את עצמו להתקפה הזו עכשיו. אני לא רואה אזרחים שמפגינים ליד הבית שלו כדי לדעת מה עמדתו, וכן רואה פוליטיקאים שמעוניינים בזה מהסיבות שנוחות להם. זכותו להכיר את כל המפה הפוליטית ולדעת לאן הוא הולך. להבין את הז'רגון, לקלוט את הפאשן. יש הרבה איסוף מודיעין על המערכת הפוליטית בפגישות האלה".

הוא לא בא משום מקום, גם כרמטכ"ל הוא חווה את הפוליטיקה האכזרית של הדרג המדיני.

"אני מניח שהוא מבין את הפער שבין המציאות לאופן הצגתה, ושאם יחליט לקפוץ למים, הוא לא יתפלא לגלות שהם מורכבים בעיקר מבוץ. אבל הוא היה בקרבות קשים מאלה ושרד".

רצים הרבה ספינים סביב הפגישות האלה - דרישות של גנץ למקם את אנשיו במקומות ריאליים או לעמוד בראש המפלגה.

"אם שעה אחרי שהוא נפגש עם מישהו מודלף רבע סיפור ונהיית כותרת, זה לא בא ממנו, אלא מאנשים שמאוכזבים שלא נסגר שום דבר ועדיין רוצים לתעל את הפגישה למטרותיהם, אז הם מתחילים ליידות אבנים. גנץ הוא איש צוות ואם יחשוב שיש מקום שבו יוכל להשפיע דרמטית על המדינה, הוא ילך לשם, ולא משנה אם הוא לא יעמוד בראש. התקשורת שואלת כל הזמן לאן, לדעתי הוא עדיין שואל את עצמו, אם בכלל".

בנימין נתניהו / איור: גיל ג'יבלי
 בנימין נתניהו / איור: גיל ג'יבלי

"גנץ הוא המשתנה התלוי בבחירות האלה", אומר היועץ האסטרטגי ליאור חורב, שעבד עם "כולנו" בבחירות הקודמות. "הערך שלו ייקבע לפי המקום שאליו הוא הולך. הוא בשיאו כל עוד הוא אמורפי, נוירון חופשי במערכת הפוליטית. ברגע שיחליט לאן הוא הולך, הוא יאבד מערכו, כי בישראל זה 0 או 1. הפלטפורמה שאותה ידחה, תצא נגדו. גם חיפוש ממושך מדי אחרי בית פוליטי ישחוק אותו, כי הוא עלול להיתפס כאופורטוניסט. גם אם הוא לא מודיע איפה הבית, הוא עדיין יכול לבסס עמדות שמתאימות לאותה מפלגה".

עמדות שעלולות לחשק אותו מבחינתו.

"מצפים מאדם בשיעור קומה של רמטכ"ל להיות בעל עמוד שדרה ולעמוד מאחורי העמדות שלו. אם הוא רוצה להישאר אניגמטי, שייעלם לגמרי מהשיח הציבורי וישמור לעצמו את כל האופציות פתוחות".

הסכינים כבר בהשחזה

בזמן שגנץ מתלבט, חוזרים יריביו הפוטנציאלים לאירועים כמו צוק איתן - אז כיהן כרמטכ"ל, ולמלחמת לבנון השנייה - אז היה גנץ מפקד זרוע היבשה - ומכינים חומרים שישלפו ביום פקודה, בהנחה כמובן שגנץ יבחר שלא להצטרף אליהם.

לפני שבועיים נשלפה סנונית ראשונה נגדו, דווקא מימיו באזרחות, כשפורסם כי קיבל 75 אלף שקל עבור הרצאה בת 40 דקות שנשא ב-2015 בפני בכירי חברת הביטוח הראל ולקוחות ה-VIP של החברה. הראל היא כזכור חברה ציבורית, מה שעורר ביתר שאת את הביקורת על כך שאת התשלום מימן בסופו של דבר הציבור. בניסיון להשקיט את הגזרה טענו אז חבריו כי להרצאות שהוא מעניק באוניברסיטאות, הוא אינו גובה תשלום ורק סוגר עם האוניברסיטה כי עבור ההרצאה תוענק מלגה מלאה מטעמה לסטודנט מיעוט יכולת. האש שככה, אבל זה רק הסיפתח למה שיחכה לו בהמשך.

מה שבטוח הוא שאשתו, רויטל, תהיה שם כדי לתמוך בו. כשמקורביו של גנץ ידברו על ההתלבטות המייסרת והמחיר שתשלם המשפחה עם כניסתו לפוליטיקה, צריך לזכור שרויטל אלוני-גנץ נחשבת בקרב מי שמכיר אותו בשנים האחרונות למנוע טורבו חזק מאחורי התוכניות השאפתניות של בעלה.

"גנץ מהסס כי מיד אחרי שייכנס, ינסו לצלק אותו ולפגום בהבטחה השיווקית שהוא מביא כמותג החדש בשוק", אומר היועץ האסטרטגי נסים דואק. "הוא רוצה להגיע לקלפי כשאנשים עדיין רואים בו מועמד חדש ומסעיר, ובשביל זה הוא צריך לקצר ככל האפשר את התקופה שבין ההכרזה על כניסתו לפוליטיקה לבין ההתמודדות עצמה".

"הקסם הרמטכ"לי עובד על הציבור, כל עוד אתה במדים", מוסיפים גורמים פוליטיים, "כשהם מתחילים לדבר, אנחנו בדרך כלל מתאכזבים, כי מרבית אנשי הצבא הם לא חיות פוליטיות מוצלחות במיוחד. את יודעת כמה בדיחות רצו בכנסת על זה שאנשי צבא ומערכת הביטחון בכלל פוגמים בכוח ההרתעה של צה"ל כשהם הופכים לח"כים? הסיפור הכי מפורסם הוא על ח"כ אחמד טיבי שאמר פעם לגדעון עזרא המנוח שהיה סגן ראש השב"כ, 'במשך שנים פחדנו הערבים פחד מוות מהשב"כ, עד שהגעתם לכנסת ופתחתם את הפה, ומאז שראינו עם מי יש לנו עסק הפסקנו לפחד'.

"פוליטיקה זה מקצוע, ואנשי מערכת הביטחון לרוב לא מבינים בו. כמו אותו אלוף במיל' שנבחר לכנסת וניגש למזכירת הסיעה שבה היה חבר כדי שתשיג לו מישהי בטלפון. חילוקי הדעות סביב הסיפור נעים סביב השאלה אם היא זרקה עליו טלפון או כוס מים, כשאמרה לו 'יש שלושים ח"כים בסיעה ומזכירת סיעה אחת וזו אני, תשיג אתה לי'".

זה בגלל שהם רגילים למערכת שסרה למרותם.

"ובפוליטיקה הקודים הם אחרים. גנץ הוזכר כמי ששוקל להיכנס בגלל ליברמן שמכהן כשר ביטחון. הוא שוכח שהוא עדיין מועמד וירטואלי וליברמן כבר עשרים שנה בכנסת ויודע לעשות פוליטיקה".

"אקזיט אפשר לעשות רק פעם אחת", מוסיפה היועצת האסטרטגית טל אלכסנדרוביץ-שגב, "וזו נקודה טריקית מבחינת הטיימינג הנכון והמחיר המקסימלי שגנץ שואף להשיג. גנץ ירצה פלטפורמה שתאפשר לו להיות חלק מהקואליציה, בין אם כראש מפלגה או כמספר 2 בתיק הכי בכיר שאפשר כמו ביטחון. הבחירות האלה יעמדו בסימן של חיבורים חדשים בין אישים ומפלגות, ואצל גנץ במיוחד, החיבורים האלה יכולים להצליח.

"יש עניין ציבורי כיום בכניסה שלו. הוא מייצר אווירה של ציפייה. האמירות שלו הן קונצנזואליות וממלכתיות. הוא לא צריך לומר דברים שבמחלוקת, כי כל דבר שהוא אומר, ממילא נתפס כמעניין. אז הוא שומר על מתח של התעניינות בו, בלי לתת את פתרון החידה ומתכוונן לרגע הנכון. אם בסוף ההחלטה תתקבל בטיימינג הנכון והמקום הנכון, אז תשכחי שהייתה פה פעם ביקורת על השופינג, זה פשוט יהיה בסדר".

תפיסת עולם - מה זה?

איפה כל זה מציב אותו כיום? גנץ וגבי אשכנזי הקימו יחד עם הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר ויוצא יש עתיד, את התנועה הא-פוליטית "פנימה". הרמטכ"לים במיל' כנראה סברו שתנועה חברתית שפועלת בפריפריה ועוסקת בחינוך ובצמצום פערים תיתן להם מעט מהרקורד החברתי הנדרש כדי להצטייר בבוא העת כמנהיג, או לפחות תסייע להם לגבש פעילי שטח ותלמד אותם באמצעות המפגשים שהם עורכים מה מדליק אנשים ואיך לחדד מסרים.

לצדו של גנץ פועל בהתנדבות חילי טרופר, פעיל חברתי מוכר שמכהן כיום כמנהל אגף חינוך, רווחה ותרבות בעיריית ירוחם. בעבר התמודד טרופר על מקום ברשימת מפלגת העבודה ושימש כעוזר בכיר לפירון במשרד החינוך. טרופר, שמלווה את גנץ מאז יצא לאזרחות, מעיד עליו "שהוא מעורב בהרבה מיזמים חינוכיים וחברתיים בירוחם, ובכלל בנגב, גם אצל הבדואים. הוא מקדיש ליוזמות בפריפריה זמן ומגייס עבורן כספים. הרוב המוחלט לא יוצא החוצה מבחירה שלו, אבל אין שבוע שהוא לא מעורב בעשייה חברתית משמעותית".

גבי אשכנזי / איור: גיל ג'יבלי
 גבי אשכנזי / איור: גיל ג'יבלי

הוא לא נדבן, הוא איש ציבור בפוטנציה ורמטכ"ל שהיה חלק מההוויה הציבורית פה. אם כל-כך חשוב לו הנושא החברתי, למה הוא לא משמיע קול?

"הוא השתתף איתנו לפני שנתיים בצעדת השוויון לתקצוב דיפרנציאלי בחינוך וברווחה, והיה היחיד מבין אישי הציבור שהזמנו שהעז להתייצב ולהביע עמדה במריבה הזו שבין ראשי הרשויות לאוצר. הוא גם היה איתי פעמיים ב'זיכרון בסלון' וסיפר את הסיפור המשפחתי שלו".

אתה מדבר על דברים שהם קונצנזוס - שואה, תמיכה בפריפריה.

"עובדה שלא כל אחד רצה להצטרף לצעדה ולהסתבך עם ראשי 15 הרשויות החזקות ומרכז השלטון המקומי. יש לי המון שעות עם גנץ ואני אומר לך שהוא איש מעמיק עם עמדות ברורות. אני מבין את הציפייה שיאמר משהו, אבל כל עוד הוא בתקופת צינון (שכאמור הסתיימה השבוע), הוא החליט שככה נכון לו".

הדימוי המנומנם הזה לא משתנה, גם אצל מי שפגשו בו במסגרת אותם מיזמים. "אנשים באים לשמוע אותו כי רמטכ"ל זה מותג", מתייחס אדם שנכח במפגש כזה, "אבל אחרי ההתרגשות של הדקות הראשונות, אתה מגלה שאין לו כריזמה מי יודע מה. לגנץ, כמו לאשכנזי, שגם אותו יצא לי לשמוע, יש את הטקסט הקבוע של הגנרלים: 'חברים יקרים, הייתי רמטכ"ל, נלחמתי, ואני אומר לכם שהאיום האמיתי זה הקיטוב בינינו. אנחנו חייבים להתגבר על הפערים ולהגיע להסכמות'".

גרמת לי לפהק עכשיו. וזהו? אפילו בין גבי אשכנזי לגנץ אין הבדלים?

"אותם ההבדלים שבין גולני לצנחנים. גבי יותר מחוספס ופחות מוקפד, אולי בגלל שיש לו גם את ראשות קרן רש"י שמחברת אותו לתחום החברתי. את בני מלווה הדוברת, שבודקת מי נוכח ועושה כל מה שצריך, כדי שלא יצאו דברים החוצה. את מפהקת כי את מחפשת דעות, תפיסת עולם, בזמן שאנשים כבר מזמן עברו להצביע לפי מותגים".

כדי לחזק את המותג מעוד כיוון, נקשר שמו של גנץ גם לעולם העסקי. באמצעות החברה שהקים B.G. Prime Ltd לייעוץ וניהול אסטרטגי, הוא חבר בדירקטוריונים של אמות השקעות ואלרון - זרוע ההשקעות בטכנולוגיה של קבוצת אי.די.בי. שמו נקשר גם לשתי חברות סטארט-אפ. הראשונה - המימד החמישי, מתחום הבינה המלאכותית, שאליה הצטרף כיו"ר ב-2015, והיא מסייעת לו בגיבוש תדמית יוקרתית של עדכנות טכנולוגית. והשנייה היא Plexivo (פלקסיוו), שגנץ הצטרף לוועדה המייעצת שלה לפני כחודש. רוצה לומר - עזבו אותי מפוליטיקה, בדיוק התחלתי משהו חדש.

אפשר כאמור גם להבין את גנץ. הוא לא צריך ללכת רחוק על מנת להיווכח ביתרונות העמימות בפוליטיקה הישראלית. רק בשנה האחרונה נתפס יאיר לפיד כמי שמסוגל ללכת ראש בראש עם נתניהו, וזה קרה בתקופה שזה הקפיד לא לומר דבר. מאז שחזר להתבטא, ירדו מספרי המנדטים של לפיד בסקרים מ-25 ל-17. מה כל זה אומר על רדידותה, שלא לומר עליבותה, של הפוליטיקה שלנו? כל אחד מוזמן להסיק בעצמו. גם הקורא בני גנץ.