הגורו האמריקאית שמלמדת את הנשים הסיניות על מנהיגות

ג'וי צ'ן, שכיהנה לפני 20 שנה כסגנית ראש עיריית לוס אנג'לס, קוראת לנשים בסין לשכוח את מה שלימדו אותן על נישואים ומלמדת אותן להיות מנהיגות

נשים סיניות / צילום: שאטרסטוק
נשים סיניות / צילום: שאטרסטוק

ג'וי צ'ן משכה אליה את אור הזרקורים כשכיהנה כסגנית ראש עיריית לוס אנג'לס לפני 20 שנה, אבל הוא מחוויר לעומת התהילה שזכתה לה בסין בעקבות מאמציה לדרבן נשים לשכוח את כל מה שלימדו אותן על נישואים.

רב המכר שלה מ-2012, "אל תתחתני לפני גיל 30", הפך לאבן בוחן עבור נשות קריירה סיניות צעירות, שמתקוממות נגד הלחץ המשפחתי והמוסכמה העתיקה שעליהן למצוא בעל. הספר גם אפשר לצ'ן לצאת למסע יוצא דופן בסין כגורו אמריקאי המטיפה לעזרה עצמית.

במארס האחרון, בפורום מנהיגות נשים שהתקיים בבייג'ין, נשים צעירות שעסקו בשליחת הודעות טקסט בזמן מצגת של אשת הון סיכון התעוררו לחיים כשצ'ן התייצבה על הבמה בשמלה אדומה. כל הסמארטפונים - עם כפתורי הקלטה מופעלים - הונפו בעת ובעונה אחת באוויר מעל ים של תסרוקות זנב סוס.

"היא שינתה את החיים שלי", אמרה לינגשיאו הי בת ה-28. "בדרך כלל מעודדים נשים לקחת אחריות במשפחה - להיות אמא טובה, אישה טובה", אמרה, "לעתים רחוקות בלבד מחנכים אותך להיות מנהיגה".

איך הופכים ספר לקורס

צ'ן בת ה-48 מפיקה כעת את רוב הכנסתה מהופעות בתשלום בסין, וכן מפרסום מוצרי היופי של פרוקטר אנד גמבל במדינה. היא אוהבת לכתוב, אך כרגע היא בפרשת דרכים. ספרה האחרון, "איך להיות בת מזל בקריירה שלך", נמכר בפחות מעשרת אלפים עותקים. כדי לשמור על מעמדה העוצמתי בשוק הצרכני הגדול ביותר בעולם, היא משנה את הטקטיקה שלה.

למחרת הופעתה ככוכבת בפני מעריצותיה, התייצבה צ'ן בג'ינס וללא איפור במשרדיה של חברת תוכן בתשלום בבייג'ין, במטרה להפוך את הספר לקורס של עשרה שיעורים שיימכר בוויצ'אט, יישום הסמארטפון של טנסנט הולדינגס שנמצא בכל מכון ויש לו 1 מיליארד משתמשים. העבודה, שארכה יום שלם ב-Xiamen Shidian Cultural Communication, הפכה לסוג של שיעור בבית ספר דיגיטלי עבור צ'ן.

צ'ן הקסימה את מעריצותיה בהפגנת חום בסגנון אופרה ווינפרי, אבל ליאו שיג'יאן, סמנכ"ל התפעול בן ה-28 של שידיאן, לא הסתנוור כל כך בקלות.

כשצ'ן אמרה שברצונה שכל קטע וידיאו יהיה לא יותר מעשר דקות, הניד ליאו את ראשו בשלילה, והתעקש על 25 דקות - נוסף על תרשימים, גרפים ומטלות לצורך אימון.

"לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא", אמרה צ'ן, שחזרה לדבר באנגלית. "אני מעדיפה שזה יהיה קצר ולא משעמם".

ליאו היה נחוש מאוד. "כל רגע חייב להיות בעל ערך לאנשים", הוא אמר. "זה שונה מווידיאו חינמי. וידיאו שאת משלמת עליו שונה מווידיאו שאת לא משלמת עליו".

צ'ן גם חזרה שמונה שנים לאחור כשמו"ל סיני פנה אליה בהצעה לכתוב ספר עבור "נשות השאריות" הסיניות - נשים לא נשואות בסוף שנות ה-20 שלהן. "הרבה זמן לא הייתי בסין", היא אמרה. "לא דיברתי סינית היטב אז. חשבתי: איך תוכל מישהי כמוני להבין את חייהן של נשים סיניות?"

צ'ן, שעבדה באותה עת בהשמת בכירים, צברה לעצמה קהל עוקבים באמצעות בלוג עם עצות קריירה לסטודנטיות קולג' סיניות שלמדו בחו"ל. היא דחתה את פניותיו של המו"ל הסיני במשך שנה, אך לאחר לידת בתה השנייה, הסכימה להצעתו.

הספר יצא לאור בעיתוי מושלם מבחינת רוח הזמן, והוביל להופעות טלוויזיוניות ולכתבות שער במגזינים (במשך זמן מה גם לטור שכתבה צ'ן עבור המהדורה הסינית של "וול סטריט ג'ורנל).

"היא זכתה לדרגה של הכרה שאף אמריקאית ממוצא סיני לא זכתה לה", אמרה וירג'יניה טן בת ה-34, נשיאת Lean In China. "היא אייקון עבורן. הן מתקהלות סביבה בהמוניהן".

"יודעת תמיד מה צריך"

צ'ן, שנולדה בארה"ב למהגרים סינים, מתגוררת עם בעלה ושתי בנותיה בפרבר אלטדנה בלוס אנג'לס. היא אומרת שניסיון חייה - כולל נישואים בגיל 38 - משמש מודל חיקוי לנשים צעירות רבות בסין. "הן לא רואות נשים בגילי עם קריירה נפלאה ונישואים מאושרים", אמרה צ'ן. "הן מסתכלות על החיים של האימהות שלהן, והן אומרות: זה לא החיים שאני רוצה".

בפגישה לא-רשמית במסעדה בבייג'ין, דיברו מעריצותיה על האופן שבו הראה להן ספרה של צ'ן מסלול חדש בחיים.

"ג'וי מדברת על עצמה. היא משתפת בעיות", אמרה מי לו, אנליסטית פיננסית בת 27. "אני חשבתי, 'או.קיי. אני יכולה לחשוב דברים כאלה. אני יכולה לעשות דברים כאלה. הכול יכול להיות שונה".

גם ספרה החדש של צ'ן מתבסס על ניסיון החיים שלה, כולל מינויה בגיל 31 לתפקיד סגניתו של ראש עיריית לוס אנג'לס באותה עת, ג'יימס האן.

"תמיד היא יודעת מה צריך ומה הלאה", אמר ראש העירייה הנוכחי של לוס אנג'לס, אריק גרסטי, שעבד עם צ'ן כשכיהן כחבר במועצת העיר. "תמיד יש לה סיפור טוב לספר".

השאלה איך לספר סיפור הייתה לב העניין במשרדי שידיאן בבייג'ין, כשצ'ן וליאו עברו מדיון באורך השיעורים לדיון בתוכן עצמו. ליאו אמר שחלק מהשיעורים מתמקדים בהיגיון בריא ולא בסודות המקצועיים שעבורם מוכנים אנשים לשלם. "הם יודעים שצריך לקרוא במשך 30 דקות ביום", אמר ליאו. "הקורס צריך להראות איך למצוא את 30 הדקות האלה ביום למטרת קריאה. צריכה להיות רשימה יומית של דברים שיש לעשות". הוא שב והכריז: "תרשימים, גרפים".

צ'ן השתכנעה בהדרגה. היא רוצה להמשיך לעזור לנשים סיניות שמתמודדות עם החיים. היא רוצה שהקורס הזה יהיה להיט.

היא החליטה להתבצר בחדר המלון שלה בבייג'ין ולהקדיש את סוף השבוע לכתיבה מחודשת של התסריטים.