הסדר טיעון ראשון בפרשת הסחר באיברים: מאסר בפועל וקנסות

ביהמ"ש הרשיע את אלברט מרדכייב ורויני שימשישווילי, עפ"י הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בגין מעורבותם בפרשת סחר באיברים • על מרדכייב נגזרו 33 חודשי מאסר בפועל וקנס, ועל שימשישווילי נגזרו 23 חודשי מאסר וקנס • עונשי המאסר כוללים עונשים שצורפו לנאשמים בגין תיק מוקדם יותר, בו הורשעו בעבירות דומות

גזר דין / צלם: פוטוס טו גו
גזר דין / צלם: פוטוס טו גו

בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע היום (ד') את אלברט מרדכייב ורויני שימשישווילי, על-פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בגין מעורבותם בפרשת סחר באיברים. מדובר בהסדר טיעון ראשון בפרשה. 

שופט בית משפט השלום, דניאל בארי, הרשיע את הנאשמים בקשירת קשר לעוון, סחר באיברים ותיווך באיברים וניסיון לסחר ותיווך באיברים, וגזר על הנאשמים עונשי מאסר בפועל וכן קנסות ופיצויים לקורבן העבירה.

על מרדכייב הושתו 33 חודשי מאסר בפועל, 30,000 שקל קנס וכן 10,000 שקל פיצוי לקורבן עבירה; ועל שימשישווילי נגזרו 23 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה 20,000 שקל.

יצוין כי עונשי המאסר של השניים כוללים עונשים שנגזרו עליהם בגין תיק מוקדם יותר, בו הורשעו בעבירות דומות.

רשת ענפה לסחר באיברים

סיפורם של הנאשמים נוגע לרשת שעסקה בסחר באיברים במשך מספר שנים, בה היו מרדכייב ושימשישווילי חברים. עד למעצרם של השניים באפריל 2014, פעלו השניים במטרה לבצע השתלות בלתי חוקיות, בהן שולם לתורמים זרים ממדינות חבר העמים תשלום כספי תמורת מכירת איבריהם.

אם לא די בכך, לאחר שהוגש כתב אישום נגד השניים (ומספר אחרים), קשרו מרדכייב ושימשישווילי קשר עם שותפיהם בחו"ל, במטרה להמשיך את פעילותם בתחום הסחר באיברים וההשתלות הבלתי חוקיות.

בכתב האישום פורט כי לצורך קידום הקשר, ובמטרה להסוות את פעילותם, נעזרו השניים בחוזים משפטיים כוזבים, לפיהם הרשת בה הם עובדים מספקת שירותים לוגיסטיים בלבד לחברה זרה. השניים קיימו פגישות עם חולים אשר סבלו מאי-ספיקת כליות ושילמו תמורת השתלת כליה מתורם חי, במרבית המקרים, סכומים בגובה של כ-180 אלף דולר.

לצורך הסחר העסיקו מרדכייב ושימשישווילי רופא, אשר בחן ואישר את התאמת החולים לביצוע ההשתלות הבלתי חוקיות מתורמים חיים.

לפי כתב האישום, "השיטה" של השניים לביצוע העבירות עבדה כך:

עם הגעת החולה הזקוק להשתלה למדינת היעד בה מתוכננת הייתה להתבצע ההשתלה פגש אותו אזרח ישראלי החי בחו"ל, שהיה שותפים של מרדכייב ושימשישווילי בפעילות.

האזרח הפגיש את החולה עם התורם והנחה אותם ללמוד ולשנן "סיפור כיסוי" אודות קשר משפחתי או חברי ביניהם. זאת, לצורך אישור ההשתלה במרכזים הרפואיים השונים.

בנוסף הקימו מרדכייב ושימשישווילי חברה פיקטיבית בבעלות שימשישווילי, שהמשיכה את פעילותה של חברה קודמת שפעלה בתחום ההשתלות הבלתי חוקיות. החברה החדשה הציעה שירותים זהים, תוך שימוש במצג-שווא לפיו היא מספקת שירותים לוגיסטיים לחברה אלבנית המאתרת תורמים אלטרואיסטים מתוך מאגר של בתי חולים.

מרדכייב ושימשישווילי הציעו לחולים "חבילת השתלה"

השניים נהגו להיפגש עם חולים במשרדי החברה ולהציע להם במעמד הפגישה רכישת "חבילת השתלה", הכוללת תשלום עבור כליה מתורם חי ועבור כלל השירותים הלוגיסטיים הכרוכים בביצוע ההשתלה.

תחת החברה החדשה הוחתמו החולים על חוזה פיקטיבי, בו צוין כי החברה איננה מאתרת תורמים, וכי זהו תפקידו של החולה עצמו. כל זאת, כשבפועל במועד הגעת החולה למדינה בה בוצעה ההשתלה, המתין לו תורם אשר אותר על-ידי שאר חברי הרשת והוטס ממדינות חבר העמים לצורך מכירת כלייתו.

כתוצאה מפעילות הנאשמים בוצעו 14 השתלות כליה בלתי חוקיות המהוות סחר באיברים ב-4 מדינות שונות ברחבי העולם: טורקיה, בולגריה, תאילנד והפיליפינים.

מפרקליטות מחוז מרכז נמסר כי "פעילותם של הנאשמים הייתה רחבת-היקף, התפרשה על פני מדינות שונות ונעשתה בתחכום, לאורך תקופה ממושכת, תוך שימוש במצגי-שווא, והכול במטרה להסוות את ביצוע עבירות הסחר באיברים. ההחלטה בעניינם מהווה צעד נוסף במסגרת המאבק של מדינת ישראל בסחר באיברים, תופעה חובקת-עולם המסכנת את שלומם של אזרחים רבים וגורמת לפגיעה קשה במעמדה של מדינת ישראל בזירה הבילאומית".

התיק נוהל בידי עורכי הדין גלעד ארליך ומיכאל סטופ מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי).