בתוך 4 שנים: הוצאות הביטוח הלאומי יעקפו את ההכנסות

שר העבודה והרווחה חיים כץ בישיבת שרי הליכוד: קופת הביטוח הלאומי תתרוקן ב-2037 • כץ היה אמור להציג בממשלה נתונים שנחשפו ב"גלובס" בשבוע שעבר, אך הישיבה נדחתה ברגע האחרון לחודש ספטמבר

חיים כץ / צילום: שלומי יוסף
חיים כץ / צילום: שלומי יוסף

הוצאות הביטוח הלאומי יעקפו את הכנסות המוסד בתוך ארבע שנים, בשנת 2022, והוא יעבור לגירעון שוטף - כך עידכן שר העבודה והרווחה חיים כץ בישיבת שרי הליכוד. הישיבה נערכה לאחר ישיבת הממשלה, שבה היה אמור להתקיים דיון באיתנות הפיננסית של המוסד לראשונה מזה שנים, אך הדיון נדחה ברגע האחרון לחודש ספטמבר. כץ הציג בפני נתניהו עדכון לגירעון האקטוארי, לפיו בשנת 2037 צפויה קופת הביטוח הלאומי להתרוקן לגמרי.

לפי הדו"ח הקודם, הביטוח הלאומי היה אמור לעבור לגירעון שוטף בשנת 2026, והקופה היתה אמורה להתרוקן בשנת 2045. ואולם הדו"ח הקודם היה מבוסס על הנחה לפיה גיל הפרישה לנשים יועלה ל-64. לכן, העדכון של כץ אינו מפתיע. למרות המצב העגום, כץ מנסה לשדר שניתן לפתור את המצב, ושהפיתרון הוא ניתוק הביטוח הלאומי מקופת המדינה.

ביום חמישי חשף "גלובס" כי התחייבויות הביטוח הלאומי עלו ב-2017 ב-7% והגיעו ל-706 מיליארד שקל. ההבדל בין ההתחייבויות לגירעון האקטוארי טמונות באופן חישובם - בעוד שההתחייבויות הן חשבונאיות, הגירעון האקטוארי לוקח בחשבון תחזית הכנסות והוצאות, בהתאם למשל לתוחלת החיים.

מול ההתחייבויות ארוכות הטווח של הביטוח הלאומי עומדת בעיקר קרן ההון של המוסד שגדלה ב-2017 בכ-18 מיליארד שקל, ועומדת נכון לסוף השנה על כ-241 מיליארד שקל. אולם, בניכוי הנכסים, עומדות ההתחייבויות של הביטוח הלאומי על 440 מיליארד שקל, עלייה של 7% לעומת 2016. אם תרצו, זה הסכום שיידרשו אזרחי ישראל לשלם בעשורים הקרובים, כדי שהביטוח הלאומי יוכל להמשיך לשלם קצבאות. מה שמדאיג עוד יותר מהיקף ההתחייבויות הוא הקצב המהיר של גידולן. ב-2012 עמדו ההתחייבויות על 229 מיליארד שקל וב-2007 הן הסתכמו ב-126 מיליארד שקל.

קופת המזומנים של הביטוח הלאומי, שכאמור יש בה 241 מיליארד שקל, עברה לאוצר שהנפיק כנגד הכסף הזה איגרות חוב - 50% מהן מניבות תשואה מובטחת של 5.5% ו-50% מהן נושאות ריבית שוק, שבשנים האחרונות היא אפסית. כץ רוצה לסיים את ההסכם הקיים עם האוצר ולעבור לניהול עצמאי של הכסף. תהליך כזה הוא ארוך טווח, כי בכל שנה יש פדיון רק של חלק מאיגרות החוב.

אם בביטוח הלאומי יחליטו לנהל אותם בעצמם - ויקבלו על כך את אישור הגורמים המשפטיים - בתקציב המדינה ייווצר בור דרמטי שיחייב ויתור על הוצאות חברתיות, הגדלת הגירעון או העלאת מסים. בהתאם לכללי החשבונאות, החוב הנוכחי לא נחשב בחוב הלאומי של ישראל, מכיוון שזהו חוב לביטוח סוציאלי ורק הריבית נכללת בחוב. ניתוק מוחלט והעברת הכסף לניהולו העצמאי של הביטוח הלאומי תוביל להגדלה הדרגתית ומשמעותית של היחס חוב-תוצר.

כץ מציע גם לנהל את כל הסעיפים שאינם ביטוחיים בחשבון נפרד. כיום יש לביטוח הלאומי תלות בקצבאות המדינה, והקצאת האוצר לביטוח הלאומי עומדת היום על כ-58% מסך התקבולים - השיעור הגבוה ביותר עד כה. הכסף הזה הוא תוצאה של קצבאות שאינן ביטוחיות, והביטוח הלאומי משמש כמעין צינור להעברתן לאזרחים.

לא סומכים על הממשלה

הביטוח הלאומי הוא אמנם גוף עצמאי, אך הלכה למעשה הוא תלוי במדיניות הממשלה, שמחליטה האם להעלות קצבאות או מה גובה דמי הביטוח. כיום הקשר בין הביטוח הלאומי לתקציב המדינה הוא הדוק והשאלה אם צריך להפריד אותו או דווקא להלאים אותו עומדת בבסיס הדיונים בנושא. ואולם המצב הנוכחי משאיר את הביטוח הלאומי באי ודאות, כשהממשלה לא נוקטת פעולות לחיזוק איתנותו הכספית.

מסמך נוסף שהגיע לידי "גלובס" העלה כי ועדת הכספים של הביטוח הלאומי, שבראשה עומד רו"ח ערן יארק, הביעה התנגדות לחתימה על הדוחות הכספיים. זאת אמנם רק עמדה הצהרתית, אך המשמעות שלה היא שבביטוח הלאומי משדרים לממשלה: קחו אחריות על ההתחייבויות שלנו. בוועדה דורשים מהממשלה כתב שיפוי, וחוששים כי בעתיד, ביום שבו המוסד יהיה זקוק לממשלה, היא לא תעמוד מאחוריו.

במסמך נכתב: "אין כתב שיפוי מהממשלה כלפי הביטוח הלאומי, עבור התחייבויות כלפי האזרחים. על כן הנחת העבודה המצוינת בדו"חות, על כך שהמנהלה מסתמכת על כך שהאוצר יעמוד בהתחייבויותיו לאזרחים, אינה מבוססת. הדו"חות צריכים לצעוק על הבעייתיות בנושא האיתנות הפיננסית של המוסד. במהות הדברים הדו"חות אמורים לשקף את המצב הקיים, ולכן התחייבות הממשלה כלפי האזרחים צריכות להיות כלפי הביטוח הלאומי בכתב שיפויי שנגדו יש לרשום נכס".

אם הממשלה לא תעמוד בהתחייבות הזאת, מי שישלם את המחיר יהיו מקבלי הקצבאות באותן שנים, שלא יהיה כסף בקופה בשבילם, או לחילופין משלמי המסים, שיממנו את הקצבאות במקום את השירותים שהם מקבלים מהמדינה. למעשה, הבעיה מתחילה עוד קודם לכן, כבר בעוד תשע שנים, אז הביטוח הלאומי צפוי לעבור לגירעון שוטף, ומאז המדינה תצטרך לסייע לו בכמה מיליארדי שקלים בכל שנה. 

צרו איתנו קשר *5988