"קיים כשל מהותי בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין"

את הבחינה האחרונה של לשכת עוה"ד עברו בהצלחה רק 32% מכלל הנבחנים • לטענת ד"ר לימור זר-גוטמן, חוקרת בתחום הפרופסיה של עורכי הדין בביה"ס למשפטים במכללה למינהל, "בכל מסגרת עסקית, כישלון כה חרוץ היה מוביל לפיטורי הוועדה הבוחנת ולניסיון למצוא דרך טובה יותר לערוך את בחינות ההסמכה"

ד”ר לימור זר–גוטמן /צילומים: שלומי יוסף
ד”ר לימור זר–גוטמן /צילומים: שלומי יוסף

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בשנים האחרונות נפל כשל מהותי, כך שהן לא מתאימות לבצע את תפקידן - סינון המועמדים המתאימים לעבוד כעורכי דין. בכל מסגרת עסקית, כישלון חרוץ כזה היה מוביל לפיטורי הוועדה הבוחנת ולניסיון למצוא דרך טובה יותר לערוך את בחינות ההסמכה".

כך אומרת ל"גלובס" ד"ר לימור זר-גוטמן, חוקרת בתחום הפרופסיה של עורכי הדין בבית הספר למשפטים, המסלול האקדמי, המכללה למינהל (המושג פרופסיה של עורכי דין אומר שמדובר במקצוע שהעיסוק בו כרוך במומחיות ומצריך הכשרה ממושכת, ושרוב העוסקים בו משתייכים לארגון מקצועי המבקש להגן על האינטרסים של חבריו).

בחינות ההסמכה האחרונות של לשכת עורכי הדין הסתיימו בכישלון חרוץ של רבים מהמתמחים, שניגשו אליהן בתקווה להגשים את חלומם להיות עורכי דין. את הבחינה האחרונה, שתוצאותיה התפרסמו החודש, ב-16 ביולי, הצליחו לעבור בהצלחה רק 32% מכלל הנבחנים. 80% מהנבחנים היו בוגרי מכללות למשפטים, ששיעור המעבר שלהם בבחינה היה 26% בלבד. 15% מהנבחנים היו בוגרי אוניברסיטאות, שהצליחו הרבה יותר. 74% מקרב המתמחים שלמדו באוניברסיטאות הצליחו לעבור את הבחינה.

ד"ר זר-גוטמן מציינת כי פרופסיה של עורכי דין עצמאית היא תנאי חשוב לקיומה של חברה דמוקרטית בעלת שלטון חוק יציב. "בעולם ידועה הקורלציה בין עצמאות הפרופסיה לחוזקו של שלטון החוק והדמוקרטיה: ככל שהפרופסיה עצמאית יותר, כך מתחזקים שלטון החוק והדמוקרטיה. במדינות שבהן הפרופסיה לא עצמאית ונתונה לשליטת הרשות המבצעת - יש פגיעה שיטתית בזכויות אדם, החלשה של בתי המשפט ופגיעה בדמוקרטיה".

אולם, לדברי ד"ר זר-גוטמן, "פרופסיה עצמאית יתר על המידה המחזיקה ברגולציה עצמית כמעט ללא התערבות ממשלתית או התערבות חלשה - מהווה אף היא סכנה לשלטון החוק ולזכויות אדם. המקרה של בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין מעיד בדיוק על סכנה זו".

מבחני הלשכה
 מבחני הלשכה

סימביוזה חשודה בין לשכת עורכי הדין לוועדה הבוחנת

לדברי זר-גוטמן, "ישנה ירידה חדה בשיעור המעבר החל ממועד נובמבר 2015, עת פעלה הקואליציה החדשה בלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אפי נוה. עד למועד זה (למעט חריג אחד בבחינת נובמבר 2011), שיעורי המעבר היו 80%-70%.

"אך כאשר ראש הלשכה הנוכחי נכנס לתפקידו, במחצית השנייה של 2015, כשהבחינה עדיין במתכונת הקודמת - מתחילים שיעורי המעבר לצנוח בצורה חדה. הם מתחילים ב-60% עוברים (מועד נובמבר 2015), ומכאן צונחים עד ל-30%. לדעתי, זו לא יד המקרה שבדיוק במועד זה מתחילים שיעורי המעבר לצנוח".

בשתי בחינות ההסמכה האחרונות היה פער גדול בין תלמידי אוניברסיטאות, שרובם הצליחו לעבור את הבחינה בהצלחה, לבין תלמידי מכללות שרובם נכשלים.

"אכן טענת הלשכה, הנשמעת שוב ושוב, היא כי האשם הוא בלימודי המשפטים בחלק מהמוסדות, ולראיה הפער בין שיעור הנכשלים באוניברסיטאות ובכמה מכללות מובילות, ליתר המכללות שבתחתית רשימת העוברים את הבחינה. אני רוצה לשאול בהקשר הזה - האם הבעיה בלימודי המשפטים בחלק מהמוסדות צצה רק בשנים האחרונות? האם בוגרי אותן מכללות בשנים שבהן היו שיעורי המעבר גבוהים, למדו טוב יותר מחבריהם בשנים האחרונות, שכן אלה עברו ואלה נכשלים?

"לשאלה זו יש להוסיף עובדה חשובה שמעט הוצנעה לגבי הבחינה האחרונה - שיעור העוברים את הבחינה, לפני שתוקנה על-ידי הוועדה הבוחנת, עמד על 12%. בנוסף, בבחינה האחרונה רק 3% מהשאלות היו בתחום האתיקה, בניגוד למתכונת הקודמת של הבחינה, שבה לפחות 10% מהשאלות היו בתחום האתיקה, שהוא מרכזי וחיוני בקביעה מי ראוי להיות עורך דין.

"כל אלה מעידים על כשלים מהותיים בבחינה עצמה. כלומר, הבחינה אינה מהימנה ואינה תקפה. גם שופטי בית המשפט העליון שדנו בעתירות השונות, ציינו שהם עצמם לא היו עוברים את הבחינה".

אז מהי המסקנה לגבי הבחינות?

"כאמור, המסקנה היא שנפל כשל מהותי בבחינות ההסמכה בשנים האחרונות. הכישלון הזה לא מונע מהוועדה הבוחנת להמשיך ולטפל בבחינות ההסמכה, כי יש מי שמרוצה מתפקודה".

מי זה ה"מישהו" הזה שמרוצה מהוועדה?

"המישהו הזה הוא הרגולטור האחראי על בחינות ההסמכה - לשכת עורכי הדין. אמנם החוק מפריד בין הוועדה הבוחנת ללשכה, וחברי הוועדה כבר אינם נבחרים על-ידי ראש הלשכה. ועדיין, יש סימביוזה חשודה בין השניים. באופן מפתיע יוצא שהוועדה הבוחנת, בכך שהיא נכשלת בתפקידה לערוך בחינות תקפות ומהימנות, משרתת את האג'נדה המוצהרת של ראש הלשכה - להילחם בהצפת המקצוע ולצמצם את מספר עורכי הדין.

"כישלונה של הוועדה הבוחנת משיג בדיוק מטרה זו - שכן שיעור הנכשלים המעדיפים לפרוש מהמסלול ולא לגשת לבחינות ההסמכה עלה באופן דרמטי בשנים האחרונות".

בחינות הוגנות שגם שופט עליון יוכל לעבור

ד"ר זר-גוטמן אומרת עוד כי הסכנה של לשכה עצמאית מדי המחזיקה סמכויות רחבות מדי, מתרחשת לנגד עינינו: "פגיעה בזכות המתמחים לבחינה הוגנת. במדינות רבות בארצות-הברית יש בחינות הסמכה קשות, ששיעור המעבר בהן נמוך כמו בישראל. הטענה אינה נגד בחינת הסמכה קשה, הטענה היא שהבחינה צריכה להיות ראויה והוגנת. בחינה ששיעור המעבר בה מתחיל לצנוח לפתע, לפי מדיניות הלשכה, ומגיע למעבר של 12%, היא בחינה לא הוגנת הפוגעת בזכויות המתמחים".

הבחינות הקשות מסייעות, בין היתר, להעלאת הרמה ולמלחמה נגד הצפת מקצוע עריכת הדין. מה הפתרון לסוגיות אלה?

"הפתרון נמצא מתחת לפנס, והצבעתי עליו בדעת המיעוט שלי בדוח ועדת פרוקצ'יה - ועדה ציבורית שעסקה בלשכת עורכי הדין והגישה דוח בסוף שנת 2013. כתבתי שם: 'הלשכה צריכה להישאר עצמאית ומנדטורית בכל הקשור להמשך ייצוג כלל עורכי הדין, אולם אינה יכולה להמשיך לאחוז בשתיים מסמכויות הרגולציה הנתונות לה: הסמכות הראשונה שיש להפקיע מכל קשר ללשכה היא עריכת בחינות ההסמכה לעריכת דין; הסמכות השנייה היא הפעלת מערך הדין המשמעתי'.

"אני ממליצה על הקמת גוף סטטוטורי חיצוני, שיהא אחראי על פיקוח התמחות ומערך הבחינות במנותק לחלוטין מהלשכה - גוף כדוגמת זה הפועל במדינת ניו-יורק לגבי בחינות ההסמכה (אין שם התמחות)".

זר-גוטמן מוסיפה ואומרת כי לפי דוח הלשכה לשנת 2018, ההכנסות מהאגרות שמשלמים המתמחים (דמי רישום מתמחים, בחינות והסמכה) עומדות על 6.3 מיליון שקל. "הצעתי היא להשתמש בחלק מכספים אלה כדי לממן גוף מקצועי שיערוך את בחינות ההסמכה. גוף שיהיה נפרד מהלשכה, מתמחה בעריכת בחינות מהימנות ותקפות. בחינות שגם שופט בית המשפט העליון יוכל לעבור, כי הן יבדקו באופן נכון מי מתאים להיות עורך דין. בחינות שגם בהן שיעורי המעבר לא יהיו גבוהים, אבל הן יהיו הוגנות ומהימנות. בדיוק כפי שנעשה בארצות-הברית".

כמי שמלמדת במכללה למינהל שמכשירה סטודנטים במשפטים, האם את יכולה להיות אובייקטיבית ביחסך לבחינות?

"דווקא במכללה למינהל יש אחוזי מעבר גבוהים, בדומה לאוניברסיטאות. על כל פנים, אני מדברת כחוקרת של התחום. זה חלק מפרויקט מחקר גדול שלי שבו אני חוקרת את הרגולציה בידי לשכת עורכי הדין".

הלשכה: "זר-גוטמן אינה בוחלת בדמגוגיה והטעיה פעם אחר פעם"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "יש להצטער על התנהלותה של זר-גוטמן שאינה בוחלת בדמגוגיה ובהטעיה פעם אחר פעם. כד"ר בתחום המשפט היא אמורה הייתה לדעת שוועדת הבחינות הינה ועדה חיצונית עצמאית ובלתי תלויה, המתמנה על-ידי שרת המשפטים ונשיאת העליון, וחבריה אינם כפופים ללשכה, ויש להם עצמאות מוחלטת בניסוח הבחינה. מצער לראות שהגברת זר-גוטמן אינה נותנת לעובדות לבלבל אותה וחרף מצב דברים זה היא מעלה מצג מטעה כלפי הציבור. טוב תעשה אם תחדל ממנהגה להשתלח בלשכת עורכי הדין חדשות לבקרים, מתוך אג'נדה אישית שהיא אינה מסתירה אותה".