החקיקה נתקעה, ואין לעובדים הגנה

עובדים שנאלצים לעזוב את עבודתם לא זוכים לפיצוי ראוי - למרות הסבל

התעמרות במקום העבודה / צילום: Shutterstock
התעמרות במקום העבודה / צילום: Shutterstock

החוק המוצע נגד התעמרות במקומות עבודה עשוי היה להעלות את הגברת המודעות בקרב מעסיקים, עובדים והציבור בכלל ולחולל מהפכה של ממש. תקיעות הצעת החוק מעכבת את המהפכה שעשויה להשפיע על האווירה הקיימת בארגונים, בחברות ובמקומות עבודה.

עשרות שנים עובדים רבים סבלו ממקרי התעמרות בעובדים, כשהסבל שעבר על חלקם הגדול לא הובא, ולא מובא, לידיעת הציבור. זאת, בשל חשש מפיטורים, היעדר מודעות, פחד מהחרפת היחסים בעבודה וכיו"ב. בעיה זו עשויה להחמיר אף יותר, בייחוד בנושא העסקת עובדים זרים, נוכח הגידול בשיעורי העסקתם בישראל בתחומי הסיעוד, הבניין והחקלאות בשנים האחרונות.

לאחרונה פנתה למשרדי עובדת - שעברה התעללות מצד הממונה עליה - לקבלת ייעוץ ושירות משפטי. ההתעלמות החלה מרגע שהודיעה לו על כניסתה להריון. לדבריה, מיד חלה הרעה בתנאי עבודתה - התנהגות מעליבה כלפיה תוך העמסת משימות, התנכלות הולכת ומחריפה עד לפיטוריה במהלך הריונה. רמיסת כבוד העובדת והיחס המשפיל והפוגעני אליה הותירו צלקת בליבה, ונגרם לה נזק נפשי קשה.

המצב המשפטי היום, שבו אין חוק המסדיר את תופעת ההתעמרות, מוביל לכך שההכרה בטענות המשפטיות הנוגעות לנזקים נפשיים ופיזיים, ואף לפגיעה בבריאות האדם בשל התעמרות בעבודה, מקשה על בתי הדין בקביעת הפיצוי הראוי בתיקים שדנים בהתעמרות.

במצב זה נעשית התמודדות באמצעות חקיקה ספציפית, דוגמת התנכלות מכוח "החוק למניעת הטרדה מינית", התנכלות מכוח "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", הכרה בהתפטרות עקב נסיבות התעמרות בעבודה כהתפטרות מזכה בפיצויי פיטורים, ובאמצעות השתת פיצויים על המתעמר בגין עוגמת-נפש, ומקורות חקיקתיים דומים נוספים.

לעומת זאת, החוק המוצע היה עשוי לעזור לאותה נפגעת התעמרות. החוק המוצע עבר בקריאה טרומית בכנסת ה-20 ביוזמת 28 חברי כנסת ממפלגות שונות, שבראשם ח"כ מרב מיכאלי, אך טרם הועבר לקריאה ראשונה. הצעת החוק החשובה מכירה בהתעמרות כהתנהגות הפוגעת בכבוד הפרט, בחירותו, ברווחתו ובבריאותו הגופנית והנפשית. הצעת החוק מכירה בהתעמרות כעוולה נזיקית המזכה את הקורבן בפיצוי בגין התעמרות בעבודה, גם ללא צורך הוכחת נזק, עד 120 אלף שקל.

החוק המוצע בא ליתן מענה על צורך זה, ובשל כך חשיבותו הרבה. מקרי ההתעמרות יכולים להתרחש בכל חברה או ארגון. הצעת החוק תביא להגברת ולהעלאת המודעות הציבורית, בקרב מעסיקים ובסביבת העבודה הישירה והעקיפה של עובדים. ייחוד חשוב בהצעת החוק הוא שנזקי ההתעמרות בעבודה לא מופנים רק לקורבן ההתעמרות, אלא גם לנוכחים בסיטואציה של התעמרות בעבודה. כמו כן, על-פי הצעת החוק, המתעמר אינו חייב להיות מנהל ישיר או ממונה, אלא יכול להיות עמית לעבודה, לקוח או ספק.

קידום רגולטורי של הצעת החוק ישפר את המצב הקיים בקשר להתנהגויות פוגעניות במקום העבודה. הצעת החוק מתייחסת להתנהגות פוגענית כהתנהגות שהתרחשה במספר אירועים נפרדים היוצרים עבור האדם סביבת עבודה עוינת.

הטלת החובה על המעסיק להתייחס בכבוד לעובדיו ואף לדאוג לסביבת עבודה נאותה, היא חידוש משמעותי בחבות החלה על מעסיקים במקום העבודה, ותצמצם תופעות של צעקות, קללות, האשמות-שווא, הפצת שמועות מזיקות, נידוי או החרמה של אדם, מתן משימות משפילות, פגיעה בדימוי האדם, ביכולת האדם לבצע תפקידו ועוד.

לצד זה, הצעת החוק תיטיב אף עם מעסיקים. זאת, היות שהתעמרות יוצרת אווירה עוינת המשפיעה על עובדים, לקוחות וספקים, דבר שיוביל לירידה בתפקוד העובדים, לצמצום נטישת מקומות עבודה ולהיעדרויות. כשם שמהפכת יום העבודה הגמיש וקיצור שעות העבודה מיטיבים עם העובדים, ובאופן ישיר על תפוקת החברות והארגונים - כך גם אווירה טובה בין מעסיקים לעובדים תשפיע על הצלחת הארגון. לכן, מהצעת החוק הזו כולם מרוויחים.

■ הכותבת היא שותפה בפירמה Z.M.T law firm & Mediation. 

צרו איתנו קשר *5988