למה סגן השר ליצמן מתעלם מהחוק לשיפור מוסר התשלומים?

החוק שנועד לצמצם את תופעת ה"שוטף פלוס" נכנס לתוקף במארס 2017 • בעת החלתו הוחלט להחריג, בין היתר, את מערכת הבריאות שטענה כי היא קורסת, ונקבע כי תוקם ועדה בנושא • גם לאחר שהוסדרו החריגים, הספקים מתלוננים על תשלומים שמגיעים ל"שוטף פלוס 180"

יעקב ליצמן / צלם: תמר מצפי
יעקב ליצמן / צלם: תמר מצפי

לפני כשנה וחצי יצא לדרך החוק להסדרת מוסר התשלומים במשק. מדובר בחוק שנועד לצמצם את תופעת "השוטף פלוס", הזמן שבו ניתן השירות בפועל ועד שבית העסק מקבל את התשלום תמורתו. כעת מתברר כי גם החברות שמספקות ציוד רפואי למערכת הבריאות דורשות ליהנות ממנו - בעוד שמשרד הכלכלה והתעשייה מדווח כי מאז שהחוק נכנס לתוקף חלה ירידה במספר ימי התשלומים הממוצע מ-63 ל-53 יום, מאות ספקים של מערכת הבריאות מרגישים שהם נותרו הרחק מאחור.

חוק מוסר התשלומים עבר בכנסת במארס 2017 בניסיון למגר תופעה נרחבת במגזר הציבורי, שבמשך שנים ניצל את כוחו אל מול העסקים הקטנים והבינוניים, עיכב תשלומים על ציוד או שירותים שסיפקו וקבע להם תנאי אשראי בלתי הוגנים. עד שעבר, לא היו כללים סדורים שקבעו את מועדי התשלום במשק, והוראות שעולות מהתכ"מ (תקנון כספים ומשק) ונוגעות לעסקאות שביצעו משרדי ממשלה קבעו כי התשלומים עליהן יעשו בפרקי זמן של 24 עד 45 ימי אשראי - לפי מועד הגשת החשבונית.

בפועל, כמובן, המצב היה שונה: דוח שחובר במשרד האוצר העלה כי כמעט 70% מהחשבוניות שהוגשו לגופים ציבוריים או למשרדי ממשלה - שולמו באיחור משמעותי מפרקי הזמן שנקבעו בהוראות, והרעה החולה הזאת נגעה בתאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות; רשויות מקומיות; משרדי ממשלה ועוד.

בדיקות שעשתה מצדה הסוכנות לעסקים קטנים לימדו כי גופים ציבוריים לא נתונים לסד זמנים כלשהו לביצוע תשלום, כל מוסד ציבורי הנהיג לעצמו מספר ימי אשראי שקבע על פי נוחותו - ועסקים קטנים ובינוניים נאלצו לשאת בנטל המימוני, כי נדרשו לחפש מקורות תשלום חלופיים עד לקבלת התמורה על ציוד או שירות שסיפקו כבר מזמן.

על פי החוק שנכנס לתוקף לפני כשנה, כל גוף ציבורי חייב לשלם לספק השירותים או הציוד שלו בשיטת "שוטף פלוס 30"- זולת מגזרים מסוימים שהוחרגו מחובה זו ולגביהם נקבעו פרקי זמן ארוכים יותר לתשלום עבור שירותים או ציוד שרכשו.

הגופים המוחרגים קשורים למערכת הבריאות, שלגביה היה אמור להתגבש מתווה נפרד שיסדיר את מועדי התשלום לספקים - וזאת על רקע אזהרות משרד הבריאות כי החלת המתווה במתכונתו הנוכחית תוביל לקריסת מערכת הבריאות, שממילא נתונה לגירעונות של מיליארדי שקלים. נוסף על החרגת מערכת הבריאות החליטה ועדת הכלכלה להחריג גם את העוסקים בעבודות קבלניות, לדוגמה שיפוצניקים. 

נמשיך בלי משרד הבריאות (כי עדיף ציבור ביד)

אלא שגם אחרי סבב התיקונים האחרון לחוק, משרד הבריאות ואיתו קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים שמקיימים מדי שנה רכש של ציוד ושירותים בהיקף של מיליארדי שקלים, נותרו מוחרגים ממנו - מעין מעמד מיוחד שקיבלו מהמחוקק. מדוע? חרף ההתנגדות הנחרצת של משרד הבריאות, בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה העדיפו ציפור אחת ביד משתיים על העץ ובחרו להמשיך בהליכי החקיקה בוועדת הכלכלה של הכנסת. הנחת העבודה הייתה שמוטב להמשיך ולקדם את החוק תוך החרגה זמנית של מערכת הבריאות - ולו כדי לנסות ולשפר את מוסר התשלומים בכלל המגזרים במשק.

הסיכום שהושג עם משרד הבריאות דיבר על כך שבתוך שלושה חודשים מיום העברת החוק - הוא יגיש לוועדת הכלכלה מתווה סדור שיאפשר את החלתו גם על מערכת הבריאות, מעין סיכום שהיה אמור להמתיק לה את הגלולה המרה.

אלא שמאז חלפו חודשים ארוכים, ושינוי לא קרה: ספקי מערכת הבריאות המתינו, וכנראה גם ימתינו עוד - כי משרד הבריאות לא הגיש לכנסת את המתווה המובטח, גם לא סגן השר שאמון עליו, יעקב ליצמן.

"ועדת הכלכלה התכנסה בנובמבר, גם ליצמן הגיע, והדיון התמקד בגירעונות של מערכת הבריאות. הוא התחייב שבתוך כמה שבועות הוא ימצה את מהלכיו מול אנשי האוצר ויגיש מתווה בנושא. זה לא קרה. באמצע מאי האחרון הוועדה קיימה דיון נוסף, שגם בו משרד הבריאות לא הציג מתווה. הוועדה קצבה למשרד הבריאות חודש וחצי נוספים להגשת המתווה, המועד הזה חלף מזמן ואנחנו עדיין מחכים", משחזרת מנהלת תחום הכימיה והפרמצבטיקה באיגוד לשכות המסחר, חנה לאידרשניידר.

לדברי לאידרשניידר "אין צורך לחזור ולהדגיש עד כמה החוק הזה חשוב לספקים של מערכת הבריאות, שרובם קטנים ובינוניים ואין באפשרותם לממן את המערכת באמצעות ימי אשראי כל כך ארוכים. אלה ספקים שמטה לחמם הוא ממערכת הבריאות, כי למוצרים שהם מספקים למרפאות קופות החולים, למכונים ולבתי החולים אין שוק פרטי והפגיעה בהם משמעותית וקשה שבעתיים מזו של ספקים אחרים שפועלים בתחומים אחרים".

"בתי חולים משלמים שוטף פלוס 180"

"יש כאן מדינה בתוך מדינה. מערכת הבריאות מוחרגת מהחובה שחלה עם כל המערכות האחרות ובמה היא שונה מהן?", תוהה הבעלים של י. גיל מדיקל, יהודה גיל שעוסק ביבוא של ציוד רפואי לבתי החולים ולקופות החולים: "חשבנו לעתור לבג"ץ כדי לתקן את העוול הזה, אבל בכל פעם כשאנחנו נמצאים על הסף מישהו במשרד הבריאות אומר שתיכף הכל יסתדר ושבתוך כמה ימים יוגש מתווה בנושא - אבל בפועל, דברים לא קורים. אין סיבה שמשרד הבריאות יובדל ממשרדים אחרים. יש בתי חולים שמשלמים לנו שוטף פלוס 120 ויש גם שמשלמים שוטף פלוס 180".

בחטיבת יבואני הציוד הרפואי באיגוד לשכות המסחר העריכו, כי בישראל פועלות מאות חברות קטנות ובינוניות שפעילות בתחום זה. גורמים שמעורבים בנושא גרסו כי החלת החוק להסדרת מוסר התשלומים במשק על מערכת הבריאות לא אמור בהכרח להוביל לקריסתה: "אלה גוזמאות, כי את רוב העסקאות הגדולות מערכת הבריאות עושה מול חברות גדולות מאוד, כך שהסדרת מועדי תשלום הגיוניים לספקים קטנים ובינוניים לא צריכה למוטט אותה. כשגובש חוק מוסר התשלומים, המחוקק החליט להחריג ממנו גם את החברות הביטחוניות הגדולות כמו התעשייה האווירית, רפאל, אלביט ותעש - אך התאים את הדברים באופן כזה שחברות קטנות יותר, יקבלו תשלומים במועדים סבירים והגיוניים".

גם נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, פנה באחרונה לשר האוצר בבקשה שיטיל על החשב הכללי במשרדו, רוני חזקיהו, להדק את הבקרה ואת הפיקוח על יישום החוק, תוך הרחבתו למערכת הבריאות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מערכת הבריאות נתונה למחסור משאבים חמור ועלות החל החוק עליה היא כ-2.1 מיליארד שקל. משרד הבריאות מקיים דיונים עם משרד האוצר במטרה לגבש פיתרון תקציבי שיאפשר את החלת החוק על מערכת הבריאות, מבלי לפגוע בשירותים החיוניים". 

קיצור זמן התשלום - משיפצניקים ועד מוסדות להשכלה גבוהה

במסגרת ההסדרה של מועדי התשלומים במשק הוכנסו בשבוע שעבר לחוק גם תקנות שנועדו להקל על שיפוצניקים שעושים עבור המדינה עבודות שהיקפן המרבי הוא עד 75,000 שקל. לפי תיקון זה, הם יהיו זכאים לקבל מהמדינה תשלום על עבודתם בתנאים של "שוטף פלוס 30". לאחרונה גם נקבע כי במקרה שהעסקה נעשית בין המדינה לבין הקבלן יהיו תנאי התשלום עליה "שוטף פלוס 70", וכשמדובר בעסקה בין רשות מקומיות לבין קבלן, תנאי התשלום שנקבעו הם "שוטף פלוס 80". ימי האשראי הרבים, ביחס למספר ימי האשראי המרבי שהחוק התיר לרוב המגזרים במשק, הוסברו במורכבות של עבודות הנדסה בנאיות ומתהליכי בקרה ארוכים יותר שנדרשים בטרם אישור חשבון ותשלומו.

בשבוע שעבר גם שר הכלכלה, אלי כהן, על תקנה שלפיה תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות ומוסדות להשכלה גבוהה ישלמו לספקים בתנאים של שוטף פלוס 45.