בדרך לבחירות: האם נתניהו וליצמן סגרו גם הפעם דיל על מועד

נתניהו יוכל להעביר את חוק הגיוס על בסיס התמיכה של יש עתיד, אבל הוא לא מעוניין להכעיס את שותפו הקואליציוני הנאמן, יעקב ליצמן, שמצדו לא רוצה להכעיס את הרבי מגור • אם יוצאים לבחירות בהקדם, ההנחה היא שבימים אלה נתניהו סוגר עם ליצמן את כל הפרטים מראש • ניתוח "גלובס"

לוח השנה הפוליטי מתקדם בקצב מהיר. במארס 2019 ימלאו 4 שנים לכנסת ה-20 ולפי המתבשל בימים אלה בבלפור, ישראל עשויה לצעוד למערכת בחירות בחודשים הקרובים. האם זו החלטה סופית או שהיא קשורה למצבי רוח פוליטיים ואישיים? כל ניסיון לברר זאת כרוך בסכנה להערכות שגויות.

ביום א' הודלפו מלשכת ראש הממשלה לחלק מן העיתונאים מסרים ופיהם יש לסגור את נושא חוק הגיוס מול הסיעות החרדיות תוך שבועיים עד שלושה שבועות, ואם לאו, הולכים לבחירות. התשובה מליצמן הגיעה תוך דקות ספורות. "ההצעות השונות יובאו לדיון בפני מועצת גדולי התורה שתכריע בעניין, וכפי שיורו לנו כך נעשה".

עיתונאים אחרים, שביררו מול לשכת ראש הממשלה, קיבלו תשובה שונה: תאריך הבחירות קבוע בחוק יסוד הכנסת והוא ז' בחשוון התש"ף או 5 בנובמבר 2019 ולכך שואף ראש הממשלה להגיע. להשלים את הקדנציה במלואה. זה מעניק לגפני, ליצמן, דרעי, ליברמן ונתניהו עוד 14 חודשים בהרכב הקואליציוני הנוכחי, הנוח ונעים להם עד מאוד.

מאמצים לסגור את הפער

נתניהו, כך נאמר ל"גלובס" עושה מאמצים של ממש לסגור את הפערים בין סגן השר יעקב ליצמן לבין שר הבטחון אביגדור ליברמן ולהוביל לחקיקת חוק הגיוס עד למועד שקצב בג"ץ, כלומר, 2 בדצמבר 2018. אם המהלך הזה יצלח, חוק הגיוס יעבור בקריאות שנייה ושלישית בפתח כנס החורף והממשלה תשקוט עד סוף התקופה.

אם נתניהו לא יצליח לפתור את הסבך, הוא יוכל להעביר את חוק הגיוס כפי שעבר בקריאה ראשונה בכנס הקיץ, על בסיס תמיכתה של סיעת יש עתיד. ח"כ יאיר לפיד כבר הבטיח שאם החוק לא ישונה ("אפילו לא בפסיק"), תמיכתו מובטחת.

אך לראש הממשלה נתניהו יש שותף קואליציוני נאמן מן המעלה הראשונה: ליצמן, והוא, נתניהו, אינו מעוניין להכעיס אותו או לגרום לו ללכת. ולשותף הקואליציוני של נתניהו, ליצמן, יש שותף חיצוני מן המעלה הראשונה - האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, וליצמן לא רוצה להכעיס אותו. ככה זה בפוליטיקה, החבר של החבר מחליט וקובע. שלושה חברי כנסת, סך הכל, חוסים תחת שרביטו הרבני של אלתר: ליצמן, מנחם מוזס וישראל אייכלר (מאיר פרוש הוא סגן שר ולא ח"כ), ובשטח החרדי שוללים את האופציה שהשלושה הללו יתנגדו לחוק לבדם. אם ליצמן ימשוך את השטיח מתחת לקואליציה היציבה, שלושת חברי הכנסת של דגל התורה (גפני, אשר ומקלב) יצטרפו בחוסר רצון ושבעה חברי הכנסת של ש"ס לא יוכלו להיוותר מנגד.

כאמור, בדגל התורה מוכנים לבוא לקראת נתניהו ולהתפשר. גם ש"ס זורמים. אף אחד מהם לא רוצה להתפזר. במועצות התורה של ש"ס ודגל התורה מבינים, שאם חוק הגיוס לא יעבור את משוכת כנס החורף, החלטת בג"ץ ב-2 בדצמבר (בהתאם להחלטה שניתנה כבר בספטמבר 2017) - תחזיר לאחור את חוק שירות ביטחון גיוס בטחון בגרסתו המלאה המקורית, המחייבת גיוס לכל.

אין לחרדים או לליכוד שום תמריץ לפזר את הממשלה על בסיס אי הצלחה בחקיקת חוק הגיוס.

"הרבה יותר חרדים יתגייסו"

יאיר לפיד פתח הבוקר (ב') את קמפיין מערכת הבחירות שלו בלשכת הגיוס בתל-השומר. לפיד התייצב שם, מחוץ למקום הגעתם של חיילי מחזור גיוס אוגוסט ולחץ בדבריו בדיוק על הנקודות הרגישות:

"חוק הגיוס הוא טוב (הגרסה שעברה בקריאה ראשונה - ט"ש). הוא יוביל לזה שהרבה יותר חרדים יתגייסו, הרבה יותר חרדים ייצאו לשוק העבודה. אנחנו נראה פה בבקו"ם באים צעירים חרדים יחד עם הילדים שלנו עם צו גיוס ביד. גם האימהות שלהם יבכו כשהאוטובוס יעזוב את הרחבה. שמעתי את הצעקות בהפגנות של החרדים. הם צועקים שם 'נמות ולא נתגייס'. חצופים. מי שעלול למות זה לא המשתמטים. מי שעלול למות זה אלו שמתגייסים ליחידות הקרביות. הצעירים המדהימים האלה שעוברים פה על פנינו והולכים להתגייס לצה"ל", אמר לפיד.

לפיד בונה על התחייבותו הפומבית של שר הביטחון אביגדור ליברמן, שלא לשנות מילה בחוק הגיוס. ליברמן, במנותק מלפיד, לא יכול להרשות לעצמו לוותר בסוגיה הזו. בסיס הבוחרים של ליברמן הוא ימני-חילוני והוא שברירי. מספיק שמעט בוחרים פוטנציאלים יברחו ממנו כי "מילה זה מילה" (הניה),  וליברמן יירד אל מתחת לאחוז החסימה.

היחיד, אם כן, שבשל ורוצה להמריא למערכת בחירות כבר עכשיו הוא שר האוצר משה כחלון. הוא פתח במערכה לפני מספר שבועות ועמל לקבע בתודעת הציבור את הישגיו: מהר לפני שמחירי מוצרי המזון מזנקים מעלה במהלך הקיץ והחגים. וגם לפני ששוק הדירות, שכחלון הצליח להקפיא קצת, יחזור לדהור בגרפים כלפי מעלה.

כיצד ניתן לדעת מה נתניהו רוצה? כאמור, תלוי באיזה יום שואלים. אם יוצאים לבחירות בהקדם, ההנחה היא שנתניהו סוגר עם ליצמן את כל הפרטים מראש. למעשה מערכת הבחירות - ההסכמה הפוליטית בין נתניהו לליצמן - מתרחשת כבר עתה. הציבור לא מצביע באוגוסט או בספטמבר, אך נתניהו עובד על הפרטים עם ליצמן מראש. מכאן והלאה, אחרי שנתניהו סוגר עם החרדים בשקט, כל שאר קמפיין הבחירות אלה חודשים של הצגה ארוכה, תסריט כתוב מראש.

ומה בין לוח הזמנים של מערכת הבחירות ללוח הזמנים של חקירות נתניהו? לפי מספר פרסומים, היועץ המשפטי עו"ד אביחי מנדלבליט הבטיח החלטה סביב החגים, אך ראש הממשלה אמור להיחקר לפחות עוד פעם אחת, ואם המדינה תגלוש לתוך מערכת הבחירות, האם מנדלבליט יאזור אומץ להתייצב בפני הציבור ולהסביר במה חשוד נתניהו והאם הציבור עומד לבחור באדם שקיבל שוחד או לא?