מכה כלכלית לחשודים: המדינה מקדמת חוק חילוטים חזק יותר

ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם את "חוק החילוטים", המרחיב את השימוש בכלי החילוט לכלל העבירות הפליליות • בנוסף, בתנאים מסוימים המדינה תוכל להחרים את כל הרכוש שהשיג אדם 8 שנים לפני צו החילוט

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: מארק ישראל סלם
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: מארק ישראל סלם

אם אתם מנהלים "אורח חיים עברייני" (ותיכף נסביר מה זה) או חשודים בעבירה פלילית (כל עבירה פלילית, ולא רק הלבנת הון או עבירה חמורה אחרת), כדאי שתשימו לב למהלך החקיקה הבא המתוכנן בתחום החילוטים, המכונה בקהילה המשפטית "חוק החילוט החדש". בשעה שסימני השאלה והביקורת על היקף התפיסות הזמניות והחילוטים נערמים, המדינה לא נחה לרגע בדרך להרחבה נוספת של ההיקפים הקיימים ולמטרת העל שסימנה - "לחנוק את העבריינים כלכלית", וזאת באמצעות קידום חקיקה חדשה בתחום - טיוטת חוק "סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה)".

בשבוע שעבר חשף "גלובס" את כל הנתונים מאחורי "מהפכת התפיסות והחילוטים" שהתחוללה בישראל בשנים האחרונות, וביניהם הפער הדרמטי בין היקף התפיסות (החרמה זמנית) של רכוש של חשודים בתחילת החקירה, להיקף החילוטים (החרמה לצמיתות) בסוף ההליך לאחר הרשעה. לפי נתוני רשויות האכיפה, בעשור האחרון נתפסו אצל חשודים בשלבי החקירה הראשוניים רכוש וכספים בסך 3.5 מיליארד שקל, שמתוכם רק כ-500 מיליון שקל חולטו בסופו של דבר  - כ-14% בלבד.

חשיפת "גלובס", 15.8.18
 חשיפת "גלובס", 15.8.18

הצעת החוק החדשה בנושא החילוטים מסתובבת במחוזותינו כבר מ-2012, אז הפיץ משרד המשפטים את תזכיר החוק, אך היוזמה התמסמסה. והנה, לאחר "תרדמת" של כשש שנים, התעוררה היוזמה מחדש במארס האחרון, אז הביעה ועדת השרים לענייני חקיקה תמיכה בקידום הצעת החוק.

ומה הבשורה שאמור להביא עמו החוק? "חוק החילוטים" המתוכנן אמור לעשות "סדר בבלגן" בתחום. נכון להיום הוראות החילוט השונות פזורות בחוקים שונים, דבר שמביא לעיתים להתנגשויות, שכן כל חוק כולל תכליות, הוראות, סדרי דין ומועדים שונים, וכן אין כיום הבחנה בין חילוט ה"אמצעים" לביצוע עבירה ובין חילוט ה"תקבולים" מביצוע העבירה.

הצעת החוק מבקשת ליצור הסדר אחיד ועדכני שיחליף את הוראות החילוט השונות בחקיקה, בכל הנוגע לחילוט תוצרי עבירה - חילוט רכוש שהושג בעבירה או שניתן כשכר עבור ביצוע עבירה. "הצעת חוק זו מבקשת ליצור הסדר אחיד ועדכני שיחליף את הוראות החילוט השונות בחקיקה, בכל הנוגע לחילוט תקבולי עבירה, היינו חילוט רכוש שהושג בעבירה או שניתן כשכר עבור ביצוע עבירה", נכתב בדברי ההסבר לחקיקה החדשה.

עוד הובהר כי "חילוט תקבולי עבירה הוא כלי חשוב ומרכזי במאבק בפשיעה בכלל ובפשיעה החמורה בפרט", וכי "נושא החילוט עומד על סדר יומה של הקהילה הבינלאומית. לכן יש חשיבות יתרה בקידומו של הסדר אחיד ומודרני, שבנוסף לסיוע במאבק בפשיעה במישור המקומי, יהווה כלי יעיל בידי המדינה בסיוע למאבק הבינלאומי בפשיעה ויאפשר השתלבות בלחימה בפשיעה הכלכלית החמורה".

חזקת הרכוש שהושג בעבריינות

מדובר ללא ספק במטרות ראויות, המשקפות את הגישה הבלתי-מתפשרת של רשויות האכיפה במאבקם בפשיעה הכלכלית ובפשיעה בכלל; אולם הביקורת על הדרך להשגת המטרות הללו, ועל הסדרי החקיקה החדשים, לא מאחרת להגיע, וכן החשש כי שוב המדינה פוגעת פגיעה חמורה מדי, ולא ראויה, באזרחיה במסגרת מאבקה הצודק בפשיעה.

אחת ההוראות המטרידות ביותר את הקהילה המשפטית במסגרת החוק החדש המוצע, היא הוראה הקובעת חילוט רכוש לאדם המוגדר כ"בעל אורח חיים עברייני". במסגרת התיקון מוצע, כי במקרים מסוימים, ניתן להכריז על נאשם שהורשע כבעל "אורח חיים עברייני". מדובר בהכרזה דרמטית בכל מה שקשור לרכושו, שכן היא מקימה חזקה, שלפיה כל הרכוש המצוי בידיו ובידי בן-זוגו וילדיו, בעת מתן הצו, וכן כל רכוש שהיה לו בשמונה השנים האחרונות טרם הוצאת צו החילוט - הוא רכוש שהושג עקב ניהול אורח חיים עברייני.

עיקר כוחה של החזקה המוצעת הוא בכך שבניגוד לדין הפלילי הרגיל שבו נטל ההוכחה על המדינה, הרי שבחוק המוצע היא מעבירה את נטל ההוכחה לנאשם - הוא זה שצריך להוכיח שהרכוש שמבקשים לחלט לו, לא הושג בעבירה. נטל ההוכחה שבו שנדרש לעמוד הנאשם כדי להפריך את החזקה בנוגע לרכושו, הוא נטל אזרחי - כלומר מעל 50% ולא מעבר לכל ספק (כפי שנדרש בהליך פלילי); אולם אין בכך כדי לצמצם את הביקורת שכבר קמה (שוב) להצעת החוק.

ביטול חזקת "חפות הרכוש"

לדברי עו"ד אורי גולדמן, מומחה בתחום עבירות צווארון לבן וחילוטים, "מדובר בסנקציה קשה ביותר, כמעט בלתי-ניתנת להתמודדות על-ידי הנאשם". לדבריו, "אם לא די בחוקי החילוט האגרסיביים שמאושרים בנקל בבתי המשפט, הרי שהעברת הנטל לנאשם יהווה מכת מוות כלכלית לנאשם, במיוחד בסוף ההליך, לאחר הרשעה, שלא נותר לו כבר אויר לנשימה. מה גם שהכרזה זו מאפשרת למדינה לחלט נכסים של בני המשפחה ושל צדדי ג'".

עו"ד יעל גרוסמן, מומחית לעבירות צווארון לבן והלבנת הון, מכנה את ההוראה הזאת "אכזרית". לדבריה, "מדובר בהוראת חוק אכזרית שקובעת שבתנאים מסוימים אדם יוגדר כמי שחי באורח חיים עברייני, וזה יאפשר חילוט רכוש שהאדם השיג שמונה שנים אחורה, אלא אם הוא הצליח לשכנע שהוא הושג באופן כשר. היום המדינה צריכה להוכיח לגבי רכוש שהושג לפני ביצוע העבירה שהוא קשור בעבירה, על-מנת שהיא תוכל לחלט אותו. לפי המצב הוקי היום, המדינה יכולה לחלוט את התקבולים הישירים מהעבירה וכן רכוש כשר שהוא שווה-ערך לרכוש שהושג בעבירה. לפי החוק החדש המוצע, החזקה תהיה שכל רכוש שהאדם השיג והוא לא יכול להוכיח את כשרותו - הוא רכוש שהושג בעבירה".

למעשה, אומרת עו"ד גרוסמן, מדובר בחזקה שאתה עבריין, ולכן כל רכושך הושג בעבירה. "זו חזרה מדהימה. לשלילה. מי יכול להוכיח בנוגע לרכוש שלו באמצעות מסמכים וחשבוניות שהוא רכש אותו, ועוד שמונה שנים אחורה? למי שאין קבלות, והוא מוגדר כבעל אורח חיים עברייני, מניחים לגביו שהרכוש שלו הושג בצורה לא-חוקית. וכל זה, כאמור, מעבר לחילוט רכוש העבירה ורכוש כשר".

לדבריה, יש פה גם הנחה בעייתית מבחינה חברתית. "גם מי שמבצע עבירות זכאי ליהנות מההנחה שרכוש שלא הוכח בחשבונית שהוא רכש אותו, הוא כן רכוש כדין. הוא זכאי ליהנות ממה שנכנסה 'חזקת חפות הרכוש'", היא טוענת. "כל חזקת החפות אומרת, שכל עוד לא הוכח שבוצעה עבירה, אז צריך להניח חפות שלא בוצעה עבירה. החזקה בחוק החדש חותרת תחת חזקת החפות, כי היא יוצאת מנקודת מוצא כאילו יש אנשים שיש להם תג אופי של עבריינים או אישיות עבריינית, וככאלה הם השיגו את רכושם בעבירה. אנחנו מתייגים את אותם אנשים עם תג אופי של עבריינים".

"פרמטרים פרוצים בנוסח החוק"

עו"ד גרוסמן מסבירה כי חלק מהבעיה טמון בהגדרה של אותו "אורח חיים עברייני". לפי הצעת החוק, ביהמ"ש יכול לקבוע, לבקשת תובע, שאדם שהורשע בעבירה ניהל אורח חיים המבוסס על שימוש בתקבולי עבירה - "אורח חיים עברייני" - אם התקיימו אחד התנאים הבאים:
1. העבירה שבה הורשע האדם היא מהעבירות המנויות ברשימה שתתווסף לחוק (ככל הנראה יוגדרו בה עבירות חמורות);

2. האדם הורשע בהליך שבמסגרתו הוגשה הבקשה לחילוט לפחות בשלוש עבירות שבהן הושגו תקבולים שערכם הכולל לא פחת מ-100 אלף שקל;

3. העבירה שבה הורשע האדם, בוצעה לאורך תקופה שלא פחתה משישה חודשים ושווי תקבולי העבירה היה מעל 100 אלף שקל.

קודם כל, מסבירה עו"ד גרוסמן, "אם לא יהיו סייגים בחוק, זה יכול לחול גם על עבירות תכנון ובנייה וכן על עבירות איכות הסביבה או כל עבירה שהיא. כרגע אין בחוק שום סייג לגבי מינימום חומרה של העבירה". דבר שני, לדבריה, הפרמטרים שנקבעו פרוצים, וכוללים בתוכם שלל תיקים. "לכאורה יש בחוק פרמטרים, ורק כשהם מתקיימים אפשר להכריז על אדם כבעל אורח חיים עברייני, אבל כשאחד הפרמטרים הוא עבירות שההיקף שלהן הוא 100 אלף שקל, אז למעשה נתפסים ברשת רבים מהתיקים הפליליים. מדובר בסכום נמוך, שרוב העבירות הפליליות שאנשים מורשעים בהם, הן בסכומים גבוהים ממנו. פרמטר של '100 אלף שקל' הוא פרמטר נמוך מאוד להגדרת אדם שמנהל אורח חיים עברייני, וזה לכאורה אדם שאומרים עליו שהוא בעל אישיות עבריינית".

בשורה התחתונה אומרת גרוסמן, "החוק הזה מחדש חידוש עקרוני משום שהוא מרחיב את נושא החילוט לכלל העבירות הפליליות, ולא מצמצם אותו רק לעבירות הלבנת הון ולעבירות סמים, כפי שהיה מקובל עד עכשיו. המכשיר הקיצוני הזה שהופעל ופורש ע"י בתי המשפט בצורה מאוד מרחיבה ומחמירה ביחס להלבנת הון, ישמש עכשיו ככלי לחילוט התקבולים של כלל העבירות הפליליות".

אבל בשנים האחרונות "שידכו" לכל כתבי האישום הכלכליים עבירות הלבנת הון, ואז ביקשו לחלט את הרכוש, אז מה השינוי בפועל?

עו"ד גרוסמן: "עדיין יש הבדל בין תוספת - גם אם היא מלאכותית - של הלבנת הון לעבירות שהמחוקק חשב שמוצדק להחמיר ביחס אליהן, ואלה העבירות בחוק הלבנת הון, לבין מצב שבו מפעילים את המכשיר על התקבולים של כל עבירה, גם עבירות עוון, למשל, זיוף או עבירות בנייה וכדומה. החוק החדש יתפוס הכול. את כל העבירות הפליליות, וזה צריך לעורר חשש אצל כולם". 

"'חילוט אזרחי' שאינו מותנה בהרשעה פלילית הוא לא פחות מאסון"

לא רק "אורח החיים העברייני" מטריד את עורכי-הדין בתחום עבירות הצווארון הלבן בכל מה שנוגע לנוסח הצעת חוק החילטים. חידוש נוסף בחוק המוצע כולל הסדר חילוט שאינו מותנה בקיומה של הרשעה בפלילים, או במילים אחרות - "חילוט אזרחי". והגם שאינו כה דרקוני לכאורה, גם הוא מעורר ביקורת.

לפי הצעת החוק, במסגרת ההליך האזרחי של החילוט, יהיה על מבקש החילוט - המדינה - להוכיח את זכותו ברכוש שהוא מבקש לחלט. הסדר דומה קיים כיום במספר חוקים, ובהם חוק איסור הלבנת הון, חוק המאבק בארגוני פשיעה, פקודת הסמים המסוכנים ופקודת המסים.

לדברי עו"ד גולדמן, מדובר בהליך נדיר, שאותו מקיימים נגד הרכוש עצמו ולא נגד העבריין. "ההליך שקיים בחוק, כיום כולל שני תנאים מצטברים שעד עתה לא הצליחה המדינה למצוא בתיקים רבים: הראשון הוא שהרכוש הושג בעבירה, והשני - שלא ניתן להעמיד את העבריין לדין. לטענת עו"ד גולדמן, ה"חילוט האזרחי" הרבה פחות "נוח" למדינה, משום שהוא אינו "חילוט בשווי (רכוש כשר שהוא שווה-ערך לרכוש שהושג בעבירה)" כמו חילוט "רגיל", אלא מתייחס רק לרכוש שהושג בעבירה. לפיכך, המדינה נמנעת מלהשתמש באופציה זו. אולם לדברי גולדמן, ההסדר המוצע בעניין זה בחוק החדש כולל "מדרון חלקלק", והוא העובדה שהוא אינו כולל תנאים מקדמיים להפעלתו. שני התנאים שעד כה הגבילו את המדינה נעלמו כליל.

סייגים לחילוט בשל צד ג'

הצעת חוק החילוט החדש קובעת גם שורת סייגים למתן צו חילוט או סעד זמני, שבהתקיימם לא יינתן הצו המבוקש, לרבות: זכויות בני משפחה שרכושם ניתן להפרדה ואינו נגוע בדבר עבירה; מיטלטלין מסוימים; קיומם של חובות בני קדימה. כמו כן, ההצעה כוללת סייגים לחילוט בשל זכותו של אחר ברכוש, אך מדובר רק בזכויות קנייניות ברכוש עשויות לגבור על עדיפותה של המדינה.

אולם, על הרקע הזה מזהיר עו"ד גולדמן, כי "הלכה למעשה הצעת החוק מחסלת את שיקול דעתו של ביהמ"ש, שכיום קיים 'מנימוקים מיוחדים'. אם הצעת החוק תעבור כמו שהיא, המצב יהיה מסוכן, והיא עלולה להכניס את כל השוק המסחרי לסחרור. בתי המשפט יידרשו לדון אך ורק בזכויות קנייניות, למרות שהדבר לא תמיד אפשרי בשוק משוכלל, המורכב גם מזכויות אובליגטוריות רבות". לטענת עו"ד גולדמן "הדבר מהווה לא פחות מאסון".

עוד לטענת גולדמן, במסווה של הסדרת התחום, "המדינה עושה לעצמה חיים קלים עוד יותר מאשר היום, בכך שמידת ההוכחה לצורך החילוט 'מונמכת' לרף אזרחי. המדינה מבקשת באמצעות ההצעה, כי התנאים לחילוט - כלומר הוכחת הקשר בין הרכוש לבין העבירה והוכחת שווי תקבולי העבירה - תהיה ברמת הוכחה הקבועה במשפט האזרחי - והדבר לא יעלה על הדעת. מאז 2012 ניתנו פסקי-דין רבים שלפיהם החילוט הוא אמצעי עונשי. ניכר שהצעת החוק נכתבה ב-2012, לפני 'מבול החילוטים' המתיז עלינו מכל עבר". 

תגובת משרד המשפטים לחוק החילוטים

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מטרתה של הצעת חוק החילוט היא ליצור הסדר עדכני ומאוזן בכל הנוגע לחילוט של רכוש שהושג בעבירה. לאורך השנים קבע בית משפט העליון, כי לא ניתן לקנות זכות ברכוש שהושג בעבירה ועל כן יש להוציאו מידי העבריין. לפיכך, חילוט תקבולי העבירה איננו עונש, שכן הרכוש אינו שייך לעבריין ואינו מוחזק על ידו כדין. לצד הסדרי החילוט מעוגנים בהצעתה חוק סייגים לחילוט הרכוש והגנות נוספות לנאשם ולטוען לזכות ברכוש, וכן נסיבות שבהן לא ניתן יהיה לחלט את הרכוש - כך שהצעת החוק מונעת פגיעה מעבר לנדרש בעבריין.

"הסדר החילוט בשל אורח חיים עברייני אפשרי רק אם העבירות בהן הורשע אדם ונסיבותיהן, מלמדות על כך שכלל רכושו והכנסותיו מבוססים על ביצוע עבירות ועל כן ישנה הצדקה לחילוט רכוש בהיקף רחב. הכרזה כזו תהא אפשרית לאחר הרשעה בעבירות מסוימות, כגון סחר בסמים וסחר בבני אדם, או בנסיבות המעידות על פעילות סדרתית או על תחכום. הסדר זה מסתמך על הדין האנגלי, והוא קיים כבר היום בפקודת הסמים.

"הסדר חילוט שלא בעקבות הרשעה ("חילוט אזרחי") אפשרי, ככלל, רק לגבי רכוש שהתקבל בעבירות מסוג פשע ולמקרים בהם לא ניתן להעמיד לדין פלילי את החשוד בביצוע העבירה. הצעת החוק קובעת נטל הוכחה ברף אזרחי, בדומה לכל מדינות העולם". 

תגובת משרד המשפטים:

"מטרתה של הצעת חוק החילוט היא ליצור הסדר עדכני ומאוזן בכל הנוגע לחילוט של רכוש שהושג בעבירה. לאורך השנים קבע בית משפט העליון, כי לא ניתן לקנות זכות ברכוש שהושג בעבירה ועל כן יש להוציאו מידי העבריין. לפיכך, חילוט תקבולי העבירה איננו עונש, שכן הרכוש אינו שייך לעבריין ואינו מוחזק על ידו כדין. לצד הסדרי החילוט מעוגנים בהצעתה חוק סייגים לחילוט הרכוש והגנות נוספות לנאשם ולטוען לזכות ברכוש, וכן נסיבות שבהן לא ניתן יהיה לחלט את הרכוש - כך שהצעת החוק מונעת פגיעה מעבר לנדרש בעבריין.

"הסדר החילוט בשל אורח חיים עברייני אפשרי רק אם העבירות בהן הורשע אדם ונסיבותיהן, מלמדות על כך שכלל רכושו והכנסותיו מבוססים על ביצוע עבירות ועל כן ישנה הצדקה לחילוט רכוש בהיקף רחב. הכרזה כזו תהא אפשרית לאחר הרשעה בעבירות מסוימות, כגון סחר בסמים וסחר בבני אדם, או בנסיבות המעידות על פעילות סדרתית או על תחכום. הסדר זה מסתמך על הדין האנגלי והוא קיים כבר היום בפקודת הסמים.

"הסדר חילוט שלא בעקבות הרשעה ("חילוט אזרחי") אפשרי, ככלל, רק לגבי רכוש שהתקבל בעבירות מסוג פשע ולמקרים בהם לא ניתן להעמיד לדין פלילי את החשוד בביצוע העבירה. הצעת החוק קובעת נטל הוכחה ברף אזרחי, בדומה לכל מדינות העולם.

"שרת המשפטים ערכה דיון עם סנגורים לאחר הפצת התזכיר ושמעה את הערותיהם. כמו כן התקבלו הערות שונות לגבי התזכיר. בטרם תעלה ההצעה לקריאה ראשונה יידונו כל ההערות".

עיקרי תזכיר "חוק החילוטים החדש"

■ קביעת המטרה של חילוט תקבולי העבירה - רכוש שמקורו בביצוע מעשי העבירה שביצע הגזלן, אינם שייכים לו, ויש להחזירם לציבור. הכוונה היא לחפצים והרכוש הקשורים למעשה העבירה 

■ חובת חילוט תקבולי עבירה בעקבות הרשעה בפלילים - ייקבע כי חילוט כזה הוא חילוט חובה, בית המשפט יקבע בצו מהם הנכסים שיחולטו, שערכם הכולל יהיה בגובה תקבולי העבירה שקבע

■ חילוט רכוש של מי שהוכרז כי ניהל "אורח חיים עברייני" - הכרזה כזאת מקימה חזקה כי כל הרכוש המצוי בידי אותו נאשם, בן זוגו וילדיו, וכל רכוש שהיה לו בשמונה השנים האחרונות טרם הינתן צו החילוט הוא רכוש שהושג עקב ניהול אורח חיים עברייני. על הנאשם תוטל החובה להפריך הנחה זו או שכל הרכוש יחולט

■ חילוט תקבולי עבירה שלא בעקבות הרשעה בפלילים ("חילוט אזרחי") - הסדר חילוט שאינו מותנה בקיומה של הרשעה בפלילים. בבסיס הסדר זה התפיסה של החילוט כצעד שאינו עונשי