קול קורא בהיקף 200 מיליון שקל לרפואה מותאמת אישית

הקרן הלאומית למדע משיקה את המיזם, שיפעל במקביל לתוכנית הממשלתית לבריאות דיגיטלית שהיקפה מיליארד שקל • מטרת הפרויקט, החריג בהיקפו ובמיקודו: להתאים טיפולים בצורה אישית על סמך ניתוח מידע רפואי רב

 

 

הקרן הלאומית למדע, המממנת מחקרים ישראלים מובילים, החליטה לצאת במיזם ייחודי לתמיכה בפרויקטים מתחום הרפואה המותאמת אישית, בהיקף כולל של 200 מיליון שקל. הסכום יגיע בחלקו מתקציב הקרן, בחלקו מות"ת וישראל דיגיטלית (שבמשרד לשיוויון חברתי), וחלקו מקרנות פילנתרופיות שותפות למיזם - קרן יד הנדיב של משפחת רוטשילד וקרן קלרמן מבוסטון.

תקציב זה הוא גבוה מאוד יחסית לפעילות הקרן, שכל תקציבה מחוץ לפרויקט זה עומד על כ-650 מיליון שקל, המגיעים ב-97% מות"ת והיתר מתרומות. ההיקף יוצא הדופן של התמיכה המיועדת לתחום הזה התאפשרה בזכות גיוס השותפים הפילנתרופים.

לדברי פרופ' בנימין גייגר ממכון ויצמן, המשמש כיו"ר ההנהלה המדעית של הקרן הלאומית למדע, "הקרן מממנת כל מחקר שהוא בסיסי באופיו (כלומר לא יישומי בטווח המיידי), אך פתוח לתרגום למדע יישומי בעתיד. אנחנו לא מממנים מחקר תעשייתי ממש, משום שזה המנדט של רשות החדשנות. הקרן תומכת בכל תחומי המחקר האקדמי, גם במדעי החברה והרוח אם כי התמיכה במדעים המדויקים עמוקה יותר. תפיסת העולם של הקרן היא כי המחקר בישראל זקוק לפעמים לתמיכה גדולה יותר מכפי שהאוניברסיטאות לבדן יכולות לתת".

גייגר מסביר כי עד כה לא סימנה הקרן תחומים מסוימים להעניק בהם תמיכה, אלא בחנה כל הצעת מחקר שהוגשה לה לגופה, ובחרה את הטובות ביניהן על בסיס חוזק ההצעה ללא העדפת תחום. אבל לדבריו, "בשנים האחרונות, ראינו שבתחומים מסוימים, בעיקר כאלה שקשורים לרפואה, אם אנחנו רוצים להגיע למחקר ברמה העולמית, אנחנו צריכים לתת תמיכה מרוכזת יותר".

כך הוקמה, למשל, תוכנית מיוחדת לרופאים חוקרים, שלרוב מאוד מסובך עבורם להתפנות למחקר שלהם. התמיכה שהם קיבלו נועדה לממן את המחקר וגם לרכוש עבורם זמן ייעודי לבצעו.

אולם המיזם בתחום הרפואה המותאמת אישית, היוצא כעת לדרך, הוא חריג הן במיקוד שלו והן, כאמור, בהיקפו.

גייגר: "כבר זמן רב שאנחנו מזהים שהעולם נכנס לשלב ייחודי במחקר בתחום הרפואה המדויקת מבוססת המידע, רפואה שנותנת אפשרות להעניק טיפול מותאם לפרטים שונים שמחלותיהם אולי נושאות את אותה הכותרת אך אינן זהות. המידע המוסף הוא לפעמים לגבי הגנטיקה שקשורה למחלה עצמה, למשל סוגי סרטן שונים שמתפתחים על בסיס מוטציות גנטיות שונות. דוגמה ידועה לגישה הזו כבר קיימת בתחום סרטן השד, מחלה שהיום נהוג לחלק ל-4 סוגים שונים לפי הבדיקות הגנטיות לתא הסרטני, וכל סוג מקבל טיפול שונה, בהתאם, והיעילות הכוללת של הטיפול עולה בצורה משמעותית.

"לפעמים המחלה זהה אך הגנטיקה של האדם מובילה לכך שהוא זקוק לטיפול מסוים ולא אחר. ההבדל לא חייב להיות גנטי, לפעמים הבדל בסביבת החיים של האדם, או בעבר הרפואי שלו, גם הם יכולים לשנות את סוג הטיפול הרצוי".

גייגר מסביר כי התמיכה של הקרן תינתן לחוקרים שיפתחו יכולות וכלים המאפשרים להשוות באופן נרחב נתונים של חולים מסוגים שונים לנתונים רבים של בריאים ולבנות מתוך כך כלים שיאפשרו לנבא את הטיפול הנכון יותר לכל מחלה. "מחקר כזה מאפשר גם להבין את מנגנוני המחלה בצורה הרבה יותר עמוקה".

גייגר מאמין כי ישראל יכולה להשיג יתרון יחסי בתחום הזה. "אנחנו לא יכולים לבצע מחקר גנטי מקיף ורחב כמו שסין יכולה, או ארה"ב, אבל היתרון שלנו הוא הגנטיקה המגוונת שלנו, והידע האגור במאגרים של קופות החולים ובתי החולים שלנו בצורה יחסית מאורגנת, ותרבות ייחודית של שיתוף פעולה בין החוקרים באקדמיה לבין חוקרים רופאים, לצד מומחיות רבה בתחום של אלגוריתמיקה וחוקרים מעולים בתחום של ניתוח מידע רב".

בימים אלה מפורסם הקול הקורא והחוקרים מוזמנים להגיש בקשות למענקים, ובדצמבר יבחרו הזוכים הראשונים.

יש קשר בין הפעילות שלכם לבין מיזם הבריאות הדיגיטלית של הממשלה בהיקף של מיליארד שקל?

"במסגרת הפרויקט הממשלתי, ישנה כוונה להקים מאגר של מידע גנטי בשם 'פסיפס' מלפחות 100,000 ישראלים. אנחנו לא תלויים במאגר הזה כדי להתקדם, אך אני מעריך שהחוקרים שאנחנו מתכוונים לממן, ישמחו מאוד להשתמש במאגר אם וכאשר הוא יוקם. התמיכה שלנו היא לא בהקמת מאגרים אלא במחקר שיבוצע על מאגרים כאלה. ות"ת מעורבת בפסיפס, ואנחנו רואים פוטנציאל לסינרגיה בין העבודה שלנו ושלהם, אולם הם עדיין בשלב ייצור התשתיות ובינתיים החוקרים שנממן יוכלו להשתמש במאגרי מידע אחרים.

"סביב הפעילות של תוכנית הבריאות הדיגיטלית הממשלתית, ש'פסיפס' היא כאמור חלק ממנה, נוצרה שיחה עם הגורמים המחזיקים בידע - קופות החולים ובתי החולים - לגבי האפשרות של החוקרים להגיע למידע הרפואי. אנחנו מאמינים שבסופו של דבר נגיע להסכמות המתבססות על הנגשה מאוד רחבה של המידע הזה למחקר, כאשר קופות החולים ובתי החולים מקבלים תגמול כלשהו עבור עצם פעולת ההנגשה - בסופו של דבר מדובר במאמץ ואנחנו רוצים שיהיה להם תמריץ לעשות זאת כראוי - וכן זכויות בהמצאות או גילויים שינבעו מכך. בינתיים נראה שאנחנו בהחלט הולכים לכיוון של שיתוף פעולה חיובי אך הדברים יתבהרו יותר כאשר החוקרים יפנו אלינו עם הצרכים הספציפיים".

איך אתה רואה את 'המחקר לדוגמה' בתחום שלכם?

"על פניו היינו רוצים לשכפל את מה שנעשה בתחום סרטן השד למחלות נוספות - לחלק את החולים לקבוצות על בסיס פרמטרים שונים כאשר כל קבוצה זקוקה לטיפול מעט שונה ומתוך הטיפול השונה לכל קבוצה משפרת את התוצאה אצל כולם.

"אולם, אני מסייג זאת ואומר שאנחנו מחפשים דווקא את החשיבה הישראלית מחוץ לקופסה ולא את אותה עבודת ביג דאטה וגנטיקה שעושים בכל העולם. לכן אני מקווה שהמחקרים שיוצעו יפתיעו אותנו ואני מאוד סקרן לראות אילו בקשות יגיעו".