הבורסה לעסקים קטנים לא באמת רוצה עסקים קטנים

ביולי האחרון, די בצנעה ובשקט, אישרה ממשלת ישראל את הצעת שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד להקים בורסה ייעודית לחברות קטנות ובינוניות בישראל. "עוד פעולה למען העסקים", התגאתה שקד במהלך, שהותיר לא מעט שאלות פתוחות על הצורך בו והפוטנציאל האמיתי שלו לעסקים הקטנים.

הבורסה, שעל פי התוכנית הנוכחית תהיה מנותקת מהבורסה הראשית שברחוב אחוזת בית, תוקם בהמשך להמלצות ועדה שבראשותה עמדו יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר שמואל האוזר (שהוחלף בינתיים על ידי היו"ר הנוכחית ענת גואטה) והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מאיר לוין. מי שנפקד מהוועדה הוא מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב. הוא השתתף בדיונים הראשונים, אך כשהבין שהבורסה החדשה עשויה להתחרות בבורסה הראשית - עזב את הוועדה.

הוועדה המליצה להקים גוף נפרד שלמעשה יתפקד כרשימה משנית של הבורסה ויהיה מיועד לחברות קטנות יותר מאלה הנסחרות בבורסה הראשית (חברות בשווי של עד 300 מיליון שקל אחרי הכסף). כך, הן גם ייהנו מרגולציה מקילה, שתדרוש מהן פחות ביורוקרטיה ופחות משאבים.

בבורסה החדשה יוכלו החברות לגייס הון באמצעות הנפקת מניות ולגייס חוב באמצעות הנפקת אג"ח. הרציונל: להגדיל את נגישותם של עסקים קטנים ובינוניים לגיוס כספים, דבר שיאפשר את צמיחתם. בהינתן שהן "קטר הצמיחה של המשק", כפי שהתבטא כחלון, הרי שצמיחתם תסייע לא רק לבעלי השליטה, אלא למשק כולו. החברות הללו יעסיקו יותר עובדים, ישלמו יותר מס, וגם הציבור שיקנה את מניותיהן בבורסה ייהנה מצמיחתן.

באוצר מעריכים שהקמת הבורסה לעסקים קטנים תביא בסופו של התהליך להוזלת האשראי שנותנים הבנקים לעסקים אלה, שכן הבורסה תהווה תחרות מול הבנקים, וגם תקטין את חשיפתם של העסקים הקטנים והבינוניים למצבי "אין ברירה", כמו הלוואות בריבית נשך בשוק האפור.

האם זה הפתרון לעסקים הקטנים והבינוניים, כפי שטוענים יוזמי החוק, משרדי האוצר והמשפטים? נדמה שהמציאות מורכבת יותר והבורסה החדשה, על אף ההקלות שהיא מעניקה לעסקים בינוניים שיירשמו אליה, עדיין רחוקה מלהיות הפתרון האולטימטיבי; היא ודאי רחוקה מלהיות פתרון כלשהו לרבים מהעסקים. סופרמרקט משפחתי מראש העין, נגריה מפתח תקווה או רשת מספרות עם ארבעה סניפים מתל-אביב כנראה ימשיכו להתקשות לגייס מימון לצורך הרחבת עסקיהם. מבחינתם, המהלך הזה נראה כאות מתה.

מנסים למשוך סטארט-אפים

אף שהטייטל מתייחס לבורסה ל"עסקים קטנים ובינוניים", משיחות עם אנשי האוצר מתברר מהר מאוד שהבורסה מכוונת בעיקר, אם לא רק, לעסקים בינוניים; אף שכלפי חוץ מכוונים גם לחברות תעשייתיות ולחברות קמעונות, מהר מאוד מתברר גם שהכוונה היא בעיקר לחברות טכנולוגיה. "אין ספק", מודה רו"ח אילן ציוני, מנהל מערך גילוי ודיווח, ומרכז הוועדה, "שהפוקוס העיקרי הוא חברות הייטק, שכיום מנסות להנפיק בבורסות זרות, כמו AIM בלונדון, פירסט נורת' בנורבגיה או ASX באוסטרליה - בורסות שיודעות למשוך אליהן חברות טכנולוגיה.

"חיפשנו דרך להניח תשתית רגולטורית דומה, כדי שהחברות האלה יוכלו להנפיק באפיק מימון ציבורי. זה כמובן פתוח לכלל הענפים, אך המיקוד הוא חברות צמיחה טכנולוגיות. יש בישראל 5,000 סטארט-אפים, ואין ספק שכמה מאות מהם יכולים להתאים להנפקה כזאת".

אבל בסופו של דבר, לחברות טכנולוגיה יש כל מיני אפיקי מימון אחרים: קרנות הון סיכון שמתעניינות בעיקר בהן הודות לפוטנציאל הצמיחה הגבוה, או המדען הראשי. דווקא הן הגורם הנזקק?

"המטרה היא ליצור תחרות לאפיקי המימון הקיימים. לא אחת, כשהיזם מגייס כסף, הוא מדולל באופן משמעותי. המדען הראשי מעניק עד 2 מיליון דולר, ורק שליש מהבקשות שמוגשות אליו מאושרות. הבורסה לעסקים קטנים לא אמורה להיות אפיק מחליף לאפיקי המימון הקיימים, אלא משלים.

"בעולם, המודלים הולכים לשוקי הון שמפרידים בין חברות גדולות לקטנות. בישראל, יש לא מעט חברות שלא תמיד מוצאות את אפיקי המימון. בסופו של דבר, זו שאלה של שווי: אם אנו מציגים אלטרנטיבה לבורסות זרות, החברה תעדיף להנפיק במקום שבו היא תקבל את השווי הגבוה ביותר".

אנשי האוצר ומשרד המשפטים רואים לנגד עיניהם את גט טקסי הבאה מנפיקה בבורסה החדשה שתקום. "כמדינה, אנו רוצים לתת לחברות אפשרות להגיע לציבור, בלי שיצטרכו לשאת במחיר הגבוה של גיוס הון", אומרים גורמים באוצר. "קחי למשל רשת סופרמרקטים, שהיא עסק רווחי בסדר גודל בינוני. למה שלא ניתן לחברות כאלה גישה קלה יותר לכסף? עסקים כאלה, גם אם הם טובים, לא פעם מתקשים למצוא את המשקיע המתאים. אנחנו רוצים ליצור באמצעות הבורסה החדשה מקום מפגש בין חברות קטנות שיש להן סיכוי גבוה, אך גם סיכון, למשקיעים פוטנציאליים.

"בוועדה ניסינו לראות איך אפשר לתת לחברות האלה תמריצים ואיך להימנע מלהשית עליהן עלויות רגולטוריות גבוהות. לדוגמה, בהרבה מקרים העסקים האלה משפחתיים, כך שאין צורך להפריד בין מנכ"ל ליו"ר (כפי שנדרש מחברות הנסחרות בבורסה הראשית). המנכ"ל הוא בדרך כלל גם היו"ר. באנו לקראת החברות".

במה האפיק הזה עדיף על אפיק של קבלת הלוואה מאחת מחברות ה־P2P (הלוואות בין עמיתים)?
"הרעיון הוא לתת תשתית נוספת לאשראי או לגיוס הון זול יותר, חיתום פשוט יותר וזמינות גבוהה יותר. מעבר לזה, הרעיון הוא גם לאפשר גיוס הון דרך הנפקת מניות, וזה שונה מלגייס רק חוב. הריבית תהיה נמוכה מאשר בבנק, והנזילות גבוהה יותר. הבורסה גם תאפשר הכנה טובה לרגולציה לבורסה הראשית. למעשה, מרגע שנכנסת לבורסה הזו, כל המבנה האגידי שלך מוכן לבורסה הראשית".
כלומר, בצד הרצון לעזור לעסקים הקטנים, הרעיון הוא גם לחזק את הבורסה הראשית, בכך שחברות נוספות, שכרגע ינפיקו בבורסה החדשה, בבוא היום ייכנסו אליה?

"כן".

מהפידבקים שאתם מקבלים, אתם מתרשמים שיש לזה ביקוש גבוה?

"חד משמעית. אנחנו רואים חשש בקרב הבנקים, וזה שהבנקים חוששים, זו כבר אינדיקציה לכך שיש לזה היתכנות. יש עוד עניין: כשאתה מנפיק מניות, הרבה יותר קל לך אחר כך לקבל הלוואה מהבנקים, זה משפר את הפוזיציה שלך באופן משמעותי".

"המוסדיים לא מתעניינים בגופים הקטנים. אין אלטרנטיבה לבנקים"

יובל שליו, משליו פתרונות כלכליים, המלווה עסקים בקבלת הלוואות מהקרן בערבות המדינה, תומך במהלך. "המוסדיים או הקרנות הגדולות לא מתעניינות בגופים הקטנים. למעשה, אין אלטרנטיבה לבנקים. גם בקרנות בערבות מדינה, מי שבפועל נותן את האשראי הם הבנקים", הוא אומר.

שליו מאמין שהיוזמה תתקבל בזרועות פתוחות בקרב העסקים הקטנים, שכן לא פעם הם לא רוצים שותף, אך מוכנים להידלל (על ידי בעלי מניות מהציבור). "האפיק הזה ייתן לעסקים כוח לקבל אשראי בלי להיות תלויים בבנקים או במשקיע מוסדי ובלי לחשוש שהשותף שנכנס להשקעה משתלט על העסק", הוא מסביר. מעבר לכך, הוא אומר, התוצאה הכי טובה שיכולה לצמוח ממהלך כזה היא פיתוח מדד של עסקים קטנים שאפשר להשקיע בו (בשונה מהשקעה בעסק כזה או אחר).

גם גולן טובי, מנכ"ל מט"י (מרכז טיפוח יזמות) ירושלים, תומך ביוזמה, אך לא משוכנע שהיא מתאימה לעסקים הנעזרים בשירותי מט"י. "כל יוזמה שתאפשר גיוס מקורות הון חדשים היא מבורכת. הבורסה לעסקים קטנים יכולה להיות עוד פתרון משלים, אך בורסה מחייבת רגולציה, פיקוח, והעברת בעלות ומניות לציבור, וזה לא צפוי להיות כל כך פשוט, בטח לא לעסקים קטנים. צורכי המימון שלהם הם קטנים יותר והם יחששו יותר.

"אני מאמין שבעיקר עסקים בינוניים יתעניינו באפשרות הזאת, עסקים עם מחזור מכירות של עשרות מיליונים, עשרות עובדים, מנהלי כוח אדם ומנהל כספים. אם כי לדעתי, גם שם יהיה חשש כי רבים מהם עסקים ותיקים, חלקם משפחתיים".

"מי יקנה את המניות של העסקים הקטנים?"

גם גורמים בשוק ההון סקפטיים לגבי המהלך והיתכנותו. "אני לא רואה איך המהלך הזה ימשוך עסקים קטנים", אומר גורם בכיר בשוק ההון. "להיות חברה ציבורית זה הרבה רגולציה, גם אם זו הבורסה המשנית. העסקים הקטנים גם ככה בקושי שורדים, הם מתמודדים עם ביורוקרטיה עצומה, וגם ככה מוציאים להם את הנשמה, אז אני לא רואה אותם רצים להחיל על עצמם עוד רגולציה. אלה גופים שלא מכירים את רשות ני"ע ולא מבינים את ההבדל בין להיות פרטי לציבורי".

"להיות ציבורי, זה כרוך בעלויות אדירות. גם אם זה בבורסה המשנית, עדיין זה דורש חתמים ועורכי דין ורואי חשבון. מעבר לזה, מי יקנה את המניות של הגופים האלה? המוסדיים הרי כבר היום גדולים על הבורסה הישראלית וקונים מניות שנסחרות בחו"ל, כך שהם בטח לא ישקיעו בבורסה הזו. משקיעים מהרחוב יש כבר בבורסה הרגילה, וכאן - דרך איזו פלטפורמת הפצה הם ישקיעו? אני לא רואה את העסקים הקטנים והבינוניים רצים לדבר הזה. הם יסתכלו על זה כעל משהו שמייצר כותרות לפוליטיקאים. ואני לא רואה איך המהלך הזה הופך לביזנס, שמישהו בכלל ירצה להרים אותו".

ואכן, לא ברור מי הגורם שירים את הכפפה. "הבורסה החדשה יכולה להיות מוקמת על ידי מי שירצה ומי שיגיע למסקנה שזה רווחי עבורו", אומרים גורמים באוצר. "יש פה הזדמנות עסקית משמעותית. מה שכן, לא היינו רוצים שזה יוקם על ידי הבנקים, כי אז לא תהיה ממש תחרות".

בינתיים, מי שהציע את שירותיו הוא ראש עיריית חיפה יונה יהב, שדוחף לכך שהחברה הכלכלית חיפה תקבל על עצמה להוציא לפועל את היוזמה. כך, "על הדרך" העיר חיפה תוכל ליהנות מהיוקרה הנלווית.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלאטו, חושש מדבר אחר - שהחברות בבורסה הראשית יהפכו להיות אופציה משנית.

"מה שמטריד אותנו זה שמזניחים את החברות הקטנות שקיימות היום בבורסה (הראשית), ויש לא מעט כאלה - כ-250 חברות, שבעצם יישארו 'לכודות' בלי יכולת לעבור לבורסה המשנית וליהנות מרגולציה מופחתת. אני חושש גם שתהליך החקיקה יהיה ארוך. הביאו הצעת חוק ללא הפרטים, שאמורים להגיע בהמשך בסט של תקנות, ואם זה יימשך זמן רב מדי, זה יביא לקיפאון".

עו"ד רועי כהן, יו"ר לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים מסכם: "אנו רוצים פרטים: מה הרגולציה, מהם התנאים המקילים, איך יהיה אפשר לנצל את זה, כדי שנוכל לצאת למסע הסברה, לעודד תחרות על אשראי. אין לי ספק שזה יוזיל עלויות, רק הגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים".