"אני היום מה שהייתי רוצה להיות, עם ההצלחות והצלקות"

דב מורן (63) יזם וממציא הדיסק-און-קי, לא היה רוצה להיות שום דבר אחר  • פרויקט חגיגי לראש השנה: אנשי עסקים בכירים מדברים בפתיחות על המסלולים שלא בחרו בהם בחייהם

דב מורן / צילום: אלון רון
דב מורן / צילום: אלון רון

עבר: "אני חושב שמאז ומתמיד רציתי להיות מהנדס. גדלתי עם אבא מכונאי וסבא שהתחיל את הקריירה היזמית שלו כחרט, שבתקופתו זה היה שיא הטכנולוגיה. מחשבים ריתקו אותי כבר כילד, למרות שבנעוריי המחשב הקטן ביותר היה בגודל של בניין בינוני. הייתי עתודאי, כך שקודם למדתי ואחר כך הלכתי לחיל הים. תכננתי ללכת ללמוד מדעי המחשב, כי בתיכון הלכתי לקורסים לנוער שוחר מדע של אוניברסיטת תל אביב וזכיתי בפרס הצטיינות בחוג המחשבים. זה נתן לי דחיפה נוספת. אבל הצבא בזמנו קיבל מעט מאוד עתודאים למדעי המחשב בטכניון, וכך מצאתי את עצמי בהנדסת חשמל, הדבר הקרוב ביותר למחשבים שיכולתי לחשוב עליו. לא הצטערתי.

"ב-2001, החברה שייסדתי, אם-סיסטמס, הייתה בשוק שנקרא אביזרי אינטרנט, ודי שלטנו בו, רק שהשוק הזה לא היה קיים. האמנו אז שזה קורה וזה באמת קרה, רק שזה קרה 15 שנים מאוחר יותר. זה השוק של האינטרנט של הדברים. בזמנו היו בעיקר דיבורים על המחשב במקרר ובמעלית ובטלוויזיה, ולשם כיוונו באם-סיסטמס. לילה אחד נשארתי לבדי במשרד והסתכלתי על הנתונים שאנשי המחשוב אפשרו לי לראות בחתכים שונים ובגרפיקה נפלאה. ואז קלטתי שהשוק הזה לא באמת קורה, שהבאזז הזה שאנשי המכירות שלנו פמפמו ושהתלוו לו כמה הזמנות חצי פיקטיביות איננו נכון. למחרת אספתי את ההנהלה של החברה ואמרתי - מובייל. טלפונים ניידים. הייתה התנגדות מקצה לקצה, ונדמה שזו הייתה הפעם היחידה שבה לקחתי דעה המנוגדת לדעת כל אנשיי וכפיתי אותה. עשינו שינוי של 180 מעלות במקום. יצא טוב".

הווה: "אין ספק שהייתי הולך באותה דרך. אני היום מה שהייתי רוצה להיות. עם הניסיון וההצלחות והצלקות והעבודה הקשה. מה כן הייתי משנה? המון. עשיתי כל-כך הרבה שגיאות. הלוואי ויכולתי להימנע מרובן. הדבר המרכזי שהייתי משנה הוא שהייתי מתכנן טוב יותר לפני הקפיצה למים של כל אחת מהיזמויות שלי. לכן היום אני מתעקש לשמוע מהיזמים שמגיעים אליי מהי התוכנית העסקית, איפה המכשולים, מה התכנון שלהם ל'מה יקרה אם'".

לו הייתי: "אחרי שפרסמתי את ספרי '100 דלתות', המוטו החביב עליי הוא 'פתח הרבה דלתות'. יש למוטו הזה שתי פנים: כיזם, אתה נדרש לנקוש על דלתות רבות עד שתיפתח בפניך הדלת הנכונה ולאחר מכן אתה חוזר למסלול הזה של עוד דלתות ותקווה לדלת נפתחת וכו'. אז אני מאחל ליזמים שיצליחו לפתוח הרבה דלתות. מאידך, אני פוגש גם משקיעים או חברות שנמצאים מהעבר השני של הדלת, ואז האיחול שלי לעצמי ולכאלה הוא שנזכה לפתוח הרבה דלתות למי שראויים לכך. זו הפעילות שלי היום וזה מה שאני מאחל גם לאחרים".

איור: גיל ג'יבלי
 איור: גיל ג'יבלי

כתבות נוספות בפרויקט "דלתות מסתובבות: בכירי המשק מדמיינים מסלולים חלופיים":

ארנה ברי: "פיתחתי רמה מסוימת של אוטיזם לדברים שמסיתים מהדרך"

צבי סטפק: "מעבר להעברת ידע, אתה גם עוזר לתלמידים לצלוח מכשולים בחיים"

ראסל אלוונגר: "כישלון קורה כשאדם לא מעריך נכון את הדרך שהוא עושה"

אבישי אברהמי: "לא הייתי משנה כלום, אבל הייתי עושה את זה יותר טוב"

אברהם קוזניצקי: "הדבר הכי יציב במדינה שלנו הוא חוסר יציבות"

אבי כץ: "אם הייתי באקדמיה, הייתי מקים את הפקולטה הכי חזקה בארץ"

צבי יוכמן: "ממליץ לכל אחד שנכנס לעולם העסקים ללמוד ראיית חשבון"

גבי רוטר: "חשבתי שזה מרתק שגשר יכול לחבר בין אנשים"