תיירות | לונדון האלטרנטיבית: אמני רחוב לצד חברות הייטק

רובע שורדיץ' בלונדון, בעבר אזור עני של פועלים ומהגרים, עובר ג'נטריפיקציה • חברות הייטק ומדיה מתיישבות במבנים הישנים, ואמנות הרחוב פורחת

שורדריץ/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שורדריץ/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

היוצאים לסיור המודרך בעקבות לונדון האלטרנטיבית ברובע שורדיץ' (Shoreditch), נקראים להיפגש למרגלות פסל העז הלבנה הניצבת על ערימת ארגזים, בכניסה לשוק ספיטלפילד. "העז מסמלת את הקרבת הקורבנות שהייתה כאן במאות הקודמות, וגם את קבוצות המהגרים שהעניקו לשכונה את אופיה", פותח דאג, מדריך סיורים במזרח לונדון בנימה של לגלוג שאי אפשר לטעות בה. "והארגזים, הסבירו לנו, זו תזכורת לשוק הצאן והבקר שהיה פה... נו, שיהיה". הלגלוג הזה מבטא לא רק את חוסר הנחת של רבים מהפסל שנבחר להיות האייקון של שורדיץ' בתחרות שקיימו פרנסי הרובע. מאוחר יותר, בין מסעדות הקארי וחנויות הווינטג', מתגלה גם היחס האמביוולנטי של המקומיים כלפי המטמורפוזה שעוברת השכונה שלהם.

בבוקר לונדוני אפור מתייצבים ארבעה למרגלות העז - צעיר מאיטליה, שתי צרפתיות ואני. לדאג, המדריך מטעם "אלטרנטיב לונדון", רזומה משכנע של שמונה שנות מגורים בשכונה ועיסוק מרכזי כבמאי סרטי תעודה, רובם על אמני הרחוב שהוא עומד להכיר לנו לאורך המסלול.

רובע שורדיץ' הוא שעטנז מעניין - של אוכלוסיות, תרבויות וסגנונות אדריכליים, ותנופת הבנייה בו בולטת לעין. עגורנים מרקיעים שחקים בכל פינה. מה שהחל לפני עשרים שנה והפך אותו לרובע טרנדי נחשק זו הג'נטריפיקציה, אותו תהליך אורבני עולמי של ישן מפני חדש תוציאו, ופועל מפני נובו-ריש והיפסטר. בשורדיץ' הוא מאלץ את התושבים הוותיקים - צווארון כחול ומהגרים מבנגלדש - לעזוב את השכונה המתחדשת ומתייקרת בשם החיים הטובים של בני המעמד הבינוני והגבוה. בעשור האחרון הפכו רבים ממבני התעשייה הישנים למשרדים של חברות מדיה וללופטים מעוצבים, וחברות ההייטק הרבות שהתמקמו סביב Old Street Roundabout זיכו את האזור בכינוי Silicon Roundabout, שהדביק לו ב-2010 ראש ממשלת בריטניה דאז, דיויד קמרון, בהשראת עמק הסיליקון.

אמנות רחוב בלונדון/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
 אמנות רחוב בלונדון/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הבית של אמנות הרחוב

אנחנו צועדים לאורך בריק ליין, הרחוב הראשי של שורדיץ', ועוצרים מול בניין תעשייתי גדול מלבנים אדומות - מבשלת טרומן, שהייתה יצרנית הבירה הגדולה באנגליה (ובסוף המאה ה-19 מהגדולות בעולם) ופרנסה את הרובע מאז 1666. כאשר נסגרה ב-1989 תפסו את מקום הפועלים אמנים ומוזיקאים, וכיום המבנה המרשים הוא אתר תוסס של אירועים ותערוכות. הוא גם מסמן את קו הגבול, שמחלק את השכונה לישן וחדש: בנגלטאון - המאוכלס עדיין בוותיקי הרובע, מעמד הפועלים והמהגרים מבנגלדש, והאזור המתחדש והטרנדי של מזרח לונדון.

מי שרואה בכל קיר, גדר ושער מוסך - בד ציור פוטנציאלי, הם אמני הרחוב של שורדיץ', והם מעניינים ומגוונים. "שורדיץ' הוא אחד האזורים הצפופים ביותר בעולם מבחינת מגוון ואיכות אמנות הרחוב", אומר דאג בלהט לוקל-פטריוטי.

אחד מאמני הרחוב המרשימים ביותר כאן הוא Roa. האמן יליד גנט, בלגיה, מרבה לצייר בשחור-לבן על קירות שלמים, חיות בר או בעלי חיים אורבניים, לעיתים מתים ובדרך כלל מעוררים אי נוחות מטרידה. שורדיץ' מתכבד בשני ציורים נהדרים שלו - עוף יפהפה (ברחוב Hanbury) וציור של מכרסם ענק (ברחוב Chance). מה שנראה כציור שנעשה לאורך שבועות, מתברר כתוצר של שבע שעות עבודה, והוא צויר בהזמנה, בניגוד לציורים הלא חוקיים שנעשים בחטף.

שורדריץ/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
 שורדריץ/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אמני הרחוב והגרפיטי של לונדון ורשויות החוק מנהלים מערכת יחסים מורכבת. "אם אין להם רשות לצייר על קיר, הם עוברים על החוק ומסתכנים בעונשי מאסר משמעותיים", מסביר דאג. לא שזה עוצר אותם. הוא מצביע על ציור קיר. "זה כנראה חוקי, כי זה לקח יום-יומיים עבודה והבעלים כנראה נתן לו רשות. איך מקבלים רשות? פשוט. דופקים על הדלת ושואלים 'אפשר לצייר על הקיר שלך?'".

יחס העירייה לאמנות הרחוב לא עקבי. "כשהייתה כאן האולימפיאדה, עיריית לונדון קידמה את הבאים בהכרזה: 'ברוכים הבאים לביתה של אמנות הרחוב!', אבל המשיכה לעצור אמנים", רוטן דאג. "אמן אחד שנתפס בפעם השנייה, לאחר שצייר על רכבת, חטף שלוש וחצי שנות מאסר".

מקור שמו של רובע שורדיץ', שהיה בעבר אחד הרובעים העניים והעלובים בעיר, הוא כנראה Sewer Ditch, על שם תעלת השופכין שזרמה בו. מהגרים שהתיישבו בו לאורך השנים עשו לו טוב. הגל הראשון היו ההוגנוטים שנמלטו מצרפת הקתולית ב-1650. בהמשך הפך הרובע למרכז הטקסטיל של אנגליה, עם שפע של מפעלי טווייה וטקסטיל. הוא היה ביתם של התיאטראות הראשונים של לונדון, שהעדיפו להתרחק מתחום השיפוט של מייסדי הסיטי השמרנים, והתגוררו בו אמנים, שחקנים, מפיקים ואחרים, מוויליאם שייקספיר וכריסטופר מרלו ועד האמן בן זמננו דמיאן הרסט.

על לא מעט קירות ושערים אפשר לראות את דמות המקל עם שתי העיניים - הדמויות המינימליסטיות המפורסמות של סטיק, אמן רחוב עם אג'נדה חברתית, שהיה בעבר הומלס במזרח לונדון. הדמויות שלו החלו לצוץ על קירות שורדיץ' ב-2001. לפני שנים אחדות הוזמן להציג את עבודותיו בגלריה בווסט אנד, וכולן נמכרו כבר לפני הפתיחה. כיום סטיק משתף פעולה עם בתי חולים וארגוני צדקה, וקהילות ברחבי העולם מזמינות אותו להעלות את דמויותיו בממדים גדולים על בניינים שלמים.

גם בנקסי - צייר, אמן רחוב מהבולטים בעולם, ואקטיביסט חברתי ששמו האמיתי לא ידוע והוא נשמר מלחשוף את זהותו - השאיר את חותמו על קירות שורדיץ', אבל אותנו מעניין הדור הבא. ספייס אינביידר הצרפתי, למשל. מצאנו עבודה שלו ליד מבשלת טרומן. סימן ההיכר שלו הוא דמויות מפוקסלות ממשחקי מחשב וסרטים, שהוא יוצר באבני פסיפס. הוא רואה את עצמו כהאקר של חללים ציבוריים, שמפיץ וירוס של פסיפסים. "אינביידר רתם את הטכנולוגיה לשירות אמנות הרחוב כמו שאף אחד לא עשה לפניו", אומר דאג. "למשל, הוא מאפשר לעקוב אחר עבודותיו בסמארטפון באמצעות אפליקציית FlashInvaders".

הסיור מסתיים בכיכר מפונפנת, מוקפת בתים חדשים. "כאן היה בסוף המאה ה-19 קלאב רואו, שוק מאוד מיוחד", מספר דאג. "מכרו בו בין היתר בעלי חיים אקזוטיים כמו תוכים, נחשים וגורי נמרים. לפני שנתיים גילחו הכול ובנו את בנייני הזכוכית האלה. מחירי הנדל"ן זינקו ליותר מ-600 אלף פאונד לחדר. תיכף בטח יפתחו פה סטארבאקס".

High Tea עם חתולים

Lady Dinah's cat Emporium שייך לשורדיץ' המתחדש. שתי קומותיו הן גן עדן לחתולים שהוא גם בית קפה לסתם אנשים. לפני שנכנסים מתבקשים האורחים לרחוץ ידיים ולהסכים לכללי ההתנהגות המתחייבת במקום, בכלל זה האיסור להרים את החתולים. לורה, מטפלת חתולים ומארחת, מובילה אותנו, אני וזוג צעירים נחמדים, אולגה ואנדריי, אל קומת המרתף. "אנחנו אוהבים חתולים, אבל בעל הבית שלנו לא מרשה להחזיק חתול בדירה", מסבירה לי אולגה. חתול גדול קופץ ממדף על הקיר ויורד איתנו לאיטו במדרגות. "היי פיטר", אומרת לורה. "לא מחמיץ שום פעילות, אה?!".

קפה החתולים של ליידי דינה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
 קפה החתולים של ליידי דינה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

במרכז חדר נמוך-תקרה מסתעף עץ שעל כל אחד מענפיו תלוי מרבץ דמוי קן ציפורים, ובתוכו מצטנף חתול. המקום מלא חתולאים שששו לשלם 6 וחצי פאונד מחיר הכניסה (לא כולל אוכל ושתייה) ולקוות שאחד מ-14 בעלי הבית יתיר להם לגרד את אוזנו. המקום, אגב, אינו מתיר כניסה לילדים מתחת לגיל 12, כולל תינוקות. 14 דיירים חיים באמפוריום, כולם חתולי רחוב ניצולים. עכשיו החיים שלהם דבש. יש להם מטפל בוקר ומטפל לילה, והם זוכים לטיפוח יומי, כולל מני-פדי. למי שמגלה סימני טריטוריאלית מוצאים בית חדש.

כל אחד מהמשקאות שמציע תפריט האמפוריום קרוי על שם אחד מדיירי הבית. הזמנתי שוקו "מיו" שעליו נכתב בתפריט - "תערובת של תפוז וקינמון, שהיא לגמרי מיו שלנו - אין לה ראש לשטויות, אבל יש בה קורטוב של מתיקות שקשה לעמוד בפניה". 3.35 ליש"ט. מחיר High Tea with Cats - 25 ליש"ט (כולל כניסה).

מידע מעשי

סיורים מודרכים של אלטרנטיב לונדון: www.alternativeldn.co.uk

עוד בשורדיץ': בוטיקי מעצבים כמו Goodhood ו-Wonderound וחנויות וינטג' ברח' בריק ליין; קניון המכולות Boxpark ב- 2 Bethnal Green Road עם חנויות ומזללות; שוק יום ראשון המקורה Spitalfields Market.

האתר של דאג: www.fifthwalltv.com

קפה החתולים של ליידי דינה: 152 Bethnal Green road, Shorditch. 12:00-20:00 www.ladydinahs.com