מייסד מזור: "המתחרים עדיין לא למדו את מה שכבר שכחנו"

ב-2001 הקים פרופ' משה שהם, מנהל מעבדת רובוטיקה בטכניון, חברה קטנה בחממת הטכניון. "אני עוד זוכר איך סיידנו את הקירות", הוא אומר היום, כשהחברה - מזור רובוטיקה - עומדת להימכר ב-1.6 מיליארד דולר, אקזיט השיא בביומד הישראלי.

ב-2005 היה לחברה כבר מוצר ראשון בשוק, עם ביצועים מרשימים - שימוש ברובוט הפחית כמעט לגמרי את הסיבוכים בניתוחי גב. אולם נדרש עוד כמעט עשור עד שמזור "יצאה מכלל סכנה" והיה ברור כי היא הפכה לחברה מצליחה. רק ב-2016, כשהיא השיקה את מוצר הדור השלישי שלה מזור X , וחמה על הסכם שיווק משותף עם מדטרוניק, היה ניתן באמת לנשום לרווחה.

שהם שימש כמדען הראשי של החברה ועבד בצמוד עם הנהלתה, כדי לפתח דורות חדשים למוצר בקביל להמשך תפקידו באוניברסיטה. "הדרך הייתה הרבה יותר ארוכה ממה שצפינו", הוא אומר היום. "היו לנו טעויות, היו לנו הפתעות. חשבנו שאם פיתחנו מוצר וקיבלנו עליו אישור, אז אפשר להתחיל למכור אבל בהדרגה הבנו שצריך קודם כל לשכנע את הרופאים בנחיצות המוצר, ואז את מנהלי המחלקות, ואז את קנייני בתי החולים, ואז את השיפוי הביטוחי".

איך הכול התחיל?

"אני עוסק ברובוטיקה כל הקריירה שלי. אחרי שהקמתי את מעבדת הרובוטיקה בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת קולומביה, חזרתי לישראל והחלטתי לעסוק ברובוטיקה רפואית, משום שברפואה יש חשיבות ממשית לדיוק, ומשימות שיד של אדם לא יכולה לבצע.

"אלי זהבי היה בכיר באלסינט באותה תקופה, והוא עזב הכול כדי לייסד את החברה איתי, והמשיך לאורך השנים לקדם אותה מבפנים, כסמנכ"ל התפעול והפיתוח ולאחרונה כסמנכ"ל לטכנולוגיות מתקדמות.

"התחלנו לפתח מוצר לניתוחי החלפת ברך, אבל עברנו לתחום הגב מכמה סיבות - גם כי ניתוח הגב הוא מסוכן יותר ודווקא משום כך הרובוט יכול להביא יותר תועלת, וגם משום שבגב אפשר לראות מייד את ההבדל בין ניתוח מוצלח לפחות מוצלח, ואילו בברך לפעמים נדרשות אפילו שניים עד שהבדלי הדיוק באים לידי ביטוי".

מה היה מצב שוק הרובוטיקה הרפואית כשהקמתם את החברה?

"בתקופה הזו לא היו בכלל רובוטים רפואיים בעולם. החלוצה של התחום הייתה חברה בשם ISS , שפיתחה רובוט בשם "רובודוק" להחלפת מפרק ירך, והיא ממש פתחה את התחום, אבל לא הצליחה לקבל אישור FDA ". החברה הצליחה למכור את מוצריה באירופה ואסיה בתחילת שנות ה-2000, אך לא השיגה אישור בארה"ב למרות פניות חוזרות ונשנות ולאחר מכן נתבעה על ידי מספר לקוחות בגרמניה שטענו שהמוצר עשה להם נזק (תביעה שנדחה בסופו של דבר). ISS נסגרה ב-2005, בדיוק כשמזור קיבלה את אישור השיווק שלה.

במקביל למזור החלו לפעול בשוק שתי חברות נוספות - מאקו סרג'יקל, שעסקה בניתוחי ברך ונרכשה על ידי סטרייקר האמריקאית ב-1.65 מיליארד דולר ב-2013, וחברת אינטואיטיב סרג'יקל שנסחרת היום ב=63 מיליארד דולר, ומבצעת ניתוחים בתחום הערמונית, ניתוחים גניקולוגיים וניתוחי תיקון מסתמי לב.

ההחלטה של מזור בתתחילתת שנות ה-2000 לא להיכנס לתחום הברך אלא הגב, מנעה ממנה את הצורך להתחרות ראש בראש במאקו סרג'יקל.

בתחילת שנות ה-2000 קיבלה מזור עוד החלטה מעניינת - למצב את המוצר שלה כ"עזר לרופא המנתח" ולא כ"מחליף רופא". תיאורטית, אומר שהם, אפשר היה לפתח רובוט מחליף רופא, אולם התחושה הייתה כי יהיה קל יותר גם לרגולטורים וגם לרופאים עצמם לאמץ מוצר 'עוזר'. מזור אפילו שינתה את שמה מ"מזור רובוטיקה" ל"מזור טכנולוגות ניתוחיות" כדי להדגיש שהמוצר שלה איננו רובוט. ב-2010 חזר לשם המקורי, כאשר הרובוטים הפכו ללהיט בעולם הרפואי.

מה היו השינויים שעבר המוצר לאורך הדרך?

"הרובוט הראשון שלנו, ה- SpineAssist , היה רובוט בגודל של פחית קולה. זה היה מאוד חשוב למזער את הרובוט מאוד כי אחרת הוא לא היה יכול להתחבר לחוליה אחת בגב. החיבור הישיר לחוליה היה דרוש כדי לאפשר את הדיוק הרב של המערכת, כי אחרת היא הייתה משנה את מיקומה ביחס לחוליה כאשר המטופל נושם. המזעור של הרובוט היה פריצת דרך טכנולוגית משמעותית.

"אבל לקוטן היה גם חיסרון כי הרופא היה צריך להזיז אותו ממקום למקום באופן ידני בניתוחים גדולים יותר. הרובוט החדש עדיין נצמד לחוליה אך המערכת מאפשרת לו לכסות שטח גדול יותר וזה מקצר את זמן הניתוח אם מדובר בניתוח בחוליות רבות, וזה פרמטר שהוא חשוב גם לרופא וגם לחולה המורדם.

"עניין נוסף הוא תהליך הכיול בין הדמיית ה- CT של המטופל שמצלמים לפני ההרדמה ועליה מתכננים את הניתוח ותמונת הרנטגן בזמן אמת. במוצר החדש, מזור X , הכיול הזה יותר אוטומטי, ושוב מקצר את זמן הניתוח הדרוש".

היום יש למוצר שלכם גם מתחרים?

"זה נפלא. במקום שרופא ישאל אם להשתמש ברובוט בניתוח גב, הוא שואל באיזה רובוט להשתמש. המתחרים הגיעו אחרי עשור שבו היינו לבד בשוק. אני כמובן לא מזלזל בהם, אבל מרגיש שהם עוד לא למדו את מה שאנחנו כבר שכחנו, גם מבחינת תכנון ועיצוב המוצר, וגם מבחינת מורכבות השוק". 

 תחנות בחייה של חברת מזור רובוטיקה

לחנך את השוק

היית מתאר את הדרך שעברתם כקשה?

"לפעמים הרגעים הקשים מיטשטשים בדיעבד. החוויה הכוללת של ההקמה והליווי של מזור הייתה מן החוויות הכי טובות שהיו לי בחיי. להביא מוצר מרעיון מופשט למקום של ניתוח אלפי אנשים, זו תחושה נהדרת. לא היה לי רגע של ייאוש".

התוצאות שלכם כבר בהשקה היו מאוד טובות - 100% דיוק לעומת פחות מ-90 בניתוח ידני - ונראה היה בזמנו שאי אפשר לסרב למוצר כזה. אבל כבר ראינו מוצרים מוצלחים קלינית נכשלים מבחינה עסקית

"נכון. המטופל ירצה כמובן להיות מנותח במערכת שיש לה 100% הצלחה. בית החולים עושה סטטיסטיקה. הוא יאזן בין סיכון לכמה פגיעות עצביות מול העלות של המערכת, זמן ההכשרה וההטמעה ועוד.

"אחד הדברים שמשקעים לא אוהבים לשמוע הוא שחברה רוצה לחנך את השוק, הם מיד נרתעים מהמוצר, אבל אני אוהב להיות דווקא במקומות הללו, כי שם יש אפשרות להשפיע. הייתי רוצה, ואולי זה נאיבי מצידי, שהסיפור שלנו יעביר מסר למשקיעים: לחנך את השוק זה קשה, אבל זה משתלם".

במקביל לרובוט לניתוחי עמוד שדרה, פיתחה החברה רובוט לניתוחי מוח. "ישנם היום רובוטים נוספים לניתוחי מוח, אבל הם מיועדים בעיקר לביופסיה במוח ואילו אנחנו יכולים לעשות גם ניתוחי DBS , כלומר ניתוחים להחדרה של אלקטרודות למוח לשם טיפול במחלות כמו פרקינסון ואפילפסיה. האלקטרודה צריכה להיות מוחדרת באופן מאוד מדוייק. לצורך הזה, המוצר שלנו מתאים במיוחד".

אך קיבלתם את ההחלטה להתרכז בעמוד השדרה כאשר מוצר המוח משווק כמוצר משני על אותה מערכת, ולא להתקדם באותו קצב בשניהם?

"לא רצינו לדלל את המיקוד, משקולים עסקיים. כאשר הסכם מדטרוניק נחתם סביב תחום עמוד השדרה, שמנו דגש פיתוחי רב יותר על תחום המוח. למדטרוניק יש מערכת DBS ואני בטוח שהם ירצו להמשיך לפתח את המוצר שלנו".

לכל איש רובוט

על אילו מוצרים נוספים אתה עובד היום?

"שתי החברות המתקדמות יותר שאני ייסדתי הן מיקרובוט מדיקל ו- "Xact Robotics ". שתי החברות שייכות לקבוצת החברות מדקס וונצ'רס שבשליטת הראל גדות.

מיקרובוט מדיקל, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 20 מיליון דולר, פיתחה מערכת שנשמעת כמו מדע בדיוני - רובוטים זעירים לניקוי פנימי של מכשור רפואי מושתל. ישנם מכשירים רפואיים שיש להם צינוריות אשר נוטות להיסתם במגע ממושך עם נוזלי הגוף. כך למשל מכשירים מושתלים בדרכי השתן. אולם, אם בדרכי השתן עוד סביר לעשות ניתוח חוזר כדי להחליף את הצינור, הכי שכאשר מדובר בצינור ניקוז במוח, פחות סביר לבצע ניתוח כל פעם שרוצים לפתוח את החסימה. לכן מחדירים רובוט זעיר לתוך הצינורית, והוא עושה את עבודת הניקיון.

בעתיד המוצר עשוי להתאים גם לניקוי כלי דם, כדי למנוע התקפי לב ושבץ מוחי, ולחסוך צורך עתידי בבלון או סטנט. טכנולוגיה נוספת של מיקרובוט כוללת רובוט בשילוב בלונים שיכולים להתנפח באופן שיוצר ביניהם צינור חלול. דרך צינור כזה ניתן להעביר כלים ניתוחיים - למשל, תיל של צנתור - ללא חשש לפגיעה בדפנות העורק.

החברה השלימה עד היום ניסויים בבעלי חיים בשני המוצרים, כך שהיא יחסית בתחילת דרכה.

חברת Xact הפרטית, פיתחה רובוט לניווט וניהוג של מכשירים רפואיים בתוך הגוף. הטכנולוגיה הזו מתאימה למגוון סוגי ניתוחים המחייבים החדרה של מכשיר דק לנקודה מדויקת בעומק הגוף, כגון ביופסיות, הזרקת תרופות לאיברים פנימיים, אבלציות (צריבה מדויקת של רקמה בתוך הגוף), ניקוז מתוך הגוף ועוד.

המערכת כוללת רובוט בגודל כף היד שיושב על החולה ומשתמש בהדמיה שמגיעה ממערכות הדמיה שונות, כגון CT או אולטרה-סאונד, כדי להוביל את המכשיר למיקום הנכון בתוך הגוף, בדומה למוצר של מזור. אצל XACT , הרובוט למעשה מוביל בעצמו את הכלי הרפואי. הוא מתאים לכל פרוצדורה בה מעבירים כלי רפואי (כגון מחט לביופסיה, אך גם כלים אחרים) דרך העור בהכוונה של הדמיה. המערכת עברה ניסויים פרה קליניים בחיות גדולות.

חברת Diagnostic Robotics מפתחת מוצר המשלב רובוט פיזי עם בינה מלאכותית. שהם לא חושף בדיוק איך המוצר יעבוד, אך הכוונה הכללית היא שהרובוט יפגוש את המטופל בכניסה למיון, יתשאל אותו ויבצע בדיקות בסיסיות, כדי שהחולה לא יצטרך להמתין לרופא פנוי עד שתוכרע חומרת מצבו ויקבע מקומו בתור. המטרה היא למנוע מצבים שבהם חולים מתים או שמצבם מחריף מאוד בחדר המיון, בזמן שהם ממתינים שמישהו יתפנה אליהם. שהם מספר כי החברה גייסה הון ממשקיעים פרטיים. "ישנן כמה חברות שמפתחות מערכות בינה מלאכותית לצורך זה, אך ללא רובוט", אומר שהם.

איך אתה רואה את עולם הרובוטיקה מתפתח?

"אצטט את ביל גייטס שאמר לאחרונה שעולם הרובוטיקה נמצא היום היכן שעולם המחשוב היה בשנות ה-80. אני מאמין כמוהו שבעתיד הלא רחוק לכל אחד מאיתנו יהיה רובוט אישי, כמו שלכל אחד יש טלפון ומחשב אישי, והוא יעזור לנו כל המטלות ונפתח איתו גם יחסים רגשיים כלשהם".