בדרך לבחירות? הכנסת תחזור מחופש רק בעוד כשבועיים

פיתחו את היומנים. ביום ב׳ ה-15 באוקטובר יחל כנס החורף של הכנסת אחרי פגרת קיץ ממושכת והפעם: בכל הסיעות מחכים להחלטה על מועד מערכת הבחירות לכנסת ה-21. האם יחליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת למערכת בחירות בסיום כנס החורף, או שמא יחליט לחכות עד למועד המאוחר ביותר המוקנה לכנסת הנוכחית לפי החוק והוא נובמבר 2019.

ב-17 מארס 2019 ימלאו לכנסת ה-20 ארבע שנים ולכל המסתקרן בשאלה, כיצד ניתן למשוך עד לנובמבר 2019 נסביר שחוק יסוד הכנסת קובע שמערכת הבחירות תיערך ביום ג׳ הראשון בחשוון שחל בחלוף ארבע שנים מן הבחירות הקודמות. המועד החוקי הוא 5 בנובמבר, אך זה אינו תאריך אהוד על ימנים. מדוע? ב-4 בנובמבר המדינה מתכנסת באבל על רצח רבין, ולמרות שיחלפו 23 שנים, הוויכוח הפוליטי על הרצח ואחריותו של נתניהו להסתה, תמיד נמצא באוויר .

בהיסטוריה של מדינת ישראל מעט מהממשלות משכו את כל התקופה וכמעט תמיד העדיפו לחוקק חוק בחירות אד-הוק עם מועד שנוח למי שמחזיק בשליטה.

בעוד קביעת מועד מערכת הבחירות תלויה גם בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה (נתניהו הרי ממתין להודעות באשר לתיקיו הפליליים הרבים), בכנס החורף עומדים מספר דברים על הפרק:

1. חוק הגיוס

הכנסת יצאה לפגרת הקיץ כאשר חוק הגיוס עבר קריאה ראשונה. הגרסה שהוצעה על ידי צה״ל זכתה לתמיכת יש עתיד, ישראל ביתנו, הליכוד, כולנו והבית היהודי - אך סגן השר ליצמן, דאג שחברי הכנסת של יהדות התורה וש״ס יצביעו נגד החוק, ובמקביל סגר עם הסיעה המשותפת שיואילו בטובם שלא להתייצב ולא להצביע נגד החוק (כך שהממשלה תחזיק מעמד).

ליצמן, כמו ליצמן של השנים האחרונות, המשיך לאיים אחרי ההצבעה בקריאה ראשונה, שאם לא תתקבל מבג״ץ דחייה במועד בו ניתן להשלים את החקיקה, הוא יפרוש מן הממשלה .

נתניהו, בצייתנות רבה, פנה לבג״ץ וביקש הארכה למועד מעבר לחודש ספטמבר 2018 (עד אליו אמורים היו לסיים, אחרי שנה שלמה של הארכה) וקיבל מן השופטים עוד שלושה חודשים.

וכך, אם להאמין לפוליטיקאים שלנו, השבועות הראשונים של כנס החורף אמורים לעסוק בחקיקה מתקנת לחוק הגיוס. אנחנו לא ממש מאמינים להם ולכן ראוי לציין שהסיעות השונות מתחממות על הקווים בנוגע לתמיכה ו/או התנגדות על נוסח החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.

בצד התומכים בחוק: הבית היהודי, הליכוד, כולנו, ישראל ביתנו ויש עתיד. התנאי של יאיר לפיד הוא הותרת החוק בדיוק כפי שהוא ״בלי לשנות פסיק״.

בצד המתנגדים והדורשים חקיקה מקלה לחרדים הרבה יותר: ש״ס ויהדות התורה. אם לא יקבלו את שלהם, יפרשו ברעש מן הממשלה.

בצד המתנגדים הנוספים לחוק: המחנה הציוני, מרצ והמשותפת.

2. חוק הגיור

כן, אפשר להפנים, כנס החורף של הכנסת יעמוד בסימן ויכוחי דת-מדינה. חוק הגיור אמור היה לעבור כבר בכנס הקיץ 2018, וגם פה, בג״ץ אפשר הארכת מועדים למתן תשובת המדינה לעתירה של התנועה הרפורמית בישראל. מטרת הדחייה הנה לאפשר לממשלה ללמוד את דוח הגיור, שהכין שר המשפטים לשעבר משה ניסים, ואת הניסוח שהוא הציע לחקיקה. גם כאן, צפויה הממשלה להיתקל בקיר בטון. השר דרעי דורש לקדם הצעת חוק ממשלתית לפיה הגיורים יהיו רק בידי בתי הדין הרבניים, ולא בסמכות כל ארגון אחר.

3. ויכוחי רכבת ועבודות במהלך שבתות

הנושא הזה אינו מונח בפני הממשלה בצורת חקיקה, אך אם חברי הכנסת של האופוזיציה ירצו לנהל מאבקים פומביים, הם ימצאו את הדרך להציף את בעיות ביצוע העבודות בשבתות, כפי שאושרו על ידי משרד העבודה והרווחה והשר חיים כץ (אישורי תעסוקה מיוחדים) ועל ידי שר התחבורה, ישראל כ״ץ, שמשרדו ממונה על החברות העובדות בבניית התשתיות. באופן כללי, ניכר שנושאי התחבורה הציבורית במדינת ישראל וגם עניין השמירה על השבת, הופכים לנושא ויכוח עיקרי, בין ימין לשמאל במדינה. הדיונים בנושא הזה יכולים לשרת את יאיר לפיד ואבי גבאי, שניהם פוליטיקאים אשר הצהירו שלא יתנו יד לכניעה בפני החרדים. כל אחד מהם גם היה רוצה שמפלגתו תשב בעתיד עם החרדים בממשלה ולכן יהיה מעניין לעקוב אחרי הצהרותיהם הפומביות.

4. הורדת אחוז החסימה

באמצע ספטמבר הודיע ראש הממשלה נתניהו שהוא בוחן אפשרות של הורדת אחוז החסימה, המחייבת שינוי חוק יסוד וכי יוביל את המהלך רק אם יזכה להסכמת כל ראשי סיעות הבית. המהלך עשוי לשרת את אלי ישי, שנוא נפשו של אריה דרעי. ואולי להואיל גם למשה פייגלין, סיעת תקומה (השר אורי אריאל וח״כ בצלאל סמוטריץ׳) ולזרות עוד קצת מלח על הפצעים בין אגודת ישראל ודגל התורה, שתי הסיעות המרכיבות את יהדות התורה. גם ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן עשויה להרוויח מחקיקה שכזו, עם הסרת חשש שהם לא יחצו את אחוז החסימה. לא ברור אם המהלך יקודם, אך מבחינה פוליטית נתניהו הפך זאת לנושא שיחה 

5. מי יהיו הדמויות הפוליטיות החדשות שיצטרפו למערכה?

ח״כ אורלי לוי-אבקסיס הודיעה שתתמודד לבד והיא שומרת את שם המפלגה, מועד ההכרזה וזהות המצטרפים אליה לעצמה, בינתיים. כך גם עושה שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון. הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, מפזר רמזים על הצטרפות למערכה, והוא כמו האחרים, ממתין לשעת הכושר להכרזה על החלטה. גורמים חוץ פוליטיים רבים מתחממים על הקווים. עדינה בר-שלום הקימה מפלגה חדשה, יום-טוב סמיה שוקל את דרכו ויש להניח שאישים נוספים. מי שימתין יותר מדי עם ההכרזות ימצא שהוא כבר בתוך המערבולת הפוליטית ותשומת הלב הציבורית היא קשה, קשה מאוד, להשגה.

 ח"כ אורלי לוי אבקסיס / צילום: שלומי יוסף

6. באופוזיציה מתקשטים בראשת אופוזיציה חדשה, ח״כ ציפי לבני

לבני, אינה חדשה לכנסת אך כנס החורף יהיה הופעת הבכורה המרכזית שלה בתפקיד החדש-ישן. יו״ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, אינו חבר כנסת וכך למרות שהוא נבחר לתפקיד לפני למעלה מ-15 חודשים, הוא נותר מוגבל בכל התקופה באפשרויות שלו להיות הנואם המרכזי. הסידור הזה עבד במשך שנה בינו לבין הרצוג וכעת, ימשך. ביום 15 באוקטובר, ראש הממשלה נתניהו יהיה הנואם המרכזי בכנס הפתיחה ונאום התשובה יהיה שמור ללבני. המשמעות הפוליטית של כך ברורה: בליכוד הגיבו תמיד באופן אגרסיבי וקנטרני ללבני, מי שבתחילת דרכה הפוליטית הייתה בשר מבשרם. משהו בה מרגיז את הליכודינקים יותר מאשר כל אחד אחר. צפו למתקפת נגד חריפה.

7. ועדת פישמן בהובלתו של יו״ר ועדת הכלכלה ח״כ איתן כבל

כבל אמר לאחרונה בראיון ל׳גלובס׳ שהוא מחויב לקדם את הדיונים בקצב מהיר ולסיים את עבודת הוועדה עד לחודש אפריל לכל המאוחר. תרגילי ההושבה בכיסא ״השימוע״ ימשכו (או לא), אך כבל פוליטיקאי ממולח ומנוסה וידע לבחור בטקטיקות שיביאו את תשומת הלב של כלי התקשורת לעבודת הוועדה, וזאת על אף רעשי הרקע החזקים של מערכת בחירות.

8. משחקי כיסאות

במערכת הפוליטית בוחנים בזכוכית מגדלת את הפורשים, המחפשים, המחליפים, המשתבצים מחדש. במפלגת העבודה: ח״כ זוהיר בהלול אמור לפרוש בראשית כנס החורף וח״כ משה מזרחי יחזור למליאה. ברשימה המשותפת, אם ירד אחוז החסימה ייתכן והדבר יוביל לפיצול הסיעה בת 13 הח״כים לשתי סיעות גדולות. ברקע מתקיימים דיבורים בשמאל על הקמת מפלגה פוליטית שתחרוט על דיגלה את שיתוף הפעולה היהודי-ערבי, בדומה לקיים כיום בחד״ש ובמרצ, אך עם דגש משמעותי יותר על שוויון במבנה הפוליטי של הרשימה. גם בסיעת כולנו יש מספר פרישות צפויות. ח״כ אללוף הודיע שלא יחזור לכנסת ובליכוד מעניקים חיבוקים וירטואלים לשניים מתוך כולנו: השר יואב גלנט וסגן השר מייקל אורן. הם ככל הנראה לא יישארו עם כחלון וכך במפלגתו של שר האוצר מתבצע כיום ברקע שופינג וחיזורים אחרי דמויות (גברים ונשים) מובילים.

במפלגת העבודה, חוזרים ואומרים שבני גנץ מוזמן. גם יאיר לפיד היה רוצה אותו עמו. ובינתיים, בצד הימני של המפה, יו״ר הבית היהודי נפתלי בנט מבשל מהלך פוליטי של צמצום ההצבעה החופשית בפריימריז ועיבוי בחירת השמות לרשימה על ידו ועל ידי צמרת המפלגה.

 בני גנץ / צילום: איל יצהר