עונת הנדידה כבר בעיצומה: מאגמון החולה ועד הירקון

גם בלי להיות צפר ואפילו בלי טלסקופ אפשר ליהנות מכמה שעות של טבע, יופי ושלווה • טיולים מומלצים לחובבי הציפורים

תצפית באגמון החולה / צילם: קק"ל
תצפית באגמון החולה / צילם: קק"ל

צפרות, כלומר צפייה בציפורים, היא תחביב מופלא ש"ירשתי" בעשור האחרון ממי שבדרך כלל אנחנו אמורים להוריש להם, כלומר מבני הבכור. ה"מוריש" אומנם זנח בינתיים לאנחות את תחביבנו המשותף, או לפחות מגביל אותו לסופי שבוע אחדים ברבעון, ומתרכז בשאר הזמן במוזיקה, אבל אני "נתקעתי" עם התחביב. ולא שאני מתאונן.

צפרות מצטיירת לא פעם כעסק לתמהונים. אולי. בגרסתה הקשה היא אכן עשויה, או שמא עלולה, להיות כזו. אלא שהאמת היא שכל אחד יכול להיות צפר לרגע, במיוחד אם הוא לא קורא לעצמו כך. מדובר בתחביב פשוט מאוד, לפחות לפני שהוא הופך לאובססיה. כל שנדרש הוא זוג עיניים וסקרנות. אולי גם קצת חולמנות. משקיעים יקנו גם משקפת. מקצוענים אפילו טלסקופ. אבל ממש לא חייבים.

והחשוב מכול - צפרות במיטבה, כלומר דווקא בגרסה הרגועה והלא-לוחצת, שבה לא רודפים אחרי אינספור מינים חדשים (גם אם רק לך, לאו דווקא למדע), אלא מסתפקים בשוטטות עצלה במחוזות קרובים לביתך, ובכן צפרות כזו יכולה לספק, ולי היא אכן מספקת, שעות נדירות של שלווה לא לחוצה, משהו שאיני מכיר בחיי הפרטיים מחוץ לגבולות התחביב הנ"ל.

יופיין של הציפורים, כל הציפורים, גם הפשוטות שבהן, אפילו דרורים, הוא יופי עדין, שברירי ונוגע ללב. זמינותן, הן הרי בכל מקום, הופכת את ה"חיפוש" אחריהן לקל מאוד. בעיקר אם, כמו שכבר אמרתי, לא מתעקשים על ציפורים נדירות. גם לא חייבים לנדוד אל מחוץ לעיר. קחו למשל את גדות הירקון בתל-אביב, מחוזות הציד הנצחיים של כלבי הנאמן ושלי.

בימים טובים, וכמעט כל יום הוא טוב כאן, אבל בייחוד בעונות המעבר, אפשר לראות כאן חוץ מאלפי המיינות (סוג של זרזיר אלים המוכר כבר לכל תל-אביבי גם אם לא בשמו) והדררות ותוכיי הנזיר (אותם תוכים ירוקים צעקניים), ציפורים נחמדות אבל פולשות, וכמובן יונים, עורבים ודרורים, גם שלושה מיני שלדגים - לבן חזה, פרפור עקוד והיפה מכולם - השלדג הגמדי, כמה מיני אנפות - בעיקר אנפות לילה, אבל לפעמים גם אנפה אפורה או שתיים ואפילו אנפת מנגרובים נדירה המתנחלת לעיתים

ליד אתר "שבע טחנות" שבמקורות הירקון, ברווזים ואווזים ממינים שונים ועוד. לפעמים מתגלה גם נקר סורי מרהיב, איזה בז ואפילו עקב חורף מזדמן (ציפור דורסת גדולה), וכמובן אינספור ציפורי שיר - ירגזים, עלוויות, פשושים ועוד. מי שחפץ ביונקים דווקא ימצא כאן כמובן את להקת התנים ההולכת וגדלה, וזה רק על קצה המזלג. בימים אלו הולך ונשלם מרכז הצפרות

דאה שחורת כנף ובז / צלם: קק"ל
 דאה שחורת כנף ובז / צלם: קק"ל

 בחלק המכונה ראש ציפור הלכוד בין הירקון והאיילון, ובו כבר אפשר יהיה "להתמקצע" בתחביב הנהדר, ומי שירחיק נדוד עד חולות תל-ברוך השוממים עדיין (לא לעוד הרבה זמן, לפי השמועה) יוכל אפילו לפגוש שועל או שניים מזדמנים ועוד המון ציפורים, שלא לדבר על טבע פראי ובלתי מופרע ממש בלב העיר.

הירושלמים שבינינו, או מי שעולה לבירה, יכול למצוא את גן העדן שלו בתחנה לחקר ציפורי ירושלים השוכנת ממש בצמוד לכנסת. כאן אפילו לא צריך לשוטט, רק לשבת במסתור הקטן ולהביט בציפורים המגיעות לשתות מהבריכה המלאכותית הקטנה. קשה לתאר את השלווה הנוחתת עליך כאן. ציפורי שיר רבות עוצרות כאן למנוחה - אדומי חזה, שחרורים, ירגזים, ירקונים, עורבנים, סבכים מסוגים שונים, דורסים כמו נץ מצוי.

שדמית אדומת כנף / צלם: קק"ל
 שדמית אדומת כנף / צלם: קק"ל

מי שאינו מסתפק בזה יוכל לחפש את הצפרדעים, הצבים ואפילו הדורבנים שיש כאן לעיתים, לבקר במרכז הצפרות הקטן והמקסים הצמוד למסתור, לבהות בגן הירוק הפורח שלו או לחילופין לקשור ניילון לעץ הבקשות בבית הקברות הקטן הסמוך שאליו עולות לרגל נשים רבות (וגם גברים) לבקש ברכה מהצדיק מזוועהיל.

אם בכל זאת תרצו להתנתק קצת מהעיר הגדולה, אי אפשר כמובן מבלי להזכיר את האגמון בעמק חפר, אגמון החולה ושמורת אגם החולה הצמודה לו. האגמון הוא המוכר והעמוס יותר במבקרים. גם מי שאינו מחבב ציפורים ישמח בוודאי לפדל קצת בין שביליו על מבחר סוגי האופניים המושכרים כאן, מהרגילים ועד המשפחתיים. עצלנים ישכרו עגלת גולף. על העגורים הרעשניים שמעו אולי כולם, אבל יש כאן גם שקנאים ענקיים ומלכותיים, שלל ברווזים, ציפורי שיר וכמה דורסים מרתקים במיוחד ובראשם הדאות שחורות הכתף (עוף דורס ממשפחת הנציים) שהתאקלמו בשמורה, ציפורים מרהיבות ביופיין. ולא נשכח כמובן את הג'מוסים שאינם ציפור אומנם, אבל עדיין כיף להציץ בהם. שמורת האגם הצמודה היא הרבה יותר "פראית" באופייה ומזמנת לאורחיה מזח צפייה מקורה ויפה להפליא, מגדל תצפית ושבילים מעל המים. אל תוותרו עליה.

מי שיורד לאילת יכול בין "אגדו" אחד למשנהו בבריכת המלון לבקר בפארק הצפרות שבכניסה לעיר ולצפות בנדידת הדורסים ובציפורי שיר יפהפיות כמו כחולי חזה, שרקרקים, חנקנים ואחרים, בציפורי מים עדינות ומרהיבות כמו תמירונים וביצניות ועוד אינספור מינים. חרוצים יצאו מהעיר לכיוון צפון, יפנו ימינה ליד השלט "חוות עברונה, בארות שרשרת" וייסעו על כביש הכורכר הנוח עד לבריכות המלח שבהן יוכלו לצפות בלהקת פלמינגו נודדת שנחתה כאן לאחרונה. אגב, גם שלא בעונת הנדידה אפשר לראות פלמינגו בארץ. משפחה אחת ערקה מהלהקה והחליטה להפוך את הארץ לביתה. עונת הנדידה כבר בעיצומה וזה בדיוק הזמן להתנסות בכל הפלאים הללו. גם אם אינכם מתכוונים להפוך לצפרים.

פלמינגו בערבה/ צלם: נורית פרח
 פלמינגו בערבה/ צלם: נורית פרח