הדוחות הכספיים מגלים: הוצאות הממשלה יוצאות משליטה

הוצאות הממשלה גדלות בקצב הולך וגובר, כך עולה מהדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2017 שמפרסם היום החשב הכללי באוצר. מהדוחות עולה כי בשנת 2017 לבדה זינקו הוצאות הממשלה בכ-23 מיליארד שקל ל-310 מיליארד שקל, לעומת כ-287 מיליארד ב-2016. במקביל נרשם בשנה שעברה גם זינוק בהכנסות המדינה ממסים, אך בעוד שהגידול בהוצאות הוא קבוע הזינוק בהכנסות התבסס ברובו על הכנסות חד-פעמיות בהיקף של כ-20 מיליארד שקל, הכנסות שבאות בחלקן הגדול על חשבון הכנסות עתידיות ממסים. מגמת הגידול המהיר בהוצאות נמשכה גם ב-2018, שאינה מכוסה בדוח שפורסם היום, כשהשנה כבר נראה שהגירעון יחצה את קו ה-3%, לראשונה בקדנציה של הממשלה הנוכחית. על רקע זה גובר החשש כי מדיניותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון עלולה להעמיד את הממשלה הבאה בפני משבר וצורך להעלות מסים.

נתוני הביצוע התקציביים שמפרסם היום החשב הכללי במסגרת הדוחות הכספיים הם נתוני האמת של ההוצאה התקציבית, להבדיל מהנתונים המופיעים בתקציב המדינה שמאושר בכנסת. הסיבה לכך היא שבמהלך שנת התקציב אגף התקציבים באוצר מבצע אלפי העברות תקציביות בין סעיפי תקציב שונים, כך שהתקציב המקורי הופך במידה רבה לא רלוונטי.

לאן הלך הגידול בהוצאות? ניתוח הדוחות מצביע על גידול מהיר בהוצאות על שכר ועל הקצבות, תמיכות וקצבאות. על פי דוח הסולו של הממשלה, שאינו כולל חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, רשמו הוצאות השכר וההטבות לעובדי משרדי הממשלה ויחידות הסמך גידול של 15 מיליארד שקל ב-2017 והגיעו ל-124 מיליארד שקלים. בהוצאה על תמיכות, הקצבות והעברות נרשם גידול של 18 מיליארד שקל. באחוזים מדובר בשיעורי גידול דו-ספרתיים: ההוצאה על שכר זינקה בשנה שעברה ב-13.7% וההוצאה על תמיכות והקצבות זינקה ב-10.7%.

 הוצאות הממשלה ממשיכות לעלות

"בשנת 2016 החלה עלייה ניכרת בהוצאות האזרחיות ומגמה זו נמשכה ביתר שאת בשנת 2017", מציין בדוח החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. חזקיהו עצמו, בחר שלא לערוך מסיבת עיתונאים כמקובל ומנע בכך מהתקשורת את האפשרות להציג לו שאלות באופן ישיר. במקום זאת העביר החשב הכללי את הדוחות במייל תוך שהוא כותב כי המידע המתפרסם בדוחות "עשוי להפתיע את הקורא הישר ואף להפריך מיתוס או שניים הרווחים בציבור לגבי תפקוד הממשלה.

כך לדוגמה מוסיף חזקיהו ומסביר "שניתן לגלות כי סך הוצאות הממשלה עלה בין השנים 2010 ל-2017 בלמעלה מ-50%, מ-202 מיליארד ל-310 מיליארד שקל". בנוסף מציין חזקיהו כי עיקר הגידול נרשם בהוצאות המשרדים האזרחיים: תקציב משרד הבריאות גדל במצטבר מאז 2010 ב-77%, תקציב משרד הרווחה גדל ב-68%, ותקציב החינוך גדל ב-65%. "כמובן עליה זו בהוצאות הממשלה לא הייתה מתאפשרת ללא גידול עקבי ומשמעותי בתוצר הלאומי הגולמי ועמו בתשלומי המסים לממשלה, מחד וניהול כלכלי אחראי מאידך אשר אפשר בשנים האחרונות את הורדת נטל החוב ותשלומי הריבית והפניית מקורות גדולים יותר לרווחת האזרחים".

הכנסה חד-פעמית של 20 מיליארד שקל

ניתוח הגידול בהוצאה לפי המשרדים השונים מגלה כי הוצאות מערכת הביטחון גדלו בכ-2.5 מיליארד שקל לעומת 2016 והגיעו ל-64.9 מיליארד שקל. לעומת זאת הוצאות המשרדים האזרחיים רשמו גידול של כ-20 מיליארד שקל והגיעו לסכום של כ-245 מיליארד שקל.

גידול משמעותי נרשם בהוצאות משרד החינוך - כ-4.5 מיליארד שקל, מערכת הבריאות - כ-3 מיליארד שקל, המוסד לביטוח הלאומי - 2.1 מיליארד שקל ומערכת ההשכלה הגבוהה - כמיליארד שקל. הוצאות מערכת הרווחה, הרשויות מקומיות והבינוי שיכון גדלו במאות מיליוני שקלים, כל אחת.

מהדוח עולה כי הוצאות המשרדים האזרחיים הגיעו ב-2017 לשיא של 19.3% מהתוצר, גידול של אחוז תוצר שלם לעומת 2016. הוצאות מערכת הביטחון שמרו על יציבות ועמדו על 5.2% מהתוצר והוצאות הריבית למימון החוב הממשלתי ירדו ל-2.3% מהתוצר, לעומת 2.5% ב-2016, הודות לירידה דרמטית בגובה הריבית שהממשלה משלמת על חובותיה. החוב הממשלתי רשם גידול מזערי של 0.9% והגיע ל-747.1 מיליארד שקל. יחס החוב הציבורי לתוצר ירד ב-2017 ל-60.9% לעומת 62.3% ב-2016.

גם בצד ההכנסות נרשם ב-2017 זינוק של אחוז תוצר ל-26.4%, לעומת 25.4% ב-2016. אולם עיקר הגידול בהכנסות בשנה זו מיוחס למבצע מס דיבידנד שבו הקדימה המדינה הכנסות על חשבון העתיד. בדוחות נרשמה הכנסה חד-פעמית של 11 מיליארד שקל בגין מס דיבידנד והכנסה חריגה נוספת של 4 מיליארד שקל ממיסוי מכירת מניות מובילאיי לאינטל. סך ההכנסה החד-פעמית ב-2017 עמד על 20 מיליארד שקל, אולם המדינה הפחיתה את הסכום ב-4.2 מיליארד שקלים, שהועברו לקרן מס רכוש.

התמיכה בתקציב הביטוח הלאומי תגדל

הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל מפרטים את מכלול ההוצאה הממשלתית השוטפת ואת ההתחייבויות העתידיות. ההתחייבויות האקטואריות הגדולות ביותר של הממשלה הן לפנסיה תקציבית לעובדי המדינה ומערכת הביטחון. ההיקף הכולל של התחייבות האקטוארית לפנסיה של הממשלה עמד נכון לסוף 2017 על 716 מיליארד שקל, גידול של 21 מיליארד שקל לעומת 2016.

בהקשר זה מציין החשב הכללי כי אין לו עדיין יכולת לאמוד את היקף ההתחייבות האקטוארית לפנסיית הגישור המשולמת לאנשי הקבע הפורשים מצה"ל - משום שהתקנות שאמורות להסדיר את תשלום הפנסיה עדיין לא נחקקו, שלוש שנים לאחר שנחתם הסיכום בנושא בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון דאז משה בוגי יעלון. החשב הכללי מעריך כי גם גמלאי גופים בטחונים נוספים יקבלו פנסיית גישור, לאחר שיוסדרו תנאי הפנסיה של אנשי הקבע וגם הסדרים אלה עדיין לא ניתן לאמוד.

התחייבויות אקטואריות משמעותיות נוספות הן למוסד לביטוח לאומי ולניצולי שואה במסגרת הסיוע שהמדינה מעניקה באמצעות הרשות לניצולי שואה במשרד האוצר.

להערכת החשב הכללי צפויה השתתפות המדינה בתקציב הביטוח לאומי לגדול מ-22.5 מיליארד שקל ב-2016 ל-39.3 מיליארד שקל ב-2035. למרות הגידול, צפוי המוסד לביטוח לאומי להיכנס לגירעון תפעולי החל מ-2026, כאשר ב-2045 תתרוקן קרן ההון של המוסד והמדינה תעמוד בפני הברירה להלאים את המוסד, להגדיל את דמי הביטוח הלאומי המוטלים על הציבור או להקטין את הקצבאות.

ב-2017 נרשם גידול בהתחייבות האקטוארית לניצולי שואה כתוצאה מהכללתם של יוצאי עיראק וקבוצות נוספות מקרב יוצאי צפון אפריקה בקבוצת הזכאים. היקף ההתחייבות עומד כיום על כ-43 מיליארד שקל במסגרת הסיוע הכספי ועוד כ-10 מיליארד שקל במסגרת ההטבות שהמדינה מעניקה לניצולים.