הרוכב הישראלי שסיים את הג'ירו: "הספורט הקשה בעולם"

רוכב האופניים גיא שגיב משתתף במקבילה הישראלית של הג'ירו ד'איטליה, פורד אפיק ישראל

גיא שגיב/צילום: שלומי יוסף
גיא שגיב/צילום: שלומי יוסף

גיא שגיב, רוכב אופני כביש מקצועי, תפס כותרות לאחרונה כשהיה לישראלי הראשון לסיים את הג'ירו ד'איטליה שהוזנק השנה בשלושה ימי רכיבה בארץ. מדובר באחד משלושת מרוצי האופניים התובעניים בעולם, יחד עם הטור דה פרנס והוואלטה הספרדי, ובמהלכו גומאים הרוכבים כ-3,600 ק"מ בשלושה שבועות ובתנאי שטח משתנים.

מאז 2015, רוכב שגיב במסגרת קבוצת יזראל סייקלינג אקדמי, קבוצת אופני כביש מקצוענית. הקבוצה מונה 24 רוכבים מכל העולם, חמישה מהם ישראלים. לכל אחד מחברי הקבוצה יש משכורת ותנאים משלו, "ממש כמו בכל ספורט אחר. יש שוק, יש מו"מ על חוזים, יש טאלנטים", אומר שגיב, "ויש גם רכישות של רוכבים מקבוצה אחת לאחרת, אך לא באמצע העונה. בסך הכול, רוכבי אופניים מקצועיים יכולים להתפרנס מזה יפה".

אישי: 23, בזוגיות עם עומר שפירא, אלופת ישראל ברכיבת כביש, מתגורר בחירונה, ספרד

ילדות: "נולדתי בבלגיה, כי ההורים שלי חיו שם תקופה. כשהייתי בן שלוש, חזרנו לישראל, וגדלתי במושב גבעת נילי. בגיל 9-8 התחלתי לרכוב על אופני הרים עם אבא בסופי שבוע. בגיל 11-10, אחד החברים שלו אמר לי: 'אתה רוכב טוב, אולי תעשה עם זה משהו?'. הוא קישר אותי למועדון רכיבה תחרותי ומגיל 11 התחלתי להשתתף בתחרויות רכיבה באופני הרים"

משפחה: "אבא שלי רוכב בסופי שבוע, ואחותי, בת 17, היא רוכבת תחרותית. עדיין לא ברור אם היא תמשיך בזה כמקצוע, בכל אופן, אצל נשים זה פחות מתגמל, כי יש פחות עניין של הקהל, כמעט כמו בכל ספורט נשי. אני כמעט ולא רואה את המשפחה, רק כשאני מגיע לארץ או כשהם הגיעו לרומא, לסיום הג'ירו"

ביגוד: "אצל רוכבי כביש מאוד מתייחסים לאירודינמיקה, למשל להיות יעילים מול הרוח, כי המהירויות מאוד גבוהות. בביגוד של רוכבי שטח הדגש הוא על נוחות, עמידות ופרקטיות. לכל קבוצה יש ספונסר, והרוכבים בקבוצה מחויבים להשתמש רק במוצרים שלו: אופניים, בגדים, כפפות, וכל האביזרים. הספונסר שלנו הוא דה רוסה"

ג'ירו (1): "יש 21 מקטעים ושני סוגי תחרות: יומית וכללית. המרוץ הוא נודד. השנה התחלנו בירושלים, עם שלושה ימי רכיבה. מדי יום רוכבים כ-200 ק"מ, הזינוק הוא בסביבות 12-11 בצהריים, ומסתיים אחר הצהריים. הארגון הוא ברמה הכי גבוהה שיש"

ג'ירו (2): "מתוך 22 משתתפות, הקבוצה שלנו הגיעה למקום 20. במרוץ השנה המטרה שלנו הייתה לנצח את הקטעים הבודדים, וחבר קבוצה שלנו כמעט הצליח - הוא הגיע למקום שני באחד המקצים. המטרה השנייה הייתה שישראלי יסיים, ובזה הצלחנו"

תחרויות: "החשובות ביותר שבהן השתתפתי הן הגנט-וולגם, טירנו-אדריאטיקו, מילאנו-סן רמו, ובמאי האחרון, הג'ירו ד'איטליה. הישראלי השני שהשתתף פרש אחרי חמישה שלבים. זו הייתה הפעם הראשונה שישראלים משתתפים בתחרות רכיבה ברמה כזו"

פציעות: "העונה הייתה לי דלקת בברך, שעיכבה לי את ההכנות לג'ירו, עד כדי כך שלא היה בטוח שאשתתף. זה היה מאוד מתסכל ומאוד מתוח, אבל לשמחתי, הספקתי להתכונן"

אימונים: "בכל יום מתאמנים, בין שעה לשמונה שעות. שאר הזמן מוקדש להתאוששות: מתיחות, מסאג'ים, מנוחה והכנות לקראת האימון והתחרות הבאים"

ספרד: "אנחנו גרים בחירונה כשנה וחצי. היא קרובה לברצלונה, יש באזור כבישים מעולים ותנאים טובים לרוכבים. רוב התחרויות הן באירופה, והרבה רוכבים מתגוררים כאן. גם המרכז הלוגיסטי של הקבוצה נמצא כאן. ספרד זולה יחסית לאירופה ומזג האוויר טוב יותר. אני מרגיש בבית"

קבוצתיות: "אופניים הוא ספורט שהתוצאה בו אולי אישית, אבל זה ספורט קבוצתי, והמנצח לא היה מנצח כנראה ללא התמיכה מהקבוצה. בכל קבוצה יש שמונה רוכבים, ורוב הזמן כולם רוכבים בשביל רוכב אחד, שמחליטים מראש על זהותו, ולמעשה עובדים בשבילו: אם זה להביא לו אוכל ומים, לשמור אותו מהרוח, להחליף לו צמיג"

אחרי המרוץ: "יש כמה ימי התאוששות, אבל זה מאוד אינדיבידואלי. יש כאלה שלא נוגעים באופניים במשך שבוע, ויש כאלה שחוזרים מהר מאוד לאימונים קלים. אני אישית לקחתי ארבעה ימים פסק זמן מהאופניים, וכעבור שבועיים (אחרי הג'ירו) כבר השתתפתי בתחרות הבאה"

תזונה: "רוכבי אופניים צריכים להיות מאוד רזים, כדי שיהיה לך קל לדחוף את עצמך, אבל מצד שני צריכים הרבה אנרגיה. בימי אימון ארוכים של שש-שבע שעות אימון, אנחנו אוכלים הרבה 'דלק' בריא: אורז, פסטה, עוף, דגים. בימים קלים של התאוששות משתדלים לצמצם את צריכת הקלוריות ונמנעים ממזון מטוגן או מעובד"

רכיבת אופניים: "בעיניי, זה הספורט הקשה בעולם, כי בניגוד לענפי ספורט אחרים, אנחנו מתאמנים בחוץ, בכל מזג אוויר - ב-45 מעלות או בשלג. בארץ זה תחום שעדיין לא מפותח ברמה התחרותית. בארץ, אני בין הרוכבים הבכירים. זה ממש לא המקרה בחו"ל, ששם הרמה גבוהה בהרבה"

משמעת: "כמו אצל כל ספורטאי, גם אצלנו עדיף לשמור על שמונה שעות שינה. שומרים על תזונה, נמנעים מאלכוהול. מדי שנה יש הפסקה של חודש בתחרויות בכל העולם. בתקופה הזו משתדלים לחיות חיים נורמליים, שבמהלכם הספורט מפסיק להיות חלק משגרת החיים. זה ניקוי ראש"

זוגיות 1: "אני ועומר יחד שבע שנים. הכרנו במסגרת האופניים: היא במקור מעוטף עזה ואני מהצפון. היינו באותה קבוצה בסניפים שונים ונפגשנו במחנות אימונים, וככה הכרנו. בצבא היינו שנינו ספורטאים מצטיינים"

זוגיות 2: "לא יוצא לנו להתראות הרבה, כי רוב השנה אנחנו בדרכים, כל אחד בתחרויות שלו. אין אלמנט של קנאה, להפך, כי אלה למעשה שני סוגי ספורט שונים - זה לגברים וזה לנשים, וגם התחרויות שונות"

הטור דה-פראנס הישראלי: פורד אפיק ישראל 2018

מרוץ האופניים הגדול בארץ, פורד אפיק ישראל, יתקיים השנה זו השנה השישית, בין 4 ל-6 באוקטובר. השנה יגיעו רבע מהמתחרים מ-24 מדינות, כאשר בין המשתתפים יהיו לא פחות משבעה אלופי מדינות - מצ'כיה, אוסטריה, בלגיה, ישראל, סרביה ורוסיה - וכן נבחרות מאוסטריה, קנדה וסרביה. בין השמות המפורסמים שהצליחו מארגני התחרות להביא הוא Jaroslav Kulhavy, המדורג כיום במקום ה-6 בעולם וכן Esther Suss, אלופת העולם לשעבר, שתתחרה יחד עם אלופת אוסטריה Angelika Tazreiter.

פורד אפיק ישראל הוא מרוץ הזוכה לדירוג S1. התחרות רשומה ב-UCI (איגוד האופניים הבינלאומי) ברשימה היוקרתית של מרוצי ההרים הרב-יומיים בעולם, לצד מרוצים כמוח טראנס אלפ בגרמניה/איטליה וקייפ אפיק בדרום אפריקה. המרוץ הוא טור אופני הרים זוגי המתפרס על פני שלושה ימים המחולקים לשלושה מקטעים שאורכם הכולל כ-250 ק"מ. השנה, תתקיים התחרות בפעם הראשונה בהרי ירושלים. המסלול יעבור בהרי יהודה, עין נקובה, עין רפה ובסמטאות אבו גוש.

המרוץ מהווה מפעל הנצחה לגיורא צחור, מפקד ובכיר במוסד, שנהרג בתאונת דרכים בעת שרכב על אופניו, במטרה להנחיל את הערכים שלאורם חי: עמידה באתגרים מיוחדים, מקצועיות, אהבת ישראל והטבע. גל צחור, בנו של גיורא, יזם את המרוץ ומנהל אותו.

התחרות נתמכת על-ידי משרד התיירות, מנהל הספורט, קק"ל, איגוד האופניים, הפועל וגופים נוספים ושורה ארוכה של נותני חסות.

לפרטים נוספים: www.epicisrael.org.il