שימו לב גם למועצות האזוריות

בבחירות לרשויות המקומיות העניין הציבורי מופנה באופן כמעט בלעדי לערים הגדולות, וכמעט שאין סיקור של מה שמתרחש במגזר הכפרי. מדובר ב-54 מועצות אזוריות, שמנהלות כ-700 ישובים כפריים - מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים - שמחזיקים שטחים גדולים מאוד המיועדים ברובם לחקלאות.

כשאנחנו שומעים על בכיר בעירייה שהסתבך בקשרים פליליים עם קבלנים או בעבירות בנייה, זה הופך לסיפור גדול. במגזר הכפרי, בעיקר במושבים, עבירות הבנייה נפוצות וכמעט לא מתפרסמות. התופעה של שימוש חורג ואפילו ספסרות בקרקע חקלאית במגזר הכפרי היא כל-כך רחבה, עד שנדמה שרשויות האכיפה הרימו ידיים ומעדיפות לא להתמודד עם התופעה.

לקראת הבחירות הקרובות פרצה פרשה שמייצגת את הבעיה. משה דדון, ראש המועצה האזורית מטה יהודה, מואשם כי אישר לקבלן התשתיות גבי מגנזי תשלומים נוספים וחריגים בגובה של כ-7 מיליון שקל, וקיבל מהקבלן שוחד של 200 אלף שקל. משה דדון יחד עם אחיו אבי דדון, כך מפורט בכתב האישום, מכרו לגורם פרטי מכון תערובת שהיה בבעלות המושבים, וכל אחד מהם קיבל שוחד של 150 אלף שקל.

מסקנה? צריך לשים לב גם למה שמתרחש במועצות האזוריות, בעיקר לקראת בחירות.