"רובין הוד של המשכנתאות" נשלח ל-13 חודשי מאסר בפועל

אליהו מלכה עסק בייעוץ משכנתאות. במהלך עבודתו הגיעו אליו כמה לקוחות שמאוד-מאוד רצו דירה משלהם, אבל הם לא עמדו בתנאים הנדרשים לקבלת משכנתא. במקום לשלוח אותם חזרה לדירתם השכורה ולנפץ להם את "חלום הדירה", הוא החליט לעשות מעשה: הוא זייף מסמכים והגיש בשמם בקשות לקבלת משכנתאות מהבנקים.

וכך, באמצעות זיוף ותרמית, הגשים ל-19 מלקוחותיו את החלום להיות בעלי בית משלהם. בדרך הוא גם הרוויח בין 2,000-20,000 שקל עבור כל תיק. הוא ולקוחותיו היו מרוצים. הבעיה היחידה הייתה שזה לא היה חוקי. מלכה נתפס, ובחודש שעבר נגזרו עליו 13 חודשי מאסר, לאחר שהודה בתרמית נגד הבנקים. זאת, למרות ש-17 מההלוואות שניתנו על-ידי הבנקים נפרעו כסדרן, ובאחרות היה פיגור זניח.

מלכה, אב ל-9 ילדים שהגשים ל"עניים" את חלום הדירה הנכסף, יכול היה להיתפס כ"רובין הוד של המשכנתאות", אלמלא הרווחים שגרף לעצמו מהתרמית נגד הבנקים "העשירים", ואלמלא היה מעלים מס מהמדינה על הדרך.

סגן נשיא בית המשפט השלום בירושלים, מרדכי כדורי, קבע בגזר הדין כי "במעשי המרמה שביצע הנאשם כלפי הבנקים, הוא פגע במרקם החיים הכלכלי, בחופש הבחירה והפעולה של הבנקים ובאמון המתחייב בין המוסדות הפיננסיים לבין הציבור". עוד הוסיף השופט כי "פגיעה מסוג זה עלולה להביא לבחינה קפדנית וממושכת יותר של בקשות המוגשות לגורמי המימון במשק, וכתוצאה מכך לייקור עלויות המימון ולהכבדה ביורוקרטית נוספת על ציבור הלווים התמימים".

זיוף תלושי שכר

הסיפור של מלכה מתחיל ב-20 בקשות שהגיש לבנק לאומי ולבנק מזרחי-טפחות לקבלת הלוואות, שבמסגרתן יצר מצגי-שווא שלפיהם ללקוחותיו יש את היכולת הכלכלית הדרושה לשם עמידה בהחזרי ההלוואות. זאת, בעוד שלמעשה מרבית לקוחותיו לא עמדו בתנאים הנדרשים לקבלת ההלוואות. הוא עשה זאת באמצעות "שיפוץ" (זיוף) של מסמכים שסיפקו לו לקוחותיו, ובהם תלושי שכר ותדפיסי חשבון עו"ש.

מלכה ביקש מלקוחותיו להמציא לידיו העתקים של מסמכים הנוגעים להם ולבני זוגם, ובהם תלושי שכר אחרונים, תדפיסי חשבון עו"ש וצילומי תעודות זהות. הוא זייף את המסמכים על-מנת שיעמדו בתנאי הסף לקבלת ההלוואות, כך שהמסמכים שיקפו בכזב יכולות שכר ויציבות כלכלית של הלקוחות. לאחר הגשת המסמכים המזויפים לבנק, ניהל מלכה משא-ומתן מול הבנק, ללא נוכחות לקוחותיו, עד לקבלת אישור להלוואה. עם קבלת האישור זימן את הלקוחות לבנק, לשם חתימה על הסכם הלוואה. בתמורה ל"שירות" שנתן, קיבל מלכה מלקוחותיו שכר-טרחה כולל בסך של כ-110 אלף שקל.

הבנקים העניקו ללקוחותיו של מלכה הלוואות בסכומים שנעו בין 259 אלף שקל ל-1.46 מיליון שקל, ובסך-הכול מעל 13 מיליון שקל. בנוסף, אושרה לאחד הלקוחות הלוואה בסך 259 אלף שקל, אך הוא ויתר על קבלתה. רוב ההלוואות הללו לא היו מוענקות ללקוחות אלמלא מצגי-השווא. בפועל התברר כי רק שתיים מתוך 19 ההלוואות שאכן ניתנו בסופו של יום אינן נפרעות כסדרן, כאשר באחת מהן מדובר על פיגור מינורי של כאלף שקל בלבד. ביתר ההלוואות, ככל הנראה, עומדים הלווים בתנאי ההלוואה.

מלכה אף ניסה לקבל בעצמו הלוואה על סך של מיליון שקל מבנק אגוד, בשיטה הדומה מאוד לזו שפעל על-פיה לטובת לקוחותיו - הוא צירף תלושי שכר מזויפים על שמו. אולם בירור שערך בנק אגוד אודות החברה שהנפיקה כביכול את תלושי השכר שמסר מלכה, העלה כי מדובר בחברה שאינה פעילה ובקשת ההלוואה נדחתה.

בנוסף לפעילות הזיוף הענפה ולתרמית נגד הבנקים, התברר כי מלכה לא דיווח למס הכנסה ולא הוציא חשבונית מס על הכנסותיו כתוצאה מהייעוץ שנתן ומפעילות עסקית נוספת של השכרת מספר דירות לשוכרים שונים בארץ ובחו"ל בסכום כולל של כ-600 אלף שקל.

רווחים נמוכים, נזק קטן

כשמלכה, בעל עבר פלילי נקי, נתפס הוא לא שיתף פעולה בחקירה, אך בהמשך הודה במעשים שיוחסרו לו והביע חרטה על מעשיו. בטיעונים לעונש, בעקבות הודאתו, דרשה פרקליטות מחוז ירושלים לגזור על מלכה בין 15-30 חודשי מאסר בפועל בגין מעשי המרמה שביצע ועוד 14 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות המס.

לטענת הפרקליטות, מעשיו של מלכה התבצעו לאחר תכנון, בתחכום ובצורה מחושבת. עוד עמדה הפרקליטות בטיעוניה על רמת הזיוף הגבוהה של המסמכים על-ידי מלכה, שמנעה ספקות כלשהם אצל פקידי הבנקים שאישרו את ההלוואות שהתבקשו. הפרקליטות יצאה להגנת הבנקים שרומו, וטענה שהנזק שגרם מלכה הוא בעיקר לבנקים, שנטלו סיכון, בעל-כורחם, מבלי שהתאפשר להם לראות את התמונה המלאה ולאמוד את הסיכון בו הם נתונים.

בא-כוחו של מלכה, עו"ד צבי קלנג, ביקש מנגד לגזור על מרשו עבודות שירות בלבד, ולהימנע ממאסר בפועל, בהתאם להמלצת שירות המבחן שניתנה בעניינו. לפי תסקיר שירות המבחן, קיימת הצדקה להקל עם מלכה, מאחר שהוא אדם הנעדר דפוסים עבריינים, לאור האחריות שנטל על מעשיו ונוכח העובדה שהוא כבר היה נטול במעצר-בית ממושך.

עוד ציין עו"ד קלנג לזכותו של מלכה כי רווחיו כתוצאה ממעשי המרמה היו נמוכים יחסית, כי גם הנזק שנגרם לבנקים אינו משמעותי במיוחד, כיוון שכל הלווים שיעבדו לבנקים נכסים כבטוחה להלוואות שנטלו, וכי מלכה הגיע להסדר עם מס הכנסה. מלכה עצמו אמר לבית המשפט כי הוא חש בושה וצער גדולים על מעשיו, וביקש להתחשב בו ובמשפחתו ולא להטיל עליו עונש מאסר בפועל.

מחשבה ותכנון מקדים

השופט כדורי ציין כי בניגוד לרושם שאולי יכול להיווצר, מעשי מלכה לא סייעו לקידום ערך חברתי ולא סייעו לציבור בכללותו לקבל הלוואות, שכן מעשים כגון אלה חוזרים בסופו של דבר אל ציבור המלווים ומוסיפים לו טרחה וטרדה. "הצורך להקל על מערך ההלוואות ועל קבלת הלוואה על-ידי מי שנדרש לכך הוכר בעם ישראל כערך חברתי זה מכבר, ונזכר עוד במקורות המשפט העברי. בשל חשיבותו, תיקנו חכמינו מספר תקנות שמטרתן הייתה 'שלא לנעול דלת בפני לווים'. הנאשם, כאמור, פעל בדיוק את הפעולה ההפוכה, שכן מעשי המרמה שביצע כלפי הבנקים עלולים להשליך לרעה על האפשרות העומדת ליחידי הציבור לקבל הלוואות, ובוודאי על הטרחה והטרדה המלווים בקשה לקבלת הלוואה", נכתב בגזר הדין. 

השופט כדורי ציין עוד כי אין ספק שפעולותיו של מלכה נעשו לאחר מחשבה ותכנון מקדים מתוחכם, ולא התרשם מכך שרק שתי הלוואות לא נפרעות כסדרן. הוא ציין כי זה לא מבטיח שבעתיד יקפידו הלווים על פירעון ההלוואות כסדרן, וכי יש גם נזקים עקיפים שנגרמו כתוצאה מהתרמית.

על הרקע הזה קבע השופט כדורי כי מתחם העונש הראוי למעשים שביצע מלכה בעבירות המרמה עומד על בין 12-30 חודשי מאסר בפועל, בעוד שמתחם העונש הראוי ביחס לעבירות המס עומד על עד 12 חודשי מאסר בפועל. בכך למעשה דחה השופט את המלצת שירות המבחן, שסבר כי יש לסטות ממתחם הענישה לטובתו של מלכה ולא להשית עליו מאסר בפועל.

בית המשפט לקח בחשבון גם את הנזקים שייגרמו למלכה ולמשפחתו כתוצאה מהעונש, את האחריות שנטל על מעשיו שחסכה גם זמן שיפוטי יקר, את ההסדר שעליו חתם עם רשויות המס, את עברו הפלילי הנקי, את העובדה ששהה במעצר-בית מלא במשך כ-15 חודשים ועוד.

על אף כל אלה, השופט כדורי קבע כי לא קיימת הצדקה לסטות ממתחם העונש ההולם. "מדובר במעשים חמורים שהיקפם רב, ועל כן אין לאפשר סטייה ממנו", ציין השופט, וגזר על מלכה 13 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשים על-תנאי וקנס של 15 אלף שקל.