האח של השחקן אסי כהן: "גם אני כנראה ירשתי משהו מאמא, אני מאוד אוהב לשיר"

הפורטפוליו של פיני כהן, בן 41. מנכ"ל קבוצת ברימאג • "למרות שהלקוחות משתמשים ברשת כדי לקבל מידע, הקנייה המקוונת עדיין לא הגיעה באופן מלא לתחום החשמל"

פיני כהן / צילום: איל יצהר
פיני כהן / צילום: איל יצהר

אני: ריאלי, אבל פועל הרבה מרגש. מעריץ של הרמוניה, יודע שהיא אפשרית ומוכיח את זה לעצמי כל יום בעבודה

משפחה 1: המשפחה של אבא באה מאלכסנדריה. סבא היה צורף, מצבם הכלכלי היה טוב והם נאלצו לברוח משם ב-1957 ולהשאיר הכול מאחור. הגיעו לארץ כשאבא היה בן שש והשתכנו במעברה באשדוד. סבא כבר לא עבד במקצוע ושימש כגבאי בית הכנסת. מהצד של אמא, סבתא היא צברית שגדלה בדרום ת"א, שם פגשה את סבא, שעלה מטורכיה, והקים מפעל בתחום המתכות. בהמשך עברו לבת ים

משפחה 2: ההורים נפגשו כששירתו בבסיס חיל האוויר במצפה רמון, התחתנו והתיישבו באשדוד. אבא עבד בהתחלה במפעל של סבא, אחר כך היה מפיץ של טמפו והיום הוא מנהל מוסך ומורה לנהיגה. אמא הייתה מנהלת חשבונות במפעל ובשנים האחרונות היא מורה לאמנות בבתי ספר יסודיים

ילדות: אשדוד. ילדות של שנות ה-80: חורשות, ים, גלישה, אסימון בשרוך של הנעל, כדורגל במגרש החניה. קטפנו ענבים, רצנו בדיונות, חיפשנו את שורשי האניס. למדתי במגמה עיונית עם תגבור בחשבונאות. זה התחיל כעניין של לסגור פינה של מקצוע בשביל ההורים, והתאהבתי בשפה הזאת.

אסי כהן: יש לי שני אחים מוכשרים. אסי הוא שחקן פנומן, ויוני, מוזיקאי, נגן בס, שניגן במרסדס בנד ויצא לקריירה עצמאית. כבר אחרי הצבא אסי ידע שיהיה במקצוע ועבד מאוד קשה כדי להגיע למעמד שלו. שלושתנו קרובים מאוד וגרים לא רחוק אחד מהשני, וגם אני כנראה ירשתי משהו מאמא, אני מאוד אוהב לשיר

שירי: אשתי. חריפה, מנהלת את הדיגיטל של החברה המרכזית למשקאות, מדויקת, מקצוענית, אישה חזקה שמשלימה אותי. רשת הביטחון שלי. היכרנו בשירות הצבאי בבסיס ההדרכה בזיקים, יש לנו שני ילדים ואנחנו גרים ברמת גן

לימודים: מיד אחרי השחרור התחלתי ללמוד ראיית חשבון ועבדתי במאבטח בתעשייה האווירית. את הסטאז' עשיתי במשרד רואי חשבון שמש ברמת גן, נשארתי שנה כי מאוד אהבתי את המשרד, אבל רציתי להיות איש עסקים. ב-2006 לקחתי את הסיכון והתקבלתי לברימאג

פנאי: את מה שיש אני מקדיש למשפחה. למדתי לצאת לפני חצות ופעם בשבוע להיות בשש בבית ולשחק כדורגל ופורטנייט עם הילדים. האחים שלי ניסו לסחוב אותי לריצה ואחרי שהצלחתי לרוץ עשרה ק"מ כשאני מעשן, הגעתי לשיא והפסקתי

ברימאג 1: חברה בורסאית שעוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מכשירי חשמל ואלקטרוניקה. אנחנו משווקים מוצרי חשמל של מותגים גדולים כמו פנסוניק שרכשנו מיורוקום לא מזמן, סוני (מחזיקים 50% בישפאר היבואנית), בראון, קנווד, בייביליס, LG ועוד. בנוסף, אנחנו פועלים בתחום השירות שאותו אנחנו מתעקשים לתת בעצמנו, למרות שזה יקר וקשה, כי רק ככה הלקוחות יחזרו אלינו

ברימאג 2: התחלתי כעוזר מנהל הכספים ואחרי שבועיים, כשהוא עזב, הפכתי לחשב, אחר כך מנהל הכספים וסמנכ"ל כספים וניהול, אחראי על חברות בנות. אחת מהן הייתה ברימאג השקעות ואנרגיה, שעסקה באנרגיה סולארית ונמכרה באקזיט יפה ב-2014. כששאול זילברשטיין, הבעלים והיו"ר, יזם בנשמתו ואחד מאבות ענף החשמל בישראל, ביקש ממני לנהל אותה, היססתי. הייתי שלושה חודשים ממלא מקום ורק אז נכנסתי בכל הכוח לתפקיד

אי-קומרס: למרות שהלקוחות משתמשים ברשת כדי לקבל מידע, הקנייה המקוונת עדיין לא הגיעה באופן מלא לתחום החשמל. הצרכן הישראלי אוהב להתמקח וקשה להתמקח עם מחשב. אין לי ספק שזה יקרה

הוזלות שלא גולגלו לצרכן: את הפחתת מכסי הקנייה הצרכנים ראו אצלנו מיד, אבל את הפחתת המס הציבור פחות הרגיש, כי הצטברה סחורה שנקנתה במחיר מלא והיה צורך להיפטר ממנה קודם

פנאי: את מה שיש אני מקדיש למשפחה. למדתי לצאת לפני חצות ופעם בשבוע להיות בשש בבית ולשחק כדורגל ופורטנייט עם הילדים. האחים שלי ניסו לסחוב אותי לריצה ואחרי שהצלחתי לרוץ עשרה ק"מ כשאני מעשן, הגעתי לשיא והפסקתי

תפיסת עתיד: לשמר את מה שיש לי בחיים, רצף של רגעי אושר מהמשפחה והעבודה. אין לי חלומות גדולים