משלחת ישראל ל-OECD: אי-סדרים כספיים חמורים ואבטלה סמויה

למשרד החוץ לא ידוע מה כרמל שאמה עשה במאות אלפי שקלים שקיבל לצורכי אירוח • משלחת ישראל ל-OECD משותקת ונציג משרד החוץ במשלחת הודה כי "אין לי מה לתרום לעבודתה"

כרמל שאמה / צלם: אוריה תדמור
כרמל שאמה / צלם: אוריה תדמור

שגריר ישראל ל-OECD כרמל שאמה הכהן קיבל בשנים 2015 עד 2017 למעלה מ-200 אלף שקל לצורכי אירוח אך לא דיווח למשרד החוץ כנדרש על הוצאת הכספים, כך עולה מדוח מבקר המדינה על המשלחת לארגון. מדובר בסכומים ששולמו לשאמה הכהן במסגרת קצובת ייצוג המיועדת למימון קבלות פנים, ארוחות בבית בבתי מלון או במסעדות וכן לאירוח משלחות בארץ.

"החל משנת 2015 ועד למועד כתיבת דוח הביקורת לא דיווח שגריר ישראל ל-OECD על הוצאות דמי ייצוג אף שמשרד החוץ פנה אליו כמה פעמים בעניין זה", נכתב בדוח. המבקר קובע כי "בהיעדר הדיווח כאמור היה על משרד החוץ לקזז מהשגריר את הסכום המצטבר בהיקף של למעלה מ-200 אלף שקל" ואולם בפועל המשרד לא עשה זאת ורק בספטמבר 2017 בעת ביצוע הביקורת הודיע לשגריר על הפסקת תשלום קצובת הייצוג.

משלחת ישראל ל-OECD הוקמה בעקבות הצטרפות ישראל לארגון ב-2010 ומונה שגריר ושלושה נציגים ממשרד החוץ האוצר והכלכלה. המבקר מצא כי חלוקת הסמכויות והתפקידים בין חברי המשלחת עדיין לא הוסדרה ובשל כך נציג כל משרד פועל באופן עצמאי ולא מתואם. לנציג משרד החוץ במשלחת אין אפילו תוכנית עבודה. ואכן במכתב למבקר כתב הנציג כי "אינני מזהה כל תרומה או תשומה אפשרית של נציג משרד החוץ לעבודת המשלחת". בבדיקה שנערכה במשרדי חברי המשלחת התברר כי "המשלחת איננה מתפקדת כיחידה אורגנית ושיתוף הפעולה בין חבריה לקוי". בנוסף אין תשתית תקשורת למשלחת עם ארגון ה-OECD ואין כל מעקב אחר השתתפות חברי המשלחת בישיבות המקצועיות השונות של הארגון. למשלחת אין אפילו אתר אינטרנט כפי שקיים ברוב המשלחות האחרות.

נציגות בנק ישראל בניו יורק מיותרת 

נציגות בנק ישראל בניו יורק עולה חצי מיליון דולר לשנה אך לדעת חטיבת השווקים של הבנק היא מיותרת. הנציגות הוקמה ביוזמת הנגיד הקודם סטנלי פישר ונפתחה ב-2010. הנציגות כוללת ראש נציגות, סגן ראש נציגות ועובד מקומי בחצי משרה.

היעד המרכזי של הנציגות הוא לשמש במצב חירום גורם שיעביר כספים מיתרות המט"ח שמנהל הבנק לחשבונות החשב הכללי בחו"ל, על מנת לאפשר תשלומים לצרכים חיוניים. בנוסף אחראית הנציגות על תחזוקת הקשרים עם מנהלי תיקים חיצוניים המעורבים בניהול יתרות המט"ח של בנק ישראל ועל "ניהול וחיזוק הקשר עם גופים פיננסיים בינלאומיים הממוקמים בניו-יורק".

בנובמבר 2017 החליטה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג לסגור את הנציגות בקיץ 2019 עם סיום כהונתו של סגן ראש הנציגות. ההחלטה התקבלה על סמך המלצת חטיבת השווקים של הבנק. החטיבה, האחראית על הנציגות סברה כי העלות של הפעלת הנציגות אינה מצדיקה את התועלת בהפעלת מנגנון לשעת חירום. המבקר מעיר על כך שלא היה תיעוד מתאים לדיון בהנהלת הבנק שבו התקבלה ההחלטה על סגירת הנציגות.

המבקר גם התייחס בדוח לעיכוב של שנתיים וחצי במינוי ציר כלכלי לנציגות האוצר בוושינגטון. הנציגות כוללת ראש נציגות וצוות של שלושה עובדים מקומיים ומטרתה לשמר ולקדם את היחסים הכלכליים בין ישראל לארה"ב ולייצר הזדמנויות להרחבת הפעילות הכלכלית בין המדינות. בנוסף הנציגות אמורה לטפל בקידום קשרי ישראל עם הממשל האמריקאי, עם הסקטור העסקי ועם הקהילה היהודית. בין היתר הנציגות מטפל בתוכנית הערבויות של הממשל האמריקאי, בהכנת פורום ה-Jedg השנתי ובנושאים כלכליים שונים שבהם ארה"ב וישראל משתפות פעולה. בנוסף היא מטפל בהסדרת ביקורים בישראל של בכירי האוצר האמריקאי ונציגי פדרציות יהודיות. הציר הנוכחי ערן ניצן שמונה ביולי 2017 החליף את הציר הקודם משה בר-סימנטוב שסיים את כהונתו ביוני 2015.

פרצת סייבר במערכת לשעת חירום

בנק ישראל הפסיק בעצמו את השימוש במערכת העברת תשלומים בחירום בעקבות פריצת האקרים למערכת דומה, אך "נזכר" לעדכן בכך את האוצר, שהמשיך להסתמך על המערכת, רק לאחר שנה ובעקבות בדיקת מבקר המדינה.

בפברואר 2016 פרצו האקרים דרך הבנק המרכזי של בנגלדש למערכת העברת הכספים המאובטחת Swift וגנבו 81 מיליון דולר. בעקבות הפריצה החליט בנק ישראל על הקפאת השימוש במערכת ה-Swift האינטרנטית SAL ולאחר בדיקות נוספות החליט מנכ"ל הבנק חזי כאלו על הפסקה מידית של השימוש במערכת. אולם רק חצי שנה מאוחר יותר, בקיץ 2017, ועל רקע שאלות שהפנה אליהם בנושא מבקר המדינה "נזכרו" בבנק ישראל לעדכן את החשב הכללי באוצר בתוצאות הבדיקות שערכו ובהחלטה על הפסקת השימוש במערכת ה-SAL הלא-מאובטחת.

כתוצאה מחוסר התיאום הזה, השתמשה המדינה במערכות העברת תשלומים לשעת חירום שהיו חשופות להאקרים במשך למעלה משנה. בבנק ישראל מסרו למבקר המדינה בתגובה כי נציגות הבנק בניו יורק עדכנה את נציגות האוצר בניו יורק בדבר הסיכון בשימוש במערכת, אך מבקר המדינה לא מצא כל תיעוד לטענה זו.

בבדיקה שנערכה בנציגות האוצר בניו יורק התברר כי 100 אלף דולר המופיעים ברישומי נציגות האוצר בניו יורק כמופקדים בחשבון בנק של מדינת ישראל ב-FED חסרים מהיתרה הרשומה בחשבון הבנק עצמו. באוצר הסבירו כי מדובר בעיכוב ברישום הסכום.

לנציגות האוצר בניו יורק הכפופה לחשב הכללי ארבעה תפקידים: פיקוח על פעילות ארגון הבונדס, ניהול קשרי משקיעים וייצוג הפעילות הכלכלית של ישראל בין היתר לצורך גיוסי חוב, מתן שירותי Back office בניהול החוב ופעילות תשלומים בשעת חירום ומתן שירותי חשבות ומנהל למשלחות של משרדי ממשלה שונים בארה"ב.

מדובר ב-12 משלחות שונות המעסיקות 52 עובדים. מבקר המדינה מציין כי בשנים האחרונות "צומצמו תפקידיה ותחומי אחריותה של הנציגות בצורה משמעותית", כתוצאה משיפורים טכנולוגים, הגלובליזציה ושינויים ארגוניים באוצר כמו הקמת יחידת החוב ב-2006. ב-2016 החליטה החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו לצמצם את הנציגות בעקבות העברת פעילות ה-Back office ליחידת החוב בירושלים שנתיים קודם לכן. בנוסף החליטה עבדאי-בויאנג'ו להעביר מניו יורק לירושלים את פעילות החשבות שביצעה הנציגות עבור המשלחות הישראליות בארה"ב.

שינוי המבנה הארגוני של הנציגות התבסס על עבודת מטה שקבעה כי ניתן לצמצם את מספר התקנים בנציגות מ-20 ל-8 ולבטל את תקני ראש המשלחת וסגנו בחיסכון כולל של 11 מיליון שקלים לשנה. מבקר מדינה מציין אמנם כי הוא "רואה בחיוב את מאמציה של החשבת הכללית לצמצם את פעילות המשלחת ככל שהדבר תורם לחיסכון וליעילות ברמה המערכתית" אך מעיר כי תחשיב החיסכון היה מוטעה ומופרז, בין היתר משום שלא הביא בחשבון עלויות תוספת תקנים שנדרשה למשרד בירושלים במקום התקנים בניו יורק וכן עלות תוספת טיסות לבכירי האוצר שנדרשו להגדיל את תדירות ביקוריהם בעיר על מנת לשמור על קשר שוטף עם עובדי הנציגות. בנוסף מעיר המבקר על כך שתהליך הרה-ארגון שהיה אמור להסתיים בתוך שנה טרם הסתיים ושעד כה צומצם מספר העובדים ל-12.

מדינת ישראל מחזיקה חלק מעתודות המט"ח שלה בחשבון בבנק הפדראלי של ארה"ב (FED) - הסכום המנוהל כפיקדון לילי משמש "כרית נזילות" או רזרבה לשעת חירום ולצרכי הגנה מפני קטסטרופות. בין היתר למטרות גיבוי לתשלומי החזר החוב השוטף של המדינה במידה ותהיה תקלה בהעברת כספים מבנק ישראל. מבקר המדינה מעיר כי בחישוב הסכום הדרוש לגיבוי לא נלקח בחשבון תרחיש של מלחמה שיחייב רכישת ציוד. 

מדינת ישראל מגייסת באמצעות הבונדס כמיליארד דולר בשנה באגרות חוב לשנתיים עד עשר שנים ומשלמת עמלות חיתום בהיקף 45 מיליון דולר לברוקרים המרכיבים את הארגון. המבקר מציין כי היקפי האג"ח שמגייס הבונדס בפועל סטו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים מהיעדים שנקבעו לו, לעתים כלפי מעלה ולעתים כלפי מטה. 

צרו איתנו קשר *5988