החוק שהוביל למחיקת 25 חברות ציבוריות בשווי כולל של כ-30 מיליארד שקל

מנתוני הבורסה עולה כי בתחילת התהליך נמנו 23 קבוצות שליטה - שהחזיקו בכ-65 חברות בורסאיות שהוגדרו כחברות שכבה שלישית או יותר מכך • כיום נותרו ארבע קבוצות שליטה בלבד, הכוללות יחד שמונה חברות בשכבה השלישית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: תמר מצפי
הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: תמר מצפי

חוק הריכוזיות שאושר בכנסת בסוף שנת 2013 גרם למחיקת 25 חברות ציבוריות מהמסחר בבורסה המקומית, בשווי שוק כולל של כ-30 מיליארד שקל. כך עולה מבדיקה שביצעה יחידת המחקר של הבורסה, כחמש שנים לאחר שהחוק אושר בכנסת. בעקבות אישור החוק צמצמו קבוצות השליטה בבורסה את הפירמידות שבהן החזיקו, באמצעות ביצוע הצעות רכש, מיזוגים ומכירה של חברות.

חוק הריכוזיות ("החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות"), שמטרתו להפחית את הריכוזיות במשק הישראלי ולהגביר את התחרות בו, קבע, בין היתר, כי יש להגביל מבנה פירמידלי של חברות החזקה לשתי שכבות בלבד של חברות בורסאיות. במסגרת החוק, קיבלו החברות הרלוונטיות פרק זמן של ארבע שנים, עד סוף שנת 2017, לצמצום שכבה רביעית ואילך, ושש שנים, עד סוף 2019, לצמצום שכבה שלישית.

מנתוני הבורסה עולה, כי אם בתחילת התהליך נמנו 23 קבוצות שליטה שהחזיקו בכ-65 חברות בורסאיות שהוגדרו כחברות שכבה שלישית או יותר מכך, הרי שכיום נותרו ארבע קבוצות שליטה בלבד הכוללות יחד שמונה חברות בשכבה השלישית, שבהן בעיית השכבה נדרשת להיפתר עד סוף שנת 2019. בבורסה מדגישים, כי "יכול להיות שחלק מהחברות נמחקו שלא כתוצאה ישירה של חוק הריכוזיות, אך ללא ספק החוק תרם להאצת מחיקתן". 

חברות בולטות שנמחקו מהבורסה על רקע חוק הריכוזיות
 חברות בולטות שנמחקו מהבורסה על רקע חוק הריכוזיות

"הכיסוי הבורסאי של המשק לא נפגע"

קבוצת אי.די.בי, אז בשליטת נוחי דנקנר - שנחשב לטייקון הבולט במשק - הייתה חברת ההחזקות המרכזית שנדרשה להתאים את עצמה לדרישות חוק הריכוזיות. כשנחקק חוק הריכוזיות כללה פירמידת אי.די.בי לא פחות מחמש שכבות של חברות בורסאיות. מאז נמחקו תשע חברות שהשתייכו לקבוצה, מרביתן בשכבות 4 ו-5, בעיקר באמצעות מיזוגים ומכירות. בעניין אי.די.בי, שעברה מאז לשליטתו של אדוארדו אלשטיין, מציינים בבורסה כי "צמצום שתי השכבות העליונות בקבוצה, והפיכת הפירמידה לבת שלוש שכבות בלבד, לא פגעו בכיסוי הבורסאי של המשק, שכן כל החברות הבנות נשארו רשומות למסחר בבורסה".

מלבד אי.די.בי, קבוצות דלק, קרדן ונטו מחקו כל אחת שלוש חברות בורסאיות, ועם השמות הבולטים הנוספים בקרב המוחקות נמנו גם עזריאלי (גרנית וטמבור) וטמפו (טמפו תעשיות וברקן).

בין החברות הבולטות שמהן נפרדו המשקיעים בבורסה בתל אביב בשנים האחרונות על רקע חוק הריכוזיות נמנות חברת כור מקבוצת אי.די.בי, שנמחקה באמצעות מיזוג לחברה האם דסק"ש. שוויה ערב המיזוג עמד על כ-3.5 מיליארד שקל; חברת דלק ישראל מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה נמחקה באמצעות הצעת רכש, ושוויה ערב המחיקה עמד על כ-1.2 מיליארד שקל; חברת הנדל"ן נצבא מוזגה לחברה הבורסאית איירפורט סיטי, עם שווי של 3.9 מיליארד שקל ערב המיזוג, וחברת כלל תעשיות מוזגה לחברה חיצונית כשנמכרה לבעל השליטה לן בלווטניק, ושוויה ערב המיזוג עמד על כ-2.5 מיליארד שקל.

בבורסה מציינים עוד, כי מחיקתן של שלוש חברות גדולות שנסחרו בה בעבר בשווי כולל של כ-15 מיליארד שקל - אדמה, גיוון אימג'ינג (שנמכרו לחברות פרטיות) וכלל תעשיות (שנמחקה מהמסחר) - "פגעה בכיסוי הבורסאי של המשק". מחיקתה של כלל תעשיות "פגעה חלקית בכיסוי הבורסאי של המשק, בשל חברות פרטיות שלא רשומות בבורסה, בראשן מפעלי המלט 'נשר' וחברת 'תעבורה' שהיוו כמחצית מהכנסות הקבוצה". 

מהלכים בולטים שנעשו במסגרת קיפול שכבות
 מהלכים בולטים שנעשו במסגרת קיפול שכבות

אלו שנותרו עם שלוש שכבות

הפירמידות שנותרו בבורסה עם שלוש שכבות הן דסק"ש, שבשליטת אדוארדו אלשטיין, שחברות השכבה השלישית שלה הן גב ים, מהדרין וישפרו (הנסחרת באמצעות אג"ח); אקויטל של חיים צוף וקובי מימון, המחזיקה באיירפורט סיטי ונפטא כשכבה שלישית; צור שמיר של משפחת שנידמן, שגם לה שתי חברות שכבה שלישית - איי.די.איי ואדגר; וקבוצת יורוקום, עד לאחרונה בשליטת שאול אלוביץ', המחזיקה בבזק כחברת שכבה שלישית. לפי נתוני הבורסה, שווי השוק הכולל של שבע משמונה החברות המוזכרות (מלבד ישפרו הנסחרת באמצעות אג"ח), מסתכם בכ-28 מיליארד שקל.

מלבד צמצום הפירמידות קבע חוק הריכוזיות כי בקונצרנים הגדולים "יש צורך לבחור בין שליטה בתאגידים ריאליים משמעותיים לבין שליטה בתאגיד פיננסי משמעותי", וכי עליהם להשלים את ההפרדה עד סוף שנת 2019. במסגרת זו בולטים במיוחד שני מהלכים. האחד היה מכירת חברת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי של שרי אריסון לבעל השליטה החדש, נתי סיידוף. המכירה, שבוצעה בחודשים האחרונים, הותירה את אריסון עם ההחזקה בבנק הפועלים (שגם היא מיועדת להימכר). המהלך השני, מהשנה שעברה, הוא המכירה של צדיק בינו את החזקותיו בחברת האנרגיה פז. בינו נותר עם השליטה בבנק הבינלאומי.

מי שעוד החלו לנקוט צעדים להפרדה בין החזקה פיננסית לריאלית הם אלשטיין, שהקטין את החזקתו בכלל ביטוח לכ-30%, ומתכנן להישאר עם דסק"ש ועסקיה; קבוצת דלק, שהקטינה את החזקותיה בחברת הביטוח הפניקס לכ-30% ומתכננת להישאר עם פעילות האנרגיה; וכן מתווה עקרונות שגיבשה משפחת עופר להפרדת החזקות בני המשפחה בין בנק מזרחי טפחות לבין ענקית הנדל"ן המניב מליסרון.