מבקר המדינה לתע"א: שוקל צו הגנה לעובד מיכאל מירב שהתלונן על שחיתות

"ניתנו הנחיות מפורשות בע"פ להדיר את מיכאל מירב, נעשה רצף פעולות פוגעניות", קבע מבקר המדינה • תע"א ביקשה מידע נוסף לצורך גיבוש עמדתה

מיכאל מירב / צילום: איל יצהר
מיכאל מירב / צילום: איל יצהר

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הודיע לתעשייה האווירית כי בכוונתו לתת צו הגנה של חושף שחיתות למיכאל מירב, מי שהיה מנהל ספקים בחטיבת בדק לשיפוץ מטוסים בתע"א ופוטר ב-2012 אחרי שהתלונן על חשדות לשחיתות, ונפתחה נגדו מסכת של התנכלויות. הפרשה פורסמה לראשונה ב"גלובס" ("עובד תע"א שהתלונן על שחיתות פוטר; החשדות עדיין בבדיקה", 2.3.15).

ד"ר אסתר בן חיים, נציבת תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, סיכמה את בדיקתה בעניין מירב במכתב לתעשייה אווירית בתחילת אוקטובר, בו הדגישה את ההתנכלות למירב אחרי שזומן לשימוע. היא הודיעה לתע"א כי "כבר עתה, לאחר בחינת כלל נסיבות העניין, נראה כי פעולותיה של התעשייה האווירית כלפי מיכאל מירב לאחר זימונו לשימוע, מהווה התנכלות עקב חשיפת שחיתות, ולכן נראה לכאורה כי התמלאו התנאים למתן צו הגנה למירב".

מירב, באמצעות עו"ד יעקב אברמוביץ, התלונן בפני מנהליו על חריגות, אי-סדרים והעדפת ספקים ומכרזים תפורים, ובסוף 2011, כשנודע לו על הכוונה לפטרו, הוא פנה לממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) ומסר מידע על שחיתות ביחסים עם ספק מסוים של תע"א. מידע זה היה אחד ממוקדי חקירת המשטרה על שחיתות בתע"א הקרויה פרשה 630.

מירב פוטר בנימוק של תפקוד לקוי על-ידי רמי גראור, שהיה ראש מינהל משאבי אנוש בחטיבת הבדק. הפיטורים התבססו בין השאר על מכתבי תלונה שהוכנסו לתיקו של מירב אחרי שנודע על זימונו לשימוע. שר הרווחה חיים כץ, האיש החזק בוועד עובדי תע"א, מינה את גראור לתפקיד ממלא-מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי ומאוחר יותר למנכ"ל שירות התעסוקה.

"הוראה להחרים אותו"

לדברי נציבת התלונות בן חיים, "רצף הפעולות הפוגעניות שהחלו לאחר שנודע לתע"א על פנייתו של מירב למלמ"ב - ההוראה לעובדים לנתק כל מגע עימו ולהחרים אותו, ניתוקו ממערכת המחשב, הפרת זכות הטיעון שלו שכללה גם הפרת נהליה הפנימיים של תע"א, פיטוריו לאלתר תוך סילוקו מהמפעל והדיווח על מכשיר הטלפון הנייד שלו כגנוב - והיעדר הסבר מניח את הדעת לנקיטת צעדים חריגים אלה - מעלים את החשד כי הטעם האמיתי לאותן פעולות היה הכעס והתרעומת כלפיו בשל פנייתו למלמ"ב".

"אשוב ואדגיש", היא מוסיפה, "כי עילת הפיטורים שצוינה במכתב הפיטורים הייתה תפקודו הלקוי של מירב, ולא הונחה תשתית עובדתית כלשהי המבססת טענה לאובדן אמון. לפיכך לא ברור מדוע היה מקום לנקוט בכל הפעולות שנקטה תע"א כלפי מירב.

"עוד אציין כי גם העובדה שבמכתב הפיטורים נטען כי תע"א לא עמדה מאחורי הדרתו של מירב, בעוד שבירור התלונה העלה כי טענה זו אינה נכונה, וכי ניתנו הנחיות מפורשות בעל-פה להדיר את מירב, מעלה תהיות לגבי נכונות קביעות נוספות במכתב הפיטורים.

"נוכח האמור שוקל הנציב לקבוע כי התלונה מוצדקת, במובן זה שייקבע כי האופן שבו בוצע הליך הפיטורים והפעולות שננקטו כלפי מירב לאחר זימונו לשימוע היו התנכלות עקב תלונתו למלמ"ב, וכי נוכח האמור זכאי מירב לסעד מכוח הוראות סעיף 45ג לחוק מבקר המדינה" (בין השאר, פיצויים על פיטורים שלא כדין - מ"ל).

תע"א התבקשה על-ידי המבקר להגיב עד היום (ג'), 23.10.18, ולפניית "גלובס" נמסר מתע"א: "בעקבות מכתב מבקר המדינה, בו נכללו טיעונים ונושאים שלא היו מוכרים לתעשייה האווירית, פנתה החברה באמצעות משרד עו"ד ברנזון למבקר המדינה בבקשה לקבל מידע ומסמכים שונים. משרד המבקר הודיע כי יעביר חומרים מתוך התיק שבידיו ויקבע מועד חדש למתן תגובה מטעם התע"א. תע"א ממתינה לקבל את המידע ולאחר מכן תגבש את תגובתה".