בתי ספר | ראיון

"מנהלי בתי ספר עובדים 24 שעות ביממה, אין אף מטורף במשק שמסכים לעבוד כמונו"

ביום ראשון ייערך אירוע השקה לארגון מנהלי בתי ספר, שעל הקמתו פורסם לראשונה ב"גלובס" • עד כה הצטרפו ליוזמה 1,200 חברים, כרבע מכלל המנהלים בישראל • "הארגונים הקיימים לא סופרים אותנו, הם דואגים רק למורים", אומר יואב פרידן, מנהל עירוני א' לאמנויות בתל אביב

אורית גור כהן / צילום: יחצ
אורית גור כהן / צילום: יחצ

בחודש יוני האחרון יזמו 14 מנהלי בתי ספר פנייה לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו, שבה הציגו את טענותיהם לגבי מעמד המנהלים, הקשיים בתפקידם, חוסר גיבוי מערכת והיעדר אוטונומיה מספקת. בתוך 48 שעות חתמו על המכתב 350 מנהלים, והחל להירקם מהלך שהם מקווים שישנה את פניה של מערכת החינוך בישראל - הקמת ארגון יציג ראשון למנהלי בתי הספר.

עד כה הצטרפו ליוזמה רבע מהמנהלים בישראל - 1,200 מתוך כ-4,800. ואולם כדי להכריז על ארגון יציג, צריך להשיג שליש מהקולות. ביום ראשון ייערך אירוע השקה רשמי של הארגון, שבמסגרתו ינסו בארגון החדש להגיע למנהלים נוספים.

"עד כה היו רק פורומים מקצועיים, אבל מה שיפה בכל המהלך הזה הוא שנוצרה שותפות ושיח בין המנהלים בעוד נושאים. בחודשים האחרונים אנחנו מייצרים משהו שלא היה פה קודם - קול של מנהלים, שישפיע על תהליכי קבלת ההחלטות במערכת. לפני כן אף אחד לא ספר את המנהלים, למרות העובדה שהם האנשים הכי חשובים במערכת", אומר יואב פרידן, מנהל בית הספר התיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב, ממייסדי הארגון.

פרידן מספר כי ברגע שהמנהלים החלו לשוחח ביניהם על האתגרים בתפקיד ועל הבעיות במערכת, הם נחשפו לתמונה עגומה יותר אפילו ממה שחשבו. "הופתענו למשל מהעובדה שמנהלים באמת חסרי הגנה ונמצאים בסיטואציות שאני לא הכרתי - למשל, הורים תובעים אותם באופן אישי על פציעות של הילדים או על אירועי משמעת חריפים. דוגמה אחרת היא סוגיית השכר - רק במערכת החינוך, סגנית מנהלת בבית הספר מקודמת להיות מנהלת והשכר שלה יורד. אין הגדרה למנהל בית הספר, והפרמטרים שמגדירים את התפקיד שלו קשורים להסכמים של לפני 30 שנה ובנויים טלאי על טלאי. זה אבסורד".

אורית גור-כהן, מנהלת קריית החינוך ע"ש גינסבורג ביבנה, גם היא ממייסדי הארגון, הוסיפה: "ערכנו רשימה של המטלות שמבצע מנהל בית הספר, והחלק הפדגוגי מתוכן הוא מאוד מצומצם. אנחנו עובדים 24/7, כל היום בפעולה, פותרים בעיות, בלי רגע של שקט. אין אף מטורף במשק שעובד כמונו. לא במקרה אף חברת ביטוח לא רוצה לבטח אותנו על אחריות מקצועית, כי זה אחד הביטוחים המורכבים במשק, הם לא יודעים לנהל את הסיכון. מצאנו חברה בריטית שמנסה למצוא לנו פתרונות, וגם היא מסתבכת בדרך".

גם פרידן וגם גור-כהן מסכימים שהמדינה צריכה לעמוד מאחורי המנהלים ולסייע להם להתמודד עם תביעות שמוגשות נגדם. לדבריהם, מדובר בנושא שמטריד את המנהלים ופוגע ביכולתם לתפקד כראוי.

"מנהלים מושמצים ברשתות החברתיות"

למרות המטלות הרבות והאחריות הכבדה שמוטלת על כתפיהם של מנהלות ומנהלי בית הספר, הם מרגישים שמשרד החינוך לא נותן להם מספיק סמכויות, ומנגד הם אלו שחוטפים את האש מההורים. בסופו של יום, מעמדם נפגע כתוצאה מכך.

"אנחנו כל יום צריכים לקבל החלטות שחלקן הגדול לא בסמכותנו. אנחנו צריכים להגן גם על מורים לא טובים, למרות שהם לא צריכים להיות במערכת; להגן על כל מיני החלטות שנכפות עלינו מהמשרד או מארגונים שונים שלדעתנו הן בניגוד לחינוך שאנחנו מאמינים שהוא מתאים למקום שבו אנחנו עובדים", אומרת גור-כהן, ומוסיפה כי "אי אפשר לעשות חינוך גנרי, זה צריך להיות מותאם באופן ספציפי לאוכלוסייה, לצורך, למקום, ולעוד דברים. צריך לתת למנהלים לעשות את העבודה החינוכית, ולהאמין שאם נתנו לנו את השרביט להוביל גופים כל כך משמעותיים, אז שיתנו לנו לעשות חינוך.
"החינוך בישראל צריך להיות טוב יותר, אבל המעמד שלו ייגזר ממעמד המנהל. באסטוניה ובפינלנד נותנים למנהלים לעבוד ולא כופים עליהם רגולציות".

נושא נוסף עליו מדברים השניים הוא היחס שמקבלים מנהלי בתי הספר מההורים והילדים. "אין מנהל שלא מושמץ ברשתות החברתיות, היד קלה על ההדק, באופן יומיומי", אומר פרידן.

גור-כהן מוסיפה כי "זה החמיר בשנים האחרונות. יותר קל לשבת מאחורי מקלדת מאשר לבוא לבית הספר ולנסות לשאול ולקבל תשובות. בנו של אחד המנהלים הוכה כי המנהל לא רצה להחזיר תלמיד לבית הספר. טיפול בבעיה הזאת הוא מורכב, אבל רק אם לא יעברו על זה לסדר היום, אז המסר יעבור".

הדברים של גור-כהן ופרידן הם גם ההסברים למחסור שקיים במנהלים בבתי ספר, שנובע משיעור נטישה גבוה של מנהלים. מחקר שערכה ד"ר רינת יצחקי מאוניברסיטת בן גוריון במסגרת עבודת הדוקטורט שלה עסק בהתמודדות של מנהלים חדשים. מהעבודה, שהוגשה לפני כשנה שנה וחצי, עלה כי 25%-30% מהמנהלים עזבו את התפקיד בשנתיים הראשונות לתפקיד. זאת, למרות תחושות סיפוק וגאווה.

"ארגוני המורים צריכים לברך"

מנהלי בתי הספר הקימו עמותה, שתרכז את התאגדות העובדים, ושכרו גם יועצי תקשורת על מנת לזכות בתמיכה ציבורית. כשיצליחו להפוך להיות הארגון היציג של המנהלים, בבתי הספר היסודיים ובתיכונים, הם יפרשו מהארגונים היציגים הקיימים, ארגון המורים והסתדרות המורים. המנהלים טוענים כי בארגונים הקיימים לא דאגו לאינטרסים שלהם, אלא רק לאינטרסים של המורים.

לעתים קרובות קיים ניגוד אינטרסים בין שתי הקבוצות, כמו למשל בסוגיית העבודה של המורים בחופש הגדול - בארגוני המורים נאבקים כדי שהמורים לא יגיעו במהלך החופש הגדול כדי להכין את שנת הלימודים הבאה על חשבונם, אך מי שנפגע אלו המנהלים. אין למנהלים אפילו את היכולת לתמרץ את המורים. כמו כן, בקרב המנהלים גם הושמעו טענות על כך שהסכם השכר האחרון שחתם ארגון המורים עם המדינה לא כלל תגמול מספק למנהלים.

"ארגוני מורים שהמערכת חשובה להם, צריכים לברך על המהלך שלנו. אנחנו דואגים למורים שלנו לא פחות מהארגונים, אולי אפילו יותר, כי אנחנו רואים בהם שותפים שלנו. הארגונים לא ספרו את המנהלים, הם ייצגו רק את המורים במשך כל השנים. המערכת צריכה לתת אמון במנהלים, שצריכים לתת אמון במורים. החשיבה צריכה להיות אחרת - לא משחק של סכום אפס, או מנהלים או מורים. הלוואי שארגוני המורים ישתפו פעולה", אומר פרידן.

ארגוני המורים עשויים להתנגד מחשש לפגיעה במורים.

פרידן: "אנחנו נעשה את המיטב כדי ליצור שיח לא לעומתי. החברה הישראלית צריכה להבין שזה הדבר הנכון לחינוך בישראל, והתמיכה הציבורית תעזור לנו עם זה. זה נכון שטכנית אנחנו מספר יותר קטן, אבל המשקל הסגולי שלנו הוא פי 1,000 יותר גדול, והראייה שלנו היא מקצועית ורחבה שמסתכלת קדימה".

השר נפתלי בנט מדבר על החשיבות של אוטונומיה למנהלים, אין לזה אחיזה במציאות?

גור-כהן: "נכון, השר מדבר על הנושא הזה בכל מקום, אבל האמירות האלו לא באות לידי ביטוי בשטח. אני חושבת שאין מישהו שלא מבין שצריך לתת אוטונומיה וסמכות גדולה יותר למנהלים. אבל בסופו של דבר, יש פער בין ההבנה למציאות ואנחנו באים לשנות את זה".

פרידן: "הפואנטה היא שיש פער עצום בין הרטוריקה למציאות. כל השרים מדברים על אוטונומיה, וגם בנט, אבל בתכלס השיטה לא עובדת ככה, לא בגלל השר אלא בגלל השיטה. קודם כל צריך להיות קול למנהלים כדי להתחיל לשנות את זה, שהמנהלים ישמיעו את העמדות שלהם מהשולחן המרכזי. השיטה היא לא הקונטקסט המיידי של הדיון, אבל שינויים מערכתיים בעולם החינוך לוקחים זמן. כדי שזה ילך לכיוון של שינוי אמיתי, צריך להעמיד את המנהלים בחזית עם קול חזק ומוביל, וזה לא המצב כיום".

צרו איתנו קשר *5988