הטיפים הקטנים שיהפכו את ראשי הערים ליותר טובים

להקשיב לתושבים, לשמור על שקיפות ולתת תמורה לארנונה

ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי / צילום: איל יצהר
ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי / צילום: איל יצהר

אדוני ראש העיר, קיבלת על עצמך תפקיד מהקשים שיש, ואין לך הרבה זמן ללמוד אותו. לכן, סיכמתי מאות ציפיות של תושבים ממך. וקודם כול, התושבים מצפים ממך להיות "שליח ציבור". השליח שלהם. לא של עצמך ולא של מקורבים. הנה כמה מסקנות מפרויקט "מידרג העיריות",שעקב אחר תלונות התושבים. 

דבר איתנו. דרושה תקשורת רציפה עם התושבים: לדון איתם ולא עליהם. בכמה חוגי בית השתתפת כדי להיבחר? לכמה אנשים לחצת ידיים, והבטחת הבטחות? בחמש השנים הבאות תיפגש עם מספר דומה אך בלי "נאומים". פשוט להקשיב. בקר לעיתים קרובות במוקד הטלפוני של העירייה - ה"כותל" של התושבים. וענה גם לכמה טלפונים מהשטח.

תן תמורה לארנונה. רובנו חושבים שהוזלת הארנונה היא מורכבת (אף שזה נעשה בכמה ערים), אז לפחות תן לנו תמורה לארנונה. המס הזה מתסכל לא רק בגלל גובהו אלא בשל חוסר הסימטריה בתמורה. רובנו שמחים לשלם על מוצר יקר ואיכותי. מטרתך כראש העיר היא לדאוג שהעירייה תיתן לתושבים תמורה הוגנת לכספם.

תכנון, בנייה ומאכערים. לכל תכנון ובנייה יהיו מתנגדים. יש ניגודי-אינטרסים בין תושבים קיימים לאלו שהיו רוצים להיות... בין הירוקים למגדלים. ישם תכנון ששומר על אופי העיר. שינוי צביון העיר והאוכלוסייה אינו האינטרס של התושבים. הם בחרו בעיר הזאת בשל אופייה, וכשליחם שמור עליה.

טבעי שבני העיר יקימו בה את ביתם, הם גדלו בעיר הזאת! ומרגישים בבית. הקם פרויקטים ל"בנים ממשיכים". שהנכדים יהיו קרובים לסבים.

טוהר מידות. צור שקיפות מלאה בכל התהליכים - אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. בכל פגישה וישיבה אמור בקול: "אני שליח-הציבור. לא של עצמי ולא של מקורביי". אם תפנים זאת הדבר יחלחל גם למטה לכל עובדי העירייה.

החינוך בידיך. אל תתרץ ליקויים במערכת החינוך בכך שהיא תלויה בממשלה. במקום שבו משרד החינוך מזניח, אתה תשקיע. וחשוב להתחיל בגיל הרך. להשקיע בתקציב לסייעות, בפיקוח על המזון ואיכות הצוות, ועל הצהרונים! כדי שתשפיע אתה זקוק לתקציבים, וכדי שיהיו לך כספים, אתה צריך עסקים.

תן לעסקים לעבוד. העיר חיה על הארנונה מעסקים; אז למה נוסף למיסוי ולנטל הכבדים שאינם קשור להכנסות, העסקים מרגישים שהעירייה נגדם? זכור, הם מספקים לעירייה חלק ניכר מהתקציב הייחודי שלה, שיאפשר לך גמישות ניהולית. כראש עיר עליך להקל עליהם, לחבק, ולאפשר להם לעבוד ולהרוויח.

דָּרוּשׁ ביצועיסט. מנה מנהלים מצוינים ולא פרוטקציונרים. מנה את הטוב ביותר למנכ"ל העירייה, ולא מישהו שאתה חייב לו טובה.

כנס את עובדי העירייה. אמור להם "אתם שליחי-ציבור, העיר תהיה נפלאה אם תעבדו במלוא הכוח. אל תחכו לדיווחים על מפגעים, הקדימו אותם! אל תגלגלו אחריות, קחו יוזמה! וכשהתושבים מגיעים, כבדו ושרתו אותם. הם משלמים את שכרכם". אך כדי שתהיה לך הלגיטימציה המוסרית לדרוש זאת מהעובדים - קודם, עליך לדרוש זאת מעצמך.

הדברים "הקטנים". בסופו של דבר, לתושבים כואבים גם דברים "קטנים" כמו מפגעי יתושים, חתולי רחוב לא מסורסים, משאיות זבל שתוקעות את התנועה ב-7:50 כשכולם בלחץ, וחניה! כדי לשמוע על "המרגיזים הקטנים", רד אל העם, אלינו, דבר איתנו, בתקווה שתמצא חניה. וכשאתה יורד לשטח ופוסע על מדרכות עירך, שים לב שלא לדרוך על הדברים הקטנים. כמונו.

■ הכותב מנהל את אתר מידרג, שיזם את פרויקט "מידרג העיריות" שבו דירגו התושבים את מקום מגוריהם.