נאמנות לעובדות

1. לכל קרן נאמנות יש רק מנהל השקעות אחד.

תשובה: אי אפשר לדעת.

זה אכן המצב ברוב קרנות הנאמנות בישראל, אבל לא בכולן, וכך גם בארה"ב.
בקרנות מעורבות, שמשקיעות הן במניות והן באיגרות חוב, יש לעיתים שני מנהלים או יותר, כל אחד בתחום ההתמחות שלו - מניות או אג"ח.

2. קרן נאמנות שמוגדרת כקרן נאמנות כספית, חייבת להשקיע את כל כספיה בפיקדונות בבנקים.

לא נכון.

מותר לקרן כספית, בכפוף למגבלות מסוימות, להשקיע גם במק"מים, באג"ח קונצרניות בדרוג גבוה וגם בניירות ערך מסחריים (נע"ם) שמונפקים על ידי חברות עסקיות ומציעים נזילות טובה וריבית טובה יותר ממה שניתן לקבל בפיקדונות בנקאיים.

3. קרן נאמנות שמתמחה בהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך עלולה להיפגע בתשואותיה כאשר הריבית הבסיסית מצויה בתהליך של העלאה.

נכון.

העלאת ריבית, בעיקר כאשר היא תופסת בהפתעה את השווקים, ומהווה העלאה ראשונה בשרשרת של העלאות, עלולה לגרום לירידות שערים באיגרות החוב. ככל שהמח"מ של איגרות החוב ארוך יותר, כך בדרך כלל הפגיעה בהן, ובמקרה זה - בקרן הנאמנות, תהיה חזקה יותר.

4. אי אפשר לעשות השוואה בין שתי קרנות נאמנות עם מדיניות השקעה שונה מאוד ולקבוע מי מהן טובה יותר מבחינה מקצועית.

לא נכון.

אפשר לעשות השוואה כזו, כי מדד שארפ אינו מוגבל להשוואה בין שתי קרנות עם אותה מדיניות השקעה. עם זאת, מקובל לעשות השוואה בין קרנות עם מדיניות השקעה דומה שמסווגות בדרך כלל באותה קטגוריה, או תת קטגוריות.

5. דמי הניהול של קרנות הנאמנות המנוהלות בישראל גבוהים יותר מהמקובל בעולם.

אי אפשר לדעת.

תלוי בסוג הקרן. זה נכון, ככלל, לגבי קרנות מנייתיות או גמישות, ואינו נכון לגבי קרנות שמתמחות באיגרות חוב - לא בהשוואה לחלק גדול מהקרנות לארה"ב, ובוודאי בהשוואה לקרנות אג"ח באירופה. 

6. קרן נאמנות שבשמה מופיע סימן קריאה (!) יכולה להשקיע באיגרות חוב שהן מתחת לדירוג ההשקעה ללא כל הגבלה.

נכון.

סימן קריאה בשם הקרן הוא אכן אמירה למשקיעים שמותר לקרן נאמנות להשקיע באיגרות חוב שאינן מדורגות, או כאלה שמדורגות מתחת למה שנחשב דירוג השקעה ללא כל הגבלה. לעומת זאת, בקרנות ללא סימן קריאה, שיעור ההשקעה מוגבל לאותו שיעור שבו מותרת ההשקעה במניות. למשל, בקרן שסימנה "1" - מותר להשקיע עד 10% מניות.

מה משמעות הספרות והאותיות בשם הקרן?

7. קרן נאמנות שבשמה כלול הסימן 1A יכולה ליצור חשיפה של עד 10% במניות ועד 10% במט"ח. 

נכון.

רשות ני"ע חייבה את מנהלי קרנות הנאמנות לכלול בשם הקרן את הסימול שמורכב מספרות ומאותיות. 0 מציינת 0% מניות, 1 - מציינת עד 10% מניות, 2 - עד 30% מניות, וכך הלאה. A מציינת עד 10% במט"ח, B מציינת עד 30% במט"ח, וכך הלאה.

8. למשקיע שמעוניין להשקיע 70% מנכסיו באיגרות חוב ו-30% מנכסיו במניות - עדיף להשקיע בשתי קרנות בפרופורציה הזו: אחת שמתמחה באג"ח, והשנייה שמתמחה במניות, מאשר להשקיע בקרן מעורבת (אג"ח כללי עם 70% אג"ח ו-30% מניות).

אי אפשר לדעת.

על פניו, יש יתרון ברכישת יחידות בשתי קרנות שלכל אחת מהן התמחות שונה, אבל זה לא הוכח מחקרית ולמשקיע קל יותר באופן פסיכולוגי לקנות קרן מעורבת. במצב שבו, למשל, שוק המניות יורד בחוזקה ושוק איגרות החוב עולה, הרי שברמה הפסיכולוגית, הזעזוע יורגש פחות מאשר לו קנה בנפרד קרן מנייתית וגילה שהפסיד אחוז ניכר מהשקעתו. התוצאה עשויה להיות אותה תוצאה, אבל זה יותר קל לעיכול. יתרון נוסף לקרן מעורבת הוא שמנהל ההשקעות יכול להקטין את החשיפה למניות למשל ללא אירוע מס ללקוח, בעוד שבהחזקה מפוצלת, הקטנת שיעור המניות או האג"ח חייב להיעשות על ידי מכירת הקרן הרלוונטית, מה שעלול לגרום לתשלום מס שנצבר על רווחים, אם היו.

9. כאשר מנהל שתי קרנות נאמנות ממזג ביניהן, דמי הניהול בקרן הממוזגת נקבעים לפי דמי הניהול בקרן הגדולה יותר.

לא נכון.

אם מנהל הקרן אישר לרשות ני"ע, ובאופן וולונטרי, שהוא לא יעלה את דמי הניהול במשך השנה, הרי שהוא חייב לקבוע שיעור משוקלל של דמי הניהול, כלומר, להתחשב בהיקף הנכסים של כל אחת מן הקרנות. הוא, כמובן, יכול לקבוע דמי ניהול נמוכים יותר מהתוצאה המתקבלת, אך לא יותר מתוצאת השקלול.

10. קרן חו"ל היא קרן שמשקיעה לפחות 50% מנכסיה במניות ו/או איגרות חוב שנסחרות בחו"ל.

לא נכון.

קרן חו"ל היא קרן שמותר לה, על פי תשקיפה, ליצור חשיפה של יותר מ-10% מנכסיה בחו"ל, ויחידות בקרן כזו ניתנות לקנייה ולמכירה רק בימים ב'-ה', ולא ביום א' שבו לא מתקיים מסחר בחו"ל.

11. מתשואה של קרן נאמנות צריך להפחית את שכר המנהל ואת שכר הנאמן כדי להגיע לתשואה נטו.

לא נכון.

שכר המנהל ושכר הנאמן מופחתים מדי יום מנכסי הקרן וזה מתבטא בשער הקרן ובתשואתה.

האם ביקוש והיצע משפיעים על המחיר היומי?

12. המחיר היומי של קרן נאמנות פתוחה מושפע מהביקושים ומההיצעים שנרשמים לה.

ממש לא נכון.

שערה של קרן נאמנות מחושב על פי נוסחה פשוטה של חלוקת שווי נכסיה (בניכוי ההתחייבויות) בסוף יום מסחר במספר היחידות. השער הקובע לגבי היחידות שנקנות באותו יום, או שנמכרות באותו יום - הוא השער המחושב בסוף היום.

13. מנהל אגד קרנות ישראלי יכול להשקיע בכל קרן נאמנות שהיא, ובלבד שלא ישקיע בקרן אחת יותר מ-25% מנכסי האגד.

לא נכון.

אגד ישראלי יכול להשקיע רק בקרנות של אותו מנהל קרנות, ובכל מקרה לא יותר מ-20% מנכסיו בקרן אחת.

14. קרן סגורה היא קרן שמוגבלת במספר היחידות שלה.

לא נכון.

קרן שמוגבלת במספר יחידות הקרן נקראת קרן מוגבלת וניתן להיכנס אליה כל עוד מספר היחידות שנרכשו לא הגיע לתקרה.

קרן סגורה, לעומת זאת, היא קרן שאמנם הנפיקה מניות (לא יחידות) בהיקף מוגבל והיא נסחרת לאורך כל יום המסחר בבורסה. שערה נקבע לפי ביקוש והיצע כמו כל מניה אחרת, ולא כמו קרן נאמנות פתוחה ששערה מחושב בסוף יום על פי שווי נכסיה פחות התחייבויותיה (= שוויה נטו) ומספר זה מחולק במספר היחידות.

15. משקיע קנה יחידות בקרן נאמנות חייבת במחיר 100 ומכר אותן ב-150. התשואה נטו שהשיג אחרי תשלום מס רווח הון היא 37.5%, בהנחה שהאינפלציה בפרק הזמן שבין הקנייה לבין המכירה הייתה 0%. 

לא נכון.

קרן חייבת משלמת את כל המסים בגין ריביות, דיבידנדים וגם רווחי הון, ולכן המשקיע פטור מתשלום מס רווח הון (שכן הוא כבר שילם את המס באמצעות הקרן). לפיכך, התשואה נטו שהשיג המשקיע היא 50%. הוא קנה ב-100 ומכר ב-150. התשואה ברוטו של הקרן היא, כמובן, גבוהה יותר.

16. ועדת השקעות של חברה לניהול קרנות נאמנות חייבת להתכנס פעם בשבועיים ודנה ברכישה ובמכירה של מניות ואיגרות חוב שונות.

לא נכון.

ועדת השקעות יכולה להתכנס אחת לשבועיים, אבל יכולה להתכנס גם פעם בחודש. בכל מקרה היא דנה במגוון של נושאים, לרבות מסגרת מדיניות של הקרנות עד לישיבה הבאה, כמובן, כפוף למדיניות שנקבעה בתשקיף, ובכל מקרה לא דנה או מחליטה על קנייה ו/או מכירה של ניירות ערך ספציפיים.

17. יציאת כספים גדולה מקרן נאמנות (פדיון) מחייבת את מנהל הקרן למכור ניירות ערך כדי לעמוד בתשלום.

לא נכון.

יציאת כספים, גם אם היא גדולה, לא תגרום בהכרח למכירת ניירות ערך, שכן אם מנהל הקרן שמר על יתרות מזומן גבוהות, הוא יכול לממן את התשלום של הפדיון מתוך מקור זה.

18. קרן נאמנות שהשיגה בפרק זמן תשואה חיובית, הרי שבהכרח הדוח הכספי שלה יראה רווחים.

לא נכון.

על פניו זה נשמע מאוד הגיוני, שכן תשואה חיובית מתקשרת אוטומטית עם רווחים. אבל זה איננו כך בכל מקרה. הסיבה: ייתכן בהחלט מצב שבו תשואה חיובית גבוהה של קרן מסויימת, שהיא עדיין קטנה, מושכת לקרן כספים גדולים שנכנסים בשיא, או קרוב לשיא, ואז מגיעה ירידה, אפילו לא גדולה של הקרן. התוצאה: הקרן, גם אחרי הירידה, עדיין יכולה להצביע על תשואה חיובית, ויש משקיעים שאכן נהנים ממנה (אלה שנכנסו בשלבים הראשונים). אבל, רוב הכסף שנכנס אליה (בשלבים המאוחרים של השיא) הפסיד. כך, סכומים קטנים הרוויחו אחוז גדול, אבל כספים גדולים הפסידו, אולי, אחוז קטן, אבל זה מתבטא בסכומי כסף גדולים, ויתבטא גם בדוח הכספי של הקרן בשורה תחתונה של הפסדים.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם