"בוחן הודה בפניי כי לשכת עורכי הדין הנחתה את הבוחנים 'להקשות, להכשיל ואף להוריד נקודות'"

הקרב בין המתמחים בעריכת דין שנבחנו בשתי בחינות ההסמכה האחרונות (דצמבר 2017 ויוני 2018), לבין לשכת עורכי הדין עולה שלב: לאחר שבקיץ האחרון דחה בג"ץ עתירה של המתמחים למתן "פקטור" לכלל הנבחנים עקב שיעור נכשלים גבוה (למרות שאושרו מספר בקשות לגבי תשובות במבחנים), ולאחר ששיגרו המתמחים מכתב לשרת המשפטים, איילת שקד, ובו חתימות של 64 חברי כנסת הקוראים לה גם הם להעניק "פקטור" - לאחרונה הגישו המתמחים עתירה נוספת לבג"ץ, שבמסגרתה הם מצביעים על שורת פגמים מינהליים שנפלו, לטענתם, בהתנהלותם של השרה, לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת. 

בניגוד לעתירות שהוגשו בעבר ונגעו לבחינות הלשכה, בעתירתם החדשה נוקטים המתמחים בטקטיקה שונה - הם לא מבקשים מבג"ץ להעניק פקטור או לבחון ולפסול שאלה כזאת או אחרת מהמבחן, אלא טוענים כי שתי הבחינות האחרונות סובלות מפגמים מינהליים חמורים ובלתי-סבירים המצדיקים הן את ביטולן כליל והן הסקת מסקנות לגבי הבחינות שעתידות להיערך.

יצאנו לבדוק: האם עורכי דין ותיקים יצליחו לפתור את מבחני הלשכה?

המתמחים מבקשים מבג"ץ כי יורה לשרת המשפטים להפעיל את סמכות הפיקוח, שלטענתם קיימת לה על הוועדה הבוחנת ועל הלשכה לבטל רטרואקטיבית את שתי בחינות ההסמכה האחרונות - שהן הבחינות שנעשו במתכונת החדשה; לקבוע קריטריונים ברורים שיסדירו את אופן פסילת השאלות בבחינה, ולדאוג לפרסומם; ולהורות בצו ביניים על ביטול בחינת ההסמכה הקרובה של השלכה, שעתידה להתקיים בעוד מספר שבועות, ככל שעתירתם לא תוכרע עד אז. 

"בדיקה לא הוגנת"

בין היתר, צורף לעתירה תצהיר של אחד הנכשלים בבחינה, הנוקב בתצהירו בשמו של אחד מהבוחנים בבחינות הלשכה, שלטענתו הודה בפניו כי הלשכה הנחתה את הבוחנים "להקשות, להכשיל ואף להוריד נקודות" - והכל על-מנת לוודא שמרבית הנבחנים לא יעברו את הבחינה.

לטענת המתמחה נותן התצהיר, הוא פגש בעורך הדין המדובר בסוף שנת 2017, בזמן שלמד לבחינות ההסמכה, אז סיפר לו האחרון כי "הוא נמנה על חבר הבוחנים שעתידים לבדוק את פרק הכתיבה בבחינות ההסמכה, וכי עבר הכשרה מיוחדת לשם כך".

חודש לאחר שנערכה הבחינה ניהל נותן התצהיר, לדבריו, שיחה נוספת עם עורך הדין-הבוחן. לטענתו, זה ציין בפניו בנוגע לבדיקת בחינת ההסמכה מיוני כי "עדיין לא קיבלנו את הבחינות לבדיקה... ממתינים שיסיימו לבדוק את החלק האמריקאי". לדברי נותן התצהיר, משמעות דברים אלו כי בדיקת מטלת המטלה הכתובה במבחן לא נעשית בצורה הוגנת אלא במטרה לנרמל את הציון הסופי של הנבחנים - היינו להתאימו לציון שבו מעוניינת הלשכה.

נותן התצהיר מציין כי מכשיר הטלפון שבו נשמרו ההקלטות והמסרונים המעידים על חילופי הדברים בינו לבין עורך הדין הבוחן ניזוקו ולא ניתנים לשחזור.

בתוך כך, מחר (ד') תיערך בכנסת ישיבה מיוחדת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, שבמסגרתה ידונו טענות המתמחים להכשלה מכוונת והערמת קשיים בלתי סבירה בבחינת ההסמכה.

אפליה פסולה ופגיעה בשוויון

העתירה הוגשה על-ידי מתמחים למשפטים שנבחנו באחת משתי בחינות ההסמכה האחרונות - דצמבר 2017 ויוני 2018. בחינות אלה נערכו ב"מתכונת החדשה" של בחינת ההסמכה, שבמסגרתה שונה מבנה הבחינה באופן ניכר - בעוד שקודם כללה הבחינה שאלות על דין פרוצדורלי בלבד, במתכונת החדשה כוללת הבחינה גם שאלות על דין מהותי ומטלת כתיבה, והיא אף אורכת זמן רב יותר. בעקבות המעבר לבחינה ב"מתכונת החדשה", צנחו באופן ניכר אחוזי המעבר בבחינה.

בבחינה האחרונה שנערכה ביוני 2018, עברו רק 32% מכלל המתמחים שניגשו לבחינה. אחוז המעבר של בוגרי המכללות עמד על 26% בלבד, בעוד שבקרב בוגרי האוניברסיטאות (המהווים 15% בלבד מכלל הנבחנים) עמד שיעור העוברים את הבחינה על 74%; ואילו במועד הקודם, בדצמבר 2017, עמד שיעור העוברים על 34% בלבד.

העתירה הוגשה נגד שרת המשפטים שקד; נגד "הוועדה הבוחנת" שהיא הגוף האחראי על כתיבת וביקת מבחני לשכת עורכי הדין וחבריה ממונים על-ידי שרת המשפטים; ונגד לשכת עורכי הדין. בין היתר, טוענים המתמחים לאפליה פסולה ולפגיעה בשוויון, בשל העובדה כי הוועדה הבוחנת החליטה להעניק תוספת זמן של 48 דקות לנבחנים במבחן ההסמכה הקרוב, פתרון שלטענתם ניתן על גבם ונובע מהליך הסקת מסקנות בעקבות הבחינות שבהן הם נבחנו. לטענתם, לא די בפתרון צופה פני עתיד והיה צריך למצוא דרך לבוא לקראתם, כמי שחוו את מצוקת הזמן בבחינה הנערכת ב"מתכונת החדשה" על בשרם.

מכל מקום, טוענים המתמחים, החלטת הוועדה הבוחנת להאריך את משך זמן הבחינה שנערכת על-פי "המתכונת החדשה" היא החלטה החורגת מסמכותה. זאת, בשל העובדה כי משך הבחינה נקבע בתקנות המסדירות את בחינת ההסמכה, ואין לוועדה הבוחנת כל סמכות לחרוג מהן. 

"אין הפרדה בין הלשכה לוועדה"

טענה נוספת שמעלים המתמחים היא שבניגוד לדין, הוועדה הבוחנת ולשכת עורכי הדין לא מתנהלות כשני גופים עצמאיים ונפרדים. לדברי המתמחים, לוועדה הבוחנת מעמד סטטוטורי עצמאי, שתכליתו להבטיח שתהיה גוף עצמאי ובלתי תלוי בלשכה. אולם לטענתם, בידם מספר מסמכים המעידים כי הלכה למעשה שני גופים אלה אינם מתנהלים כשתי יחידות עצמאיות ובלתי-קשורות.

כך, למשל, המתמחים צירפו לעתירתם את הסכם הסודיות שעליו חתומים הבוחנים שכותבים את שאלות הבחינה ובודקים אותה. הסכם זה נחתם בין הבוחנים לבין הלשכה, ולא עם הוועדה הבוחנת. לטענת המתמחים, העובדה שהבוחנים חבים חובת סודיות ללשכה ולא לוועדה הבוחנת מעידה כי בפועל לא מתבצעת הפרדה בין הוועדה ללשכה.

עוד מציינים המתמחים בעתירתם כי אין כל דרך ליצור קשר עם הוועדה הבוחנת אלא דרך הלשכה, וכי מי שמרכזת את פעילותה של הוועדה הבוחנת היא גם מי שאחראית בלשכה על מערך ההתמחויות והבחינות. לסיכום, נטען בעתירה, כי הוועדה הבוחנת נעדרת שיקול-דעת עצמאי, וכי עולה חשש שהיא שוקלת שיקולים זרים. "כל זאת מהווה פעולה בניגוד לכללי מינהל תקין", נטען. 

הלשכה: "התצהיר בעתירה כוזב - הבוחן המדובר כלל לא במאגר הבוחנים"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון היא במקרה הטוב דוגמה נוספת לשימוש הפסול שעושים נבחנים מסוימים בהליכי בית המשפט. מדובר בעותרים שהינם 'שחקנים חוזרים' בעתירות מסוג זה, שכבר העלו טענות דומות בעבר ונדחו על-ידי העליון. לגופו של עניין, הטענות המועלות בעתירה מופרכות מיסודן ומלמדות עד לאן הרחיקו אותם עותרים בטענותיהם.

כך, למשל, בדיקה שנערכה בעקבות הטענה כי אחד ה'בוחנים' מטעם הוועדה הבוחנת הודה כי קיבל הנחיות להכשיל העלתה, באופן לא מפתיע, כי אותו 'בוחן' בכלל לא נמנה על מאגר הבוחנים של הוועדה ומעולם לא היה בוחן מטעם הוועדה. גם בבירור ישיר שנערך מול אותו עו"ד שנטען כי אמר את הדברים, הכחיש האחרון כי אמר את הדברים המיוחסים לו והביע תמיהה מדוע בכלל יוחסו לו הדברים. אותו עו"ד אף הבהיר שוב כי מעולם לא שימש בוחן מטעם הוועדה. במילים אחרות - התצהיר שהוגש לבית המשפט העליון ועליו נסמכים העותרים הוא במקרה הטוב תצהיר כוזב שאין לו כל קשר למציאות".

"גם הטענה כאילו הוועדה פעלה בחוסר סמכות היא לא פחות ממביכה. העותרים נסמכים על תקנה שבכלל לא קשורה לבחינות ההסמכה. תילי-תילים נבנו על טענת החריגה מסמכות רק כדי לגלות שהעותרים פשוט לא השכילו לקרוא את התקנות כנדרש.

"הוא הדין גם באשר לפגיעה בשוויון. התיקונים שערכה הוועדה הבוחנת בעקבות הערותיו של העליון בפסק הדין שניתן ביחס לבחינת ההסמכה במועד חורף 2017, נועדו להטיב עם המתמחים ולאפשר להם מסגרת זמנים גדולה יותר ורשימת חיקוקים קטנה יותר. הטענה כי שינוי במתכונת הבחינה מהווה פגיעה בשוויון נדחתה על-ידי העליון והניסיון להעלותו שוב, תמוהה במיוחד; וכך גם הטענה כי הלשכה והוועדה פועלות כגוף אחד. בית המשפט העליון, במספר רב של פסקי דין, דחה טענה זו תוך שהוא עומד על עצמאותה של הוועדה הבוחנת.

"אין לנו אלא להצר על כך שהעותרים ממשיכים להעלות טענות שנדחו על-ידי העליון רק במטרה להשחיר את חברי הוועדה - כולם אנשי משפט מכובדים העושים מלאכתם בהתנדבות. כשם שהעליון דחה בעבר עתירות דומות, אין לנו ספק כי גם הפעם העליון יבהיר לעותרים כי הדרך לקבל את רישיונות הסמכה בעריכת דין לא עוברת במסדרונות בית המשפט אלא באמצעות למידה ורכישת ידע".

שקד: פועלת למתן הקלות

מלשכת שרת המשפטים, איילת שקד, נמסר בתגובה: "אין בכוונתנו להתייחס לגוף העתירה - זו תתבהר במסגרת העתירה עצמה. השרה שקד פועלת לכך שבחינת הלשכה תהיה הוגנת מבלי שרמת הבחינה תיפגע.

"כחלק מפעולותיה של השרה היא מבטלת את 'גזירת השליש' (תקנה הקובעת כי על-מנת לעבור את מבחן ההסמכה על הנבחן לקבל לכל הפחות שליש מהניקוד בכל אחד משלושת החלקים בבחינה - מ' ב') עבור הנבחנים. כמו כן לאחר שיח של שרת המשפטים עם הלשכה ועם הוועדה הבוחנת, החליטה הוועדה הבוחנת להאריך את משך זמן הבחינה, לצמצם את רשימת החיקוקים ולחלקם לפי החלק הדיוני והמהותי. השבוע החליטה שקד שגזירת השליש תבוטל אף רטרואקטיבית עבור שתי הבחינות האחרונות.

"שקד הבהירה כבר כי הגם שמקצוע עריכת הדין נמצא בהצפה מוגזמת, הדרך לצמצם את כמות עורכי הדין היא בבחינה מסננת, ולא בבחינה חוסמת, לאחר השנה הראשונה ללימודים. לצורך כך פועלת שקד להקמת צוות שיבחן קיום מבחן סינון שכזה, במקביל לבחינת חלופות לאלו המעוניינים להמשיך בלימודיהם במקרה שבו לא יעברו את סף הבחינה". 

ממגישי העתירה נמסר בתגובה: "באשר לטענות לפיהן אנו מבקשים 'מתנות חינם' הרינו להסכים עם לשכת עורכי הדין ביחס לטענה כי הסמכתנו צריכה להתבסס על ידענות ושקידה. אולם, ידענות ושקידה גדולים ככל שיהיו לא יצליחו לבוא לידי ביטוי בהתקיים בחינות לא הוגנות ולא הגונות. כל בקשתנו היא להכיר בחוסר ההוגנות וההגינות של הבחינות ולהגיע לפתרון מוסכם על יסוד ההבנה שהבחינות האחרונות היו פגומות בהקשר זה ועל כן, יש לפצותנו בגין כך. לשכת עורכי הדין והועדה הבוחנת כמו גם שרת המשפטים טרם הגישו תגובה לעתירה המתבררת בבג"ץ. אולם, באופן תמוה הם מעלים טענות שלא באמצעות כתבי טענות. הגם שיש בידנו להשיב לטענות המשפטיות שעולות בתגובה של הדוברות, התייחסות משפטית תינתן מטעמנו רק לאחר הגשת כתב הטענות מטעם הלשכה והוועדה ולא לפני."

העתירה הוגשה על-ידי עורכי הדין יוסי זויטיא ומייק יורק-ריד.