המושג "מחירים של בית מרקחת" יושב כבר שנה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה וממתין לפרשנות - שמשמעותה מאות מיליוני שקלים עבור ציבור רוכשי תרופות מרשם בבתי המרקחת של קופות החולים. הפרשנות הנדרשת היא בין המונח "מחיר מרבי לצרכן" לבין המונח"מחיר מרבי לצרכן כולל מע"מ". מדובר בשתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית, האחת של חברה בקופ"ח מכבי והשנייה של חברה בקופ"ח מאוחדת, שהוגשו לביהמ"ש המחוזי מרכז באמצעות עוה"ד אריה דנציגר וטל לנצ'נר, נגד קופות החולים ונגד משרד הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה.
לפני שבוע ביקש היועמ"ש דחייה נוספת של 45 ימים, ומצא לנכון להתנצל על כך, שעמדתו "לא הוגשה בהתאם להחלטת בית המשפט בחודש ספטמבר ולאחר מכן בחודש אוקטובר - בשל תקלה משרדית".
התובענה נוגעת ל-3 תרופות בכל אחת משתי קופות החולים, והטענה המרכזית בבקשות היא שבבתי המרקחת הפנימיים שלהן, הקופות מפקיעות את מחירן של חלק מתרופות המרשם. קופות החולים מוגדרות כ"אגודה עותומנית", שאינה מחויבת בהסדרי שקיפות כמו תאגידים אחרים במשק, והן נאבקות לשמר את המעמד הזה. הקופות הן מלכ"ר, מוסד ללא כוונות רווח, שאין לו שום קשר עם מרכיב מע"מ - לא גובה, לא מעביר לרשויות המס ולא מקזז.
אין תחשיב מוכר של המשמעות הכספית של קבלת התובענה הייצוגית על ידי בית המשפט, אך ההערכה היא שמדובר במאות מיליוני שקלים. בידי משרד הבריאות אין נתונים מסודרים על מכירת תרופות על ידי קופות החולים. על פי נתוני ארגון הפארמה, היקף שוק התרופות בישראל הוא 9.2 מיליארד שקל; 80% מהתרופות - מיובאות.
רף ההשתתפות העצמית
המחיר המרבי של תרופות מרשם מוכתב מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים והמחירים נקבעים אחרי בחינה ואישור של משרדי הבריאות והאוצר, במטרה להבטיח הן רווח סביר לקופת החולים והן מחיר הוגן לחולים. משרדי הבריאות והאוצר מכתיבים גם את רף מחירי התרופות שעד אליו אין השתתפות עצמית של חבר הקופה - 185 תרופות שעלות מארז סטנדרטי שלהן לחברים הוא עד 17 שקלים. לגבי תרופות מרשם שמחירן מ-17 שקלים ועד לסף מסוים, חבר הקופה משלם רק 17 שקלים ולא את המחיר המרבי לצרכן, כשאת היתרה משלימה קופת החולים.
משרד הבריאות מפרסם רשימה של תרופות המרשם ומחירן המרבי לצרכן הקבוע בצו. ברשימה יש שני טורים: טור של "מחיר מרבי לצרכן" וטור שכותרתו "מחיר מרבי לצרכן כולל מע"מ". ליבת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית היא שהגדרת משרד הבריאות ל"מחיר מרבי לצרכן כולל מע"מ" מופנית לשוק הפרטי של בתי המרקחת ורשתות הפארם, שהן עוסק מורשה הרשאי לגבות מע"מ, ואילו ההגדרה "מחיר מרבי לצרכן" מופנית למעשה לבתי המרקחת הפנימיים של קופות החולים ואינה כוללת מע"מ. זאת מהסיבה הפשוטה שקופות החולים הן מלכ"ר. על פי הבקשה, בתי המרקחת של קופות החולים למעשה גובות מהחברים שלא כדין "מחיר מרבי לצרכן כולל מע"מ", בעוד שהיה עליהם לגבות "מחיר מרבי לצרכן".
כאשר התחילו הליכי הבקשה לתביעה ייצוגית, לפני 8 שנים, משרד הבריאות הסביר שהטור "מחיר מרבי לצרכן כולל מע"מ" נכלל בפרסום כשירות לציבור, היות והצרכנים בישראל נדרשים לשלם מס ערך מוסף על תכשירים רפואיים. המחיר המחייב לצרכן, כהגדרתו בצו הפיקוח, שנקבע בהתאם לשיטת החישוב הקבועה בצו, אינו כולל המיסוי על התכשיר הרפואי".
בבקשה לייצוגית נטען, שבתרופות שמחירן מתחת ל-17 שקלים, חברי קופת החולים אמורים לשלם בבתי המרקחת של הקופות את "המחיר המרבי לצרכן", אבל הקופות גובות את "המחיר המרבי לצרכן כולל מע"מ". קופות החולים, כך נטען, הן מוסדות ללא כוונת רווח ולכן פטורות מתשלום מע"מ. למרות זאת הן בחרו לגבות מחיר מופקע ב-17% מהמחיר המרבי לצרכן. התובעות טענו שהן זכאיות לפיכך להשבת כספים ששולמו ב-7 השנים האחרונות. כמו כן הן מבקשות שביחס ל-185 תרופות מרשם יוצא צו הקובע כי ממועד הגשת התביעות ואילך ייגבה המחיר המרבי לצרכן ולא מחיר מופקע גבוה יותר.
בענין קופ"ח מאוחדת, סך הנזק בגין הפקעת מחיר שלוש התרופות הללו (לסכרת, לחרדה ולאי ספיקת לב) לציבור על פני 7 השנים שקדמו להגשת התביעה, חושב על ידי התובעת הייצוגית לסך של כ-34 מיליון שקל. בעניין קופ"ח מכבי, סך הנזק בגין הפקעת מחיר 3 התרופות לציבור (להפחתת שומנים בדם, לסכרת ולאי ספיקת לב) לציבור חושב לכ-80 מיליון שקל.
"ארכה להשלמת גיבוש העמדות"
קופ"ח מאוחדת הגיבה לבקשת האישור לייצוגית וטענה שיש לדחות אותה, בין השאר משום שהיא משלמת מע"מ ליצרן התרופות שהיא רוכשת. ענה נוספת היא שכל תשלום שמשלם חולה לקופת החולים הוא השתתפות עצמית, ולכן המחיר המרבי לצרכן לא רלוונטי לקופה. קופ"ח מכבי יקשה להגיב רק לאחר קבלת עמדת המדינה.
לפני שנה בדיוק התקיים עוד דיון בתביעה, שבסיומה החליטה השופטת מיכל נד"ב לבקש את עמדת המדינה לגבי השאלה המשפטית של פרשנות צו הפיקוח. המדינה ביקשה מספר דחיות במתן עמדתה, וחלפה לה עוד שנה. לפני שבוע, כאמור, ביקש היועמ"ש דחייה נוספת של 45 ימים.
הפרקליטות הסבירה את הבקשה הנוספת לדחייה בכך, ש"בעת גיבוש העמדה בתיק עלו מספר סוגיות שהצריכו ליבון וקבלת התייחסויות נוספות. ימים אלו הגורמים הרלוונטיים עמלים על השלמת ההתייחסות הנדרשת. חרף מאמצים גדולים שנעשו, נדרשת למדינה שהות קצרה להשלמת גיבוש העמדות". השופטת קיבלה את הבקשה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
