"עובדת התאבדה בשל לחץ לא הגיוני שהפעילה עליה המשטרה"

מה גרם למנהלת חשבונות בחברת היהלומים "LLD" שבבעלות לב לבייב אם לשלושה בשנות ה-40 לחייה, ליפול אמש (ג') מאחד מבנייני הבורסה ליהלומים בר"ג אל מותה? האם המשטרה - במסגרת החקירה שבמרכזה חשדות להברחת יהלומים לארץ באמצעות החברה - הלכה צעד אחד רחוק מדי והפעילה לחץ בלתי-סביר על המנוחה, תוך רמיסת זכויותיה הבסיסיות - כפי שסיפר היום ל"גלובס" אחד ממקורביה, או שמא המנוחה הייתה נתונה בלחץ קשה מצד גורמים אחרים המעורבים בפרשה? גם היום רב הנסתר על הגלוי ונסיבות האירוע עדיין נבדקות על-ידי החברה והמשטרה.

מהמעט שידוע בשלב זה, חקירתה של המנוחה באזהרה במשרדי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה (יאחב"ל) נערכה ביום א' השבוע וארכה כשעתיים. לטענת גורמים בסביבת חברת LLD , "התנהלות המשטרה בפרשה בעייתית, בלשון המעטה". עוד טוענים אותם גורמים, כי המנוחה "סיפרה לסביבתה שנתנו לה הרגשה כאילו כל התיק עליה. המשטרה הפעילה לחץ לא הגיוני על החשודה. יש פה אירוע גדול. עובדת התאבדה בשל חקירה לא מאוזנת של המשטרה. במשטרה עובדים בצורה מאוד אגרסיבית". בנוסף, מספרים הגורמים המקורבים לחברה, חוקרי המשטרה לא הודיעו לחשודה המנוחה כי היא נחקרת באזהרה, והיא לא הייתה מיוצגת על-ידי עו"ד.

בתוך כך, שלחה היום החברה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקשה להקמת ועדת בדיקה לחקר נסיבות מותה של החשודה המנוחה. לטענת החברה, העובדת קפצה אל מותה כחצי שעה לאחר שקיבלה שיחת טלפון מהמשטרה, שבמסגרתה התבקשה להגיע לחקירה נוספת.

בשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות כי קיים קשר בין חקירתה באזהרה של המנוחה במהלך הימים האחרונים למותה הטרגי. סביר כי התמונה השלמה תתבהר במהלך הימים הקרובים, אולם ברור שהטענות לגבי התנהלות המשטרה במסגרת חקירת הפרשה דורשות התייחסות כבר עתה.

"לא טרחו להפנים זכויות יסוד"

חברת LLD נחקרת במסגרת פרשת הברחת יהלומים שבה נעצרו 9 חשודים בחשד למעורבות בעבירות של הברחת יהלומים, הלבנת הון, עבירות לפי פקודת המכס, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן עבירות נוספות. בין העצורים, ששוחררו זה מכבר, היו מקורביו של לב לבייב.

השלב הגלוי בחקירת פרשת "יהלום שחור" החל ב-5 בנובמבר. מאז, נעצרו במסגרת הפרשה כ-10 חשודים ונחקרו עשרות עדים וחשודים נוספים. במהלך דיוני הארכות המעצר בפרשה, נחשפה התנהלות בעייתית של חוקרי המשטרה ביחס לזכויות היסוד של חלק מהחשודים. גם השופט גיא אבנון מבית משפט השלום בראשל"צ העיר לחוקרי המשטרה, כי נפל פגם בהתנהלותם, במספר הזדמנויות שונות, בהן בעניין הארכת מעצרו של אחראי המחשוב ב-LLD.

בשבוע שעבר נערך דיון הארכת מעצרו של אחראי המחשוב, הנחשד בשיבוש הליכי חקירה ובהשמדת ראיות. החשוד נעצר בשעות הבוקר של יום ב' בשבוע שעבר. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו, החל מהשעה 12:00 ועד לקיום דיון הארכת המעצר של החשוד בבוקר שלמחרת, לא אפשרו חוקרי המשטרה לפרקליטתו של החשוד, עו"ד עינת בן משה, לפגוש אותו.

"גלובס" חושף לראשונה, את ההתכתבות בין עו"ד בן משה לנציג המשטרה, פקד אסף ושניא, בשעה שהיא ממתינה שיאפשרו לה לפגוש את החשוד אותו מייצגת.

"אני מחכה שיבואו לאוסף אותי כבר כמעט חצי שעה", כתבה בן-משה לנציג המשטרה, ללא שזכתה לתגובה כלשהי. בהמשך, ומשלא נענו הודעות נוספות ששלחה בן משה, היא כתבה: "אני מאוד מקווה שאתם לא ממשיכים לחקור אותו בזמן הזה. מבקשת שיכניסו אותי ויאפשרו לי לפגוש אותו עכשיו". כפי שעולה מפרוטוקול דיון הארכת המעצר של החשוד, האחרון אכן נחקר כשעורכת-דינו ממתינה שיאפשרו לה לפגוש אותו.

כעבור שעה ממועד הגעתה לתחנת המשטרה, המשיכה בן-משה להתעקש כי יאפשרו לה מפגש עם הלקוח שלה וכי חקירתו תיעצר עד שיתאפשר המפגש ביניהם. "עד עכשיו לא הכנסת אותי. אני חוזרת על כך שאני מקווה שאתם לא ממשיכים לחקור אותו בזמן שאני ממתינה לייעץ לו", כתבה.

לטענת בן-משה כפי שעולה גם מפרוטוקול הדיון, היא ניסתה במקביל להתקשר לנציג המשטרה, אך זה לא ענה לשיחת הטלפון. בהודעות ששלחה אליו בן-משה, היא כתבה: "זה ממש לא בסדר שאתה לא עונה כשאני מתקשרת. מדובר בהתנהלות שערורייתית".

נציג המשטרה בדיון, רפ"ק גל צ'סנר, טען מנגד כי החשוד הודיע כי איננו מעוניין להיוועץ בעו"ד. לדברי בן-משה, "זכויותיו של החשוד פשוט נרמסו אתמול. אני יכולה לומר כסנגורית שהרגשתי חסרת אונים לחלוטין. לא היה לי עם מי לדבר, למי לפנות, לא ידעתי מה מצב החשוד, באיזה סיטואציה הוא נמצא. גם הפנייה שלי לראש זרוע החקירות ביאחב"ל, נצ"מ בועז בלט, לא סייעה... מדובר בהתנהלות של מדינת עולם שלישי שלא מכבדת ולא מקובלת במדינה שהיא דמוקרטית ושנותנת חשיבות לזכויות בסיסיות של אדם".

השופט אבנון הורה על שחרורו של החשוד למעצר בית, ומתח ביקורת חריפה מאוד על התנהלות המשטרה בעניינו של החשוד. "לא אוכל להשלים את ההחלטה מבלי להתייחס לתקלה חמורה שהתגלתה בהתנהלות היחידה החוקרת, עת מנעה אפשרות מפגש בין החשוד לבין באת-כוחו", ציין ביהמ"ש. "אני מתרשם כי התנהלות היחידה החוקרת הייתה שערורייתית, ואני קובע זאת בלשון המעטה". אבנון קבע כי "החקירה החלה מבלי שהחשוד נשאל מפורשות אם הוא מעוניין להיפגש עם עו"ד", וכי ברור שמשמעותה של התנהלות היחידה החוקרת היא מניעת מפגש של החשוד עם עורכת-דינו, דבר המנוגד לדין.

עוד ציין ביהמ"ש כי "בשום שלב לא הוסבר לחשוד כי באת-כוחו ממתינה מחוץ למשרדי היחידה החוקרת ומבקשת להיפגש עמו". לדבריו, "בהתנהלות זו מנעה לכאורה היחידה החוקרת מימוש זכות בסיסית של החשוד... דומה, לצערי, כי היחידה החוקרת לא טרחה להפנים את זכויות היסוד של החשוד. לא די באזהרה כללית, לא די בתשובת החשוד כי הוא איננו מעוניין בעו"ד, בתשובה שניתנה תוך כדי החקירה. מרגע שמתייצב סנגור ומודיע כי הוא מעוניין לפגוש את החשוד, חובה על היחידה החוקרת לעצור את החקירה ולאפשר מפגש ישיר ובלתי אמצעי בין החשוד לבין מי שמונה כדי לייצג אותו".

בסיום דבריו, ציין אבנון: "מצופה מהיחידה החוקרת לערוך בירור ראוי הכיצד נפלה תקלה מסוג זה במשטרת ישראל, בפרט ביחידה עילית כגון זו המנהלת את החקירה כאן".

הביקורת של השופט אבנון על המשטרה הופיעה כבר בדיון הארכת המעצר הראשון, שהתקיים ביום הראשון להפיכת החקירה לגלויה. השופט אבנון קבע כי מעצרם של שישה חשודים יוארך ב-7 ימים, ולאחר מכן נציג המשטרה ציין, כהערת אגב, כי כל חשוד שישתף פעולה יוכל לסייע לעצמו להשתחרר מוקדם יותר.

לאור העובדה כי הדין בישראל קובע שניתן להחזיק במעצר חשוד רק בהתקיים אחת משתי חלופות - חשש משיבוש הליכי חקירה או סכנה לביטחון הציבור - עוררה אמירתו של נציג המשטרה את זעמם של סנגורי החשודים. בעקבות זאת, ציין השופט אבנון בשולי החלטתו: "המשטרה, מ.ב) רשאית, כמובן, לשחרר כל אחד מהחשודים במועד מוקדם יותר מכפי שנקבע, אך בית המשפט מבהיר כי הערת ב"כ המבקשת לפיה שיתוף פעולה כשלעצמו יביא לכאורה לשחרור מוקדם, איננה ראויה ואיננה מקובלת על בית המשפט."

 המסרונים ששלחה באת-כוחו של אחד החשודים בתיק לחוקר יאח"ה - ולא זכתה לכל מענה:

החשוד ביקש להתייעץ - וסורב

עו"ד מיכל רוזן-עזור המייצגת את אחד החשודים בפרשה ששמו אסור לפרסום, טענה כבר בשבוע הראשון לפרוץ הפרשה כי נרמסה זכות ההיוועצות של החשוד, עובד לשעבר בחברת LLD.

בדיון להארכת מעצרו של החשוד, טענה עו"ד רוזן-עזור כי במהלך חקירתו הוא ביקש להתייעץ עם עורכת-דין ממשרדה, אך חוקרי המשטרה לא אפשרו לו זאת. בתגובה אמר נציג המשטרה: "לא מקובל להתקשר לעו"ד באמצע חקירה, אחרי שכבר התייעץ עם עו"ד בתחילת החקירה. החשוד יודע מהן זכויותיו, הוא נפגש עם עו"ד, הוא יודע מהן החשדות".

עו"ד רוזן-עזור חשפה בדיון פרט נוסף הנוגע לזכות ההיוועצות של החשוד שאותו היא מייצגת. "האם זה נכון שגם כשהבאתם אותו למעצר לא התקשרתם אלינו קודם, ורק אנחנו התקשרנו אליכם כדי ללמוד שמביאים אותו למעצר?", שאלה הסנגורית את נציג המשטרה, שהשיב: "חל בלבול ועדכנו אתכם קצת באיחור, אבל ידעתם על הדיון".

לחץ בלתי-סביר לשינוי הודאה

בדיון הארכת המעצר השני לחלק מהעצורים בפרשה, מתח השופט אבנון ביקורת קשה על התנהלות המשטרה. בסיום הדיון, הורה אבנון על שחרורו של אחד החשודים למעצר בית ועל המשך מעצרם של לבייב, ראובן שמאלוב (לשעבר מנהל כספים ב-LLD) וחשוד נוסף בשלושה ימים (במקום שישה ימים אותם ביקשה המשטרה). זאת, תוך שהוא מותח ביקורת על התמהמהות המשטרה בביצוע פעולות החקירה ועל כך שהיא אינה מנצלת כראוי את ימי שבעת ימי המעצר שעליהם הורה בתום דיון הארכת המעצר הראשון. אבנון ציין: "מצופה מהיחידה החוקרת לקדם באופן משמעותי בפרק הזמן שנקצב את פעולות החקירה... מובהר כי ככל שלא תחול התפתחות משמעותית ובלתי צפויה, סביר שהחשודים ישוחררו".

לצד מקרים אלה, ציינו במסגרת דיוני הארכות המעצר התיר סנגוריהם של החשודים הפרות נוספות שאירעו, לטענתם, בעת ששהו החשודים במעצר. כך, למשל, נטען כי אחד החשודים חולה אסטמה אך נמצא בתא עם שותף מעשן; כי לחשוד אחר לא ניתנה ההזדמנות לשתות מים על אף בקשתו; וכי על חשוד שלישי הופעל לחץ בלתי-סביר לפני נסיעתו לדיון הארכת מעצר לשנות את הודאתו. 

ממשטרת ישראל נמסר: "בהמשך לפרסומים הנוגעים לאירוע שאירע אתמול ברמת גן נבקש להבהיר: משטרת ישראל מצרה על תוצאותיו הטראגיות של האירוע שהתרחש בבורסה ברמת גן. מטעמי צנעת הפרט ובשל העובדה שהחקירה לקביעת סיבת מותה של המנוחה נמצאת בעיצומה, כפי שמתבצע בכל מקרה מוות דומה, אין בכוונתנו להתייחס לאירוע.

"נזכיר, כי משטרת ישראל פתחה בחקירה בחשד לביצוע עבירות חמורות של הברחת יהלומים, הלבנת הון, עבירות לפי פקודת המכס, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן עבירות נוספות שבוצעו על פי החשד על ידי גורמים העובדים וקשורים לחברת LLD. כל ניסיון מצד גורמים בעלי עניין לקשור בין המקרה הטראגי לניהולה המקצועי של החקירה, מצביע על אי הכרת העובדות לאשורן ויש בו כדי להטעות את הציבור.

"משטרת ישראל פועלת כל העת ברגישות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על שמירת כבודם וזכויותיהם של חשודים ונחקרים, ולצד זה פועלת באופן מקצועי כל העת בנקיטת פעולות חקירה מגוונות שתכליתן - הבאת מבצעי עבירה לדין וחקר האמת. משטרת ישראל מתייחסת לאירוע זה במלוא האחריות והרגישות הראויה ולומדת את נסיבותיו".

מקורבים לעובדת: "האחרונה שתעשה מעשה כזה"

בצל התפנית הטראגית של חקירת פרשת "יהלום שחור", ולאור השאלות העולות ביחס להתנהלות המשטרה בפרשה, בין היתר ביחס לעובדת, שעבדה כמנהלת-החשבונות, בחברת LLD ' שנפלה אתמול אל מותה מהקומה העשירית של משרדי החברה, ניסה "גלובס" להתחקות אחר הנסיבות שהובילו לנפילה.

בשיחות שערך "גלובס" עם א' חבר ילדות, קולגה, ומקורב לבן-זוגה של המנוחה, מסר החבר, כי "מדובר במשפחה נורמטיבית, ואף אחד לא צפה את זה". לדבריו, המשפט הראשון שהטיחו בה חוקרי המשטרה בעת חקירתה באזהרה, ביום א' השבוע, היה - "רק שתדעי שתצטרכי עורך-דין, למה יש לנו הרבה עלייך".

לטענת החבר, החקירה השפיעה עליה קשות והיא הפכה למעין "זומבי". יחד עם זאת, א' דחה מכול וכול את הטענה כי המנוחה התאבדה. לדבריו, אתמול (ג') שעות ספורות לפני קרות האירוע הטראגי, שוחחה אשתו עם המנוחה, והשתיים קבעו להיפגש בסוף השבוע. לדבריו (המתבססים על שיחה שקיים עם אשתו לאחר האירוע), במסגרת השיחה בין השתיים "לא נשמע לרגע שהמנוחה הולכת לפגוע בעצמה".

ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה, כי גופתה של המנוחה נמצאת עדיין במכון לרפואה משפטית באבו-כביר בת"א לצורך ניתוח שלאחר המוות, וכי טרם נקבע מועד ההלוויה.

בן-זוגה של המנוחה, שלהם 3 ילדים קטנים, הגיע היום למשטרה לתשאול, ואליו הצטרף א'. א' ציין, כי "קשה לנו להאמין שמה שאומרים כרגע קרה, אנחנו ממתינים לשמוע שזה הולך לכיוון אחר, ועד שלא נגלה מה שקרה שם באמת לא נרפה".

י', חבר נוסף של בן-זוגה של המנוחה, הסכים להגיד ל"גלובס", כי המנוחה "נחשבה לאישה חזקה מאוד... היא האחרונה שתעשה מעשה כזה, ועל כך יוכלו להעיד כל מכריה".

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הברחת היהלומים הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ולכן החשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.