עופר מקסימוב יקבל הזדמנות נוספת לטעון לשחרור מוקדם ממאסר

עופר מקסימוב, המרצה עונש מאסר ממושך מאז שנת 2003 בגין מעורבותו בפרשת המעילה בבנק למסחר, יקבל הזדמנות נוספת לשכנע את ועדת השחרורים מדוע יש לשחררו בשחרור מוקדם - כך קבעה אתמול (ד') ועדת שחרורים בבית הסוהר מעשיהו. זאת לאחר שועדת השחרורים דחתה שתי בקשות קודמות של מקסימוב, ולאחר שבאפריל השנה דחו השופטים אברהם טל, שמואל בורנשטין ודבורה עטר מבית המשפט המחוזי מרכז את ערעורו של מקסימוב על החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם לאחר שריצה 16 מתוך 18.5 שנות מאסר שנגזרו עליו.

הפרקליטות התנגדה לשחרורו של מקסימוב, בין היתר בטענה של התנהגותו השלילית כאסיר והיעדר סיכוי אמיתי לשקם אותו, בעוד מקסימוב, שיוצג בהליך על-ידי עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה, הציג חוות-דעת מקצועיות התומכות בשחרורו. לטענת מקסימוב, הוא עבר הליך שיקום ממושך ומקיף במהלך תקופת מאסור, אשר בעקבותיו הוא כבר לא מהווה סכנה לציבור, והוא מגלה אמפתיה וצער כלפי קורבנות העבירות שלו.

השופטים כתבו אז בהכרעתם, כי הגיעו למסקנה "לפיה חרף נתוניו החיוביים של העותר, שנלקחו שחשבון במידה הראויה על-ידי הוועדה ועל ידינו, הוא לא הוכיח כי שחרורו המוקדם לא יסכן את הציבור", ובהמשך הוסיפו כי בהתאם לחוות-הדעת שהוצגו לוועדת השחרורים, מקסימוב "סובל מהימור פתולוגי החל מהיותו נער, שבא לידי ביטוי בולט במהלך 5 השנים בהן ביצע את העבירות נושא מאסרו", והוסיפו כי "יש בעותר קווי אישיות שעלולים להקשות על תפקודו באופן נורמטיבי בחברה ללא תמיכה" .

אחותו של מקסימוב, אתי אלון, שוחררה כזכור לפני כשנתיים בשחרור מוקדם, לאחר שריצתה 14.5 שנות מאסר, אך טענותיו של מקסימוב לאפליה לרעה שלו ביחס להחלטה לשחרר את אלון שחרור מוקדם נדחתה על ידי השופטים. השופטים ציינו, כי מבלי להקל בחומרת מעשיה של אלון, "היא קיימה את דרישותיו של העותר (מקסימוב) ממנה, תוך הפעלת מניפולציות מצידו כלפיה, היא לא הייתה בעלת דפוסים עברייניים או מניפולטיביים, כפי שאובחן העותר, ולא הייתה מכורה להימורים".

מקסימוב הגיש לאחרונה בקשה נוספת לקיום דיון חוזר בבקשתו לשחרור מוקדם (בהתאם לחוק יכול להגיש בחלוף חצי שנה מהחלטת ועדת השחרורים הקודמת), והוועדה אישרה את בקשתו לקיום דיום. "הוועדה בחנה ושקלה את נימוקי הבקשה לקיומו של דיו חוזר ואת נימוקי ההתנגדות, והחליטה כי במאזן ההסתברות הראוי, תאפשר קיומו של דיו חוזר במעמד הצדדים", כתבו חברי הרכב ועדת השחרורים, השופטת בדימוס דניאלה שריזלי, תמר דותן, טלי טגודה יעקב ורס"מ מרדכי סלם.

המעילה שהביאה לקריסת הבנק

פרשת המעילה בבנק למסחר נחשפה בשנת 2002, אז התברר כי אלון, עובדת הבנק, גנבה בהיקף ענק מכספי הבנק בשנים 1997-2002, דבר שהביא לקריסתו.

במסגרת המעילה פתחה אלון 206 חשבונות פיקטיביים, בהם העמידה הלוואות "גב אל גב", ואת כספי ההלוואה משכה לרשותה. מ-202 חשבונות אחרים בבנק גנבה אלון כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם.

אלון ביצעה את המעילה כדי לעזור לאחיה, מקסימוב, שנקלע לחובות-עתק בשל הימורים. היא נהגה בתחילה להפקיד בידי מקסימוב צ'קים בסכומים שונים המשוכים על-חשבונה הפרטי בבנק, ששימשו כהמחאות ביטחון - כך שמקסימוב היה מפקיד את הצ'קים בידי נושיו, וביום פירעון הצ'ק היה משלם את תמורתו ומשיב את הצ'ק שלא נפדה לאלון.

החל מ-1996 התקשה מקסימוב לשלם את חובותיו כנגד המחאות אחותו, והצ'קים שמסרה לו אלון החלו להיפרע כמעט מדי יום מחשבונה. יתרת החובה הגדולה, בגובה מאות אלפי שקלים, שהצטברה בחשבונה, הניעה את אלון להתחיל בגניבה.

על אלון נגזרו 17 שנות מאסר וקנס של 5 מיליון שקל; על מקסימוב נגזרו 17 שנות מאסר גם כן; על אביהם, אביגדור מקסימוב, שהורשע במעורבות בפרשה, נגזרו 6 שנות מאסר.