מנכ"ל עמותות עזרא הורשע בשורת עבירות שוחד בפרשת ישראל ביתנו

משפט נותני השוחד בפרשת 242 המכונה "פרשת ישראל ביתנו" הגיע לסיומו: בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט צבי גורפינקל) הרשיע היום (א') את דניאל אלינסון, מנכ"ל עמותות עזרא, בריבוי עבירות של מתן שוחד, אך זיכה אותו מעבירות של הלבנת הון. נציין כי אלינסון הוא הנאשם היחיד במסגרת פרשת נותני השוחד שלא הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות.

אלינסון הורשע בכך שנתן שוחד לסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום ומקורביה, בתמורה להעברת כספים קואליציוניים לעמותות. השופט קבע כי אלינסון פעל כשהוא יודע שהוא עובר על החוק ונותן שוחד לקירשנבאום. "אין אפשרות לראות בכספים שהעביר אלינסון אלא ככספי שוחד", ציין.

לדברי השופט, "התביעה הוכיחה קיומו של קשר פלילי בין אלינסון לקירשנבאום, לפיו הוא יקבל כספים קואליציוניים מקירשנבאום ובתמורה יממן לה הוצאות אישיות בגובה 50 אחוז מהסכום שהתקבל". מימון זה, קבע השופט, נעשה באמצעות מימון טיסות של קירשנבאום ומשפחתה, רכישת מוצרים אלקטרוניים, מימון סקר ברוסיה והעסקת בנה של קירשנבאום תמיר. סך כספי השוחד שהעביר אלינסון עמד על כ-92 אלף דולר.

אלינסון עמד בראש עמותות "עזרא העולמית" ו"עזרא ארצות-הברית", שהן עמותות הפועלות בקרב יהודים דוברי רוסית המתגוררים בארה"ב במטרה לקרבם לערכי היהדות ולעודד אותם לעלות לישראל.

השופט גורנפיקל זיכה כאמור את אלינסון מעבירות הלבנת ההון שייחסה לו התביעה, אך הרשיע אותו בשורת עבירות שוחד, כשהוא דוחה בזו אחר זו את טענותיו של אלינסון לפיהן הכספים שהועברו לקירשנבאום ומשפחתה היוו חלק מפרויקט משותף עליהם עבדו.

בהכרעת הדין ציין גורפינקל כי בתחילת שנת 2010 הציעה קירשנבאום לאלינסון כי היא תדאג לעמותת עזרא תקבל תקציבים למימון פעילותה, ובתמורה לכך דרשה כי מחצית מהתקציבים שיועברו לעמותות עזרא יועברו לרשותה לטובת מפלגת ישראל ביתנו. פרקטיקה זו כונתה בהכרעת דין "החזרת הכספים", והיא למעשה האקט המהווה מתן שוחד בו הורשע היום אלינסון. גורפינקל ציין בהכרעת הדין כי אלינסון הסכים לדרישה זו.

"כדי להסוות את החזרת מחצית התקציב שהעובר לעמותות מפלגת ישראל ביתנו ולשוות חזות לגיטימית להעברת הכספים, כונתה השיטה של העברת הכספים בשם 'פרויקטים משותפים'", ציין גורפינקל בהכרעת הדין.

בין השנים 2014-2011 העבירו משרד הקליטה, משרד הדתות וגורמים פרטיים כ-4 מיליון שקל לעמותות עזרא. בתמורה להעברת התקציב, קבע השופט, מימנו עמותות עזרא נסיעות לחו"ל של קירשנבאום, ילדיה, בעלה, אחיה וגיסתה; רכשו בעבורה ובעבור בני משפחתה מוצרי אלקטרוניקה; העסיקו את בנה טמיר בעמותות עזרא כ"מנהל פורום אינטרנטי"; ומימנו סקר של המפלגה בארה"ב.

בהכרעת הדין ציין גורפינקל כי אלינסון נחקר במשטרה 8 פעמים ואף שיתף פעולה באופן מסוים עם חוקריו עד לחקירה החמישית. "החל מחקירתו החמישית בחר בזכות השתיקה, לאחר שהמשטרה הצליחה לשחזר טבלה שבה מתועדות טובות ההנאה שנתן אלינסון לקירשנבאום, והתקציבים שהעוברו לידיו בעד טובות ההנאה שנתן, טבלה שאלינסון מחק ממחשבו ברגע שבו נודע לו על פתיחה חקירה", קבע גורפינקל.

גורפינקל דחה כאמור את טענות ההגנה וגילה כי הוא מרשיע את אלינסון בעבירת השוחד כבר בפתח הקראת הכרעת הדין: "הנאשם טוען שהחזרת הכספים היתה לצורך ביצוע פרויקטים משותפים בין העמותות לבין מפלגת ישראל ביתנו, אולם ניתן לומר שלא מדובר בפרויקטים משותפים אלא בניסיון לשוות חזות לגיטימית להעברת הכספים לקירשנבאום. ברור היה לנאשם כי אם לא יעביר את הכספים על-פי הסיכום, לא יקבל תקציבים מקירשנבאום, והסיכום להעביר בחזרה מחצית מהכספים שנתקבלו מהווה למעשה עבירת שוחד, שכן אין חולק שקירשנבאום היא עובדת ציבור, הכספים וטובות ההנאה שקיבלה מהנאשם מהווים שוחד שניתן בעד פעולה הקשורה בתפקידה."

גורפינקל לא הסתפק בכך, ובהמשך דבריו ציין: "גם אם חלק מהכספים ניתנו ממניע מעורב, שחלקו פסול ונועד להניע את עובדת הציבור וחלקו כשר ונועד לקדם מטרה לגיטימית, החלק הפסול צובע את הפעולה כולה כפסולה".

לכל אורך דבריו התייחס גורפינקל לטבלה שהכין אלינסון ומחק אך שוחזרה על-ידי חוקרי המשטרה, וניכר כי דובר בראיה שניתן לה משקל רב ביותר בהכרעת הדין. "אף שהנאשם נחקר במשטרה, במשך 3 חודשים הוא לא גילה את קיומה של הטבלה... עובדה זו מלמדת על כך שאלינסון ידע והבין כי החזרת הכספים שקיבל כתקציב לעמותות מהווה שוחד, הבין כי מדובר במעשה אסור, ולכן מיהר למחוק את החומר המפליל ולהעלימו... עובדת מחיקת החומר החומר מעידה כאלף עדים על כך שהנאשם ידע והבין היטב כי העברת הכספים שקיבל כתקציב בחזרה למי שהעביר לו את הכספים הוא מעשה אסור, פלילי, ומהווה מעשה של מתן שוחד", קבע השופט, ואף הוסיף: "אין ספק כי אילו סבר הנאשם כי מערכת היחסים בינו ובין קירשנבאום תקינה, לא היה דואג למחוק את הטבלה, ואדרבא - היה מציגה במשטרה כדי להסביר את הסיכום החוקי כביכול".

לאחר דברים אלה פנה השופט גורפינקל לעסוק בכל מעשי השוחד הנטענים, שחולקו ל-4 ראשים מרכזיים - מימון טיסות לקירשנבאום ומשפחתה; רכישת מוצרים אלקטרוניים לבני המשפחה; מימון סקר של ישראל ביתנו בארה"ב והעסקת בנה של קירשנבאום, תמיר, בעמותה.

בכל הנוגע למימון טיסותיה של קירשנבאום ובני משפחתה על-ידי העמותות, בסך כולל של כ-40 אלף דולר, קבע השופט כי עצם הופעת הטיסות בטבלה "מלמד על כך שאין מדבר בתשלום לגיטימי על טיסות לצורך גיוס תרומות אלא מימון נסיעותיה הפרטיות של פאינה קירשנבאום ובני משפחתה לחו"ל".

אלינסון הורשע במימון שוחדי של 8 טיסות עבור קירשנבאום ומשפחתה, כשהחמורה שבהן, לדבי השופט, היא נסיעה לארה"ב וקנדה של המשפחה בספטמבר 2013, "המגלה פרשה של מתן שוחד לשמו. מדובר בטיסות שביצעה קירשנבאום עם בעלה, ביתה מיטל ובנה טמיר... מדובר בטיול נופש פרטי שביצעה המשפחה, אין כל קשר לפעילותה של עזרא כעמותה. מדובר במתן שוחד 'קלאסי'". 

גם ביחס למוצרי האלקטרוניקה שרכש אלינסון לקרישבנאום, על סך של כ-8,000 דולר, קבע השופט כי מדובר בשוחד ודחה את טענת אלינסון כי מדובר במוצרים שנרכשו לטובת קידום מטרות העמותה. "קירשנבאום אינה זקוקה לעל המוצרים שנרכשו לצורך ביצוע תפקידה, אין דין המוצרים שנרכשו לשימושה הפרטי של קירשנבאום ושימוש בני משפחתה כדין מוצרים שנרכשים עבור שליחים (של העמותה, מ.ב) לביצוע תפקידם, כטענתו המתחכמת של אלינסון", פסק השופט.

ביחס להעסקתו של טמיר, בנה של קירשנבאום, בעמותה, בסך של כ-7,000 דולר, קבע השופט כי גם מעשה זה מהווה שוחד. "לפני העסקתו איש לא ביצע את הפרויקט שהוטל על טמיר לבצע, ולאחר סיום העסקתו איש לא גוייס להמשיך בפרויקט", פסק גורפינקל, והוסיף: "מדובר איפה בפרויקט שהומצא אך ורק לצורך העסקתו הפיקטיבית של תמיר כדי לשלם לו שכר". עוד ציין השופט בהקשר זה כי "הסכום ששולם לו ירד מהסכומים המגיעים לקירשנבאום על-פי הסיכום, ומווה שוחד".

השופט גורפינקל הרשיע את אלינסון גם במימון סקר לטובת ישראל ביתנו בסך של כ-36 אלף דולר. מדובר, קבע השופט, ב"טובת הנאה בולטת שנתן אלינסון לקירשנבאום... הסקר משרת אך ורק את מפלגת ישראל ביתנו והטענה כאילו סייע גם לעמותה היא טענת סרק שנועדה לכסות על מתן טובת ההנאה שהיא שוחד לקירשבאום".

גורפינקל זיכה את אלינסון מעבירת הלבנת ההון, וקבע כי "התביעה הרחיקה לכת בייחוס עבירה זו לנאשם. נכון ששוחד מהווה עבירת מקור, ומקבל השוחד שמסתיר את קבלת השוחד מעלים בכך רכוש... אך אלינסון לא העלים את הסכומים ששילם לקירשנבאום... לא למעשים מסוג זה התכוון המחוקק."

הכרעת הדין בעניינו של אלינסון מהווה כאמור את אקורד הסיום של אחד משני התיקים שמנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה במסגרת הפרשה. לפני שנה ו-3 וחודשים הוגשו שני כתבי אישום בפרשת ישראל ביתנו - האחד נגד מי שהפרקליטות מאשימה בקבלת שוחד, ובהם פאינה קירשנבאום, רמי כהן ומי שנחשב ליד-ימינה של קירשנבאום, דאוד גדובסקי, שהגיע להסדר טיעון עם המדינה; והשני נגד מי שמואשמים במתן השוחד, ובהם גם מנכ"ל עמותות עזרא, דניאל אלינסון.

הסכומים בהם הורשע אלינסון

מימון טיסות לפאינה קירשנבאום ובני משפחתה - כ-40 אלף דולר

רכישת מוצרים אלקטרוניים לקרישנבאום ומשפחתה (טבלט, שני מחשבים, מצלמה, טלפונים סלולריים ועוד) - כ-8,500 דולר

העסקת בנה של קירשנבאום, טמיר, בעמותת עזרא - כ-7,000 דולר

ביצוע סקר דעת קהל בארה"ב לטובת מפלגת ישראל ביתנו - כ-36 אלף דולר

סך כספי השוחד שהעניק אלינסון - כ-92 אלף דולר.

גל הסדרי טיעון

אלינסון הוא כאמור הנאשם היחיד בתיק נותני השוחד שלא הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות. כל שאר הנאשמים במתן השוחד הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות להם או חתמו על הסכמים, שלפיהם הם ישמשו כעדי מדינה ויעידו במסגרת לפחות אחד משני המשפטים המתנהלים בקשר לפרשה.

כך, בשבוע שעבר חתמה המדינה על הסדר טיעון עם מי ששימש בעבר כמנכ"ל החברה לפיתוח השומרון, חיים בן-שושן, שהודה במסגרת ההסדר כי סייע להעביר כספי שוחד בסך מיליון שקל ליעדים עליהם הורתה קירשנבאום. הפרקליטות הודיעה כי תבקש להטיל עליו 7 חודשי מאסר בפועל.

וכך, בין היתר, הורשע במסגרת הסדר טיעון מתן דהן, שכיהן כיו"ר עמותת "איילים", שהודה במתן שוחד בתמורה לקבלת כספים קואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו, ונגזרו עליו 6 עבודות שירות, תוך שהשופט גורפינקל מדגיש כי החליט להקל על עונשו בשל העובדה שלא פעל לטובתו האישית אלא לטובת מטרת העמותה בראשה עמד.

במסגרת תיק נותני השוחד הגיע להסדר טיעון גם סטיבן לוי, שהעניק שירותי לובינג לעמותת "איילים". לוי הורשע בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד, בהיותו המתווך בין מפלגת ישראל ביתנו לעמותת "איילים", ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות.

הסדר טיעון נוסף במסגרת תיק "נותני השוחד" נחתם עם אפי פלס, שהודה כי בהיותו גזבר מועצת בנימין הוא פעל להעברת עשרות אלפי שקלים לחברת הפקות של מקורבת לקירשנבאום. פלס הורשע בעבירה של הפרת אמונים, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 שקל.

גם אירנה וולדברג, שהייתה בעבר מנכ"לית התאחדות היזמים, הורשעה במסגרת הסדר טיעון במתן שוחד, בכך שמימנה טיסה של גודובסקי ושל יועץ התקשורת של קירשנבאום לסרביה ולאוקראינה. על וולדברג נגזרו 6 חודשי עבודת שירות וקנס בסך 30 אלף שקל.

לפני כחודש וחצי הגיעה המדינה להסדר טיעון גם עם דב ליטבינוף, לשעבר ראש המועצה האזורית תמר ומי ששימש גם כיו"ר ההנהלה של רשות ניקוז יום המלח, לפיו הוא יודה בעבירת הפרת אמונים, לאחר שאישר תשלום מהמועצה האזורית תמר לגורם שידע כי בידו לפעול ולהשפיע על העברת תקציבים למועצה ממפלגת ישראל ביתנו. ההסדר אינו כולל הסכמה לגבי העונש, ופרקליטות המדינה הודיעה כי תדרוש 9 חודשי מאסר בפועל וקלון.

גם בתיק השני המתנהל בעניין הפרשה (ומנוהל על-ידי השופט ירון לוי), תיק מקבלי השוחד, בהם מואשמת כאמור גם קירשנבאום, נחתמו מספר הסדר טיעון, וכעת נותרו בו שני נאשמים בלבד: קירשנבאום ורמי כהן, מי ששימש בעבר כמנכ"ל משרד החקלאות.

הסדר הטיעון המרכזי שנחתם בתיק זה הוא עם דוד (דאוד) גודובסקי, ששימש כיד-ימינה של קירשנבאום בעת שכהן כמנהל אגף הארגון של המפלגה. גודובסקי הורשע במסגרת ההסדר בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; נגזרו עליו 7 שנות מאסר; וערעורו על חומרת העונש עומד כעת לערעור בפני בית המשפט העליון.

בתוך כך, היום הגישה המחלקה הכלכלית כתב אישום נוסף במסגרת הפרשה, הפעם נגד הלוביסט ישראל יהושע, המואשם בעבירות שוחד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס. על-פי האישום בעניינו, יהושע ביקש מגופים ציבוריים שונים אותם ייצג סכומי כסף גדולים מאוד, רובם במזומן, כתנאי להשגת תקציבים לאותם גופים. 

תגובות

ד"ר עו"ד מאור אבן-חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שניהל את התיק יחד עם עורכי הדין ד"ר יונתן קרמר ומשה עקירב, מסר בסיום הדיון: "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע את הנאשם בכל עבירות מתן השוחד שיוחסו לו בכתב האישום. מדובר בהכרעה שיפוטית נוספת בפרשה. עוד אחד מנותני השוחד לסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, מורשע בכך שנתן לה מתנות וטובות הנאה תמורת תקציבים. במקרה זה השוחד לא היה רק כסף. הנאשם נתן לה ולבני משפחתה מצלמות, אייפדים, טלפונים סלולריים, מוצרי אלקטרוניקה ושילם גם על סקר לטובת מפלגת ישראל ביתנו. בית המשפט קבע כי בעבירות שוחד אין זה משנה אם השוחד ניתן באמצעות כסף מזומן או באמצעות מתנות או טובות הנאה אחרות לעובד הציבור". 

עו"ד מיכאל עירוני, בא-כוחו של דניאל אלינסון, מסר בתגובה: "שמעתי את הכרעת הדין באולם בית המשפט. לפי מה שהוקרא באולם, ברור לנו כבר בשלב זה כי הכרעת הדין כוללת המון אי-דיוקים עובדתיים והסתמכות על עובדות שגויות. מרשי עומד על חפותו וימשיך להילחם עליה גם בערכאות נוספות". 

באי-כוחה של פאינה קירשנבאום, עורכי הדין גיורא אדרת ואורן אדרת, מסרו: "משפטו של אלינסון התקיים בפני שופט אחר, כאשר גברת קירשנבאום לא הייתה צד למשפט ואף לא נתבקשה להעיד במהלכו. כל קביעות שנקבעו לגבי גברת קירשנבאום במשפט לא לה - אין להן כל משמעות משפטית כלפיה. משפטה של גברת קירשנבאום עדיין מתנהל, טרם החלה פרשת ההגנה, וממילא לא נקבעו קביעות כלשהן לגביה במשפטה". 

*** חזקת החפות: פאינה קירשנבאום ורמי כהן לא הורשעו בכל עבירה במסגרת פרשת ישראל ביתנו. המשפט הפלילי בעניינם מצוי בשלב ההוכחות, ובמסגרת זו נשמעים עדי התביעה תוך ניסיון של המדינה לבסס את האישומים. בשלב הבא תינתן לקירשנבאום וכהן האפשרות להציג את עדי ההגנה ואת טענותיהם. במהלך המשפט טוענים הנאשמים לחפותם, וכל עוד הם לא הורשעו, הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.