"אתה מקצץ לי 96 מיליון שקל מהתקציב - ואתה הורג לי את המשרד"

בוועדה שעסקה בחצבת, התפרץ ליצמן על רפרנט הבריאות במשרד האוצר, רועי רייכר: "אתה זורה חול בעיני הציבור" • רייכר הסביר כי הקיצוץ הרוחבי לא אמור לפגוע בתוכניות קריטיות בבריאות, אך ליצמן התעקש: "אני צריך עוד תקני אחיות, עוד תקציב לטיפות חלב ולרכישת חיסונים. דיברתי עם שר האוצר על תוספת תקציב - וקיבלתי קיצוץ" • 5 רופאים שהמליצו להורים לא לחסן את ילדיהם - זומנו לשימוע

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן / צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן / צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

"אתה מקצץ לי 96 מיליון שקל מהתקציב - ואתה הורג לי את המשרד" - כך אמר היום (ב') סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לרפרנט הבריאות במשרד האוצר, רועי רייכר, בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. הוועדה סיימה כעת דיון של כשעתיים שנסב בעיקרו סביב מגפת החצבת, ההיערכות לה והשלכותיה.

עד כה נדבקו יותר מ-2,000 איש במחלה מאז תחילת השנה. ליצמן פתח את דבריו בקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה של 22 מיליארד שקל, שגזר קיצוץ של 44 מיליון שקל בתקציב משרד האוצר, וביחד עם קיצוצים קודמים מתחילת השנה מגיע ל-96 מיליון שקל. כמו כן, קוצצו 36 תקני כוח-אדם.

לדברי ליצמן, עוד לפני הקיצוץ הרוחבי, לפני כשבועיים, ביקש משר האוצר משה כחלון תוספת תקציב לצורך הרחבת מערכי טיפול חלב, הוספת תקני אחיות והוספת חיסונים, כדי להתמודד עם החצבת "ואז עברו 4 ימים וקיבלתי קיצוץ רוחבי", לדבריו. רייכר אמר כי הקיצוץ במשרד הבריאות הוא אלפית מתקציב המשרד, שהוא 40 מיליארד שקל בשנה, וליצמן אמר בתגובה - "אתה זורה חול בעיני הציבור. 40 מיליארד שקל זה שכר הרופאים, זה תרופות".

לפי רייכר, שביטא את עמדת משרד האוצר כפי שהופצה לכלי התקשורת בשבוע האחרון, באוצר קיצצו מתוך הנחה שהקיצוץ יירד מהמינהלה של משרד הבריאות ולא מהתוכניות החיוניות, בעוד שבמשרד הבריאות התעקשו שאין להם מנוס אלא לקצץ בתוכניות אקוטיות לבריאות הציבור. מדובר בתוכניות כמו התוכנית למניעת זיהומים, לטיפול בפגים, לשיפור השירות במכונים להתפתחות הילד ולשיפור השירות בחדרי המיון.

יעקב ליצמן / צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת
 יעקב ליצמן / צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

"אני מחליט מאיפה לקצץ, לא אתה. אל תעשו לי פוליטיקה עכשיו"

כל אחת מתוכניות אלה מתוקצבת ב-40-65 מיליון שקל בשנה, ובכל אחת מהן ייגרעו לפי משרד הבריאות 5-10 מיליון שקלים, בלית ברירה. גם הרחבת יכולת הטיפול בחצבת, כאמור, נפגעת בשל הקיצוץ הרוחבי - כך לפי ליצמן. הוא הוסיף ואמר לרייכר - "אני מחליט מאיפה לקצץ, לא אתה. אל תעשו לי פוליטיקה עכשיו", וגובה בידי יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), שאמרה - "אתם מכתיבים וכופים על משרד הבריאות מאיפה לקצץ?"

ליצמן התייחס להצעת החוק לעידוד חיסונים שיזמו ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) ויואל חסון (המחנה הציוני) ועברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית בכנסת - הצעה שנועדה להתמודד עם מתנגדי החיסונים בישראל באמצעות הסברה כמו גם אפשרות לסנקציות כנגדם (שלילת נקודות זיכוי במס הכנסה), אם יעמדו בסירובם. אל מול דבריה של מזכ"ל הסתדרות המורים, יפה בן דוד, שאמרה שהמורים לא ימנעו מילדים לא מחוסנים מלהיכנס לבתי הספר, ושאם ייקבע בחוק שזה מה שצריך לעשות הרי שמשרד הבריאות צריך הוא לקחת על זה אחריות, אמר ליצמן - "את תעשי מה שהחוק אומר, אחרת את מפירה את החוק".

ליצמן אף עידכן כי משרד הבריאות זימן לשימוע כחמישה רופאים שהנחו הורים שלא לחסן את הילדים, וממצאים בעניין ישוחררו בעוד כמה שבועות. כן עידכנו ליצמן והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כי החצבת מקורה בתיירים שהגיעו לארץ לא מחוסנים (באירופה שיעור המחוסנים נמוך מ-84% ונספרו עד כה 54 אלף מקרים בשנתיים האחרונות), וששיעור הילדים המחוסנים בישראל גבוה יחסית לעולם - 96%.

"קונים כרטיס טיסה פיקטיבי כדי שיוכלו להתחסן במרפאות מטיילים"

שתי האוכלוסיות שבהן הייתה עיקר הבעיה של ילדים לא מחוסנים לפי ליצמן הן הערבית והחרדית, ולדבריו "טיפלנו בבעיה וזה חוסל. במגזר החרדי זה היה גם ברמה ההלכתית, ומשהבנו את זה רבנים יצאו בהוראות כתובות לכך שצריך להתחסן. שלחנו צוותים וניידות לכל מקום שצריך". עד אמצע נובמבר נספרו יותר מ-200 מקרי הידבקות בחצבת, פחות משמעותית - גם ברמת כלל החודש כנראה - בהשוואה לאוקטובר, אז נספרו 628 מקרים. אולי בעקבות הביקורת כלפי משרד הבריאות בחודש האחרון כי לא נערך בצורה מספיק טובה להתפרצות - מבחינת כמות חיסונים וכוח-אדם - אמר גרוטו ש"הכנו תוכניות מגירה בשנה האחרונה לשורת מחלות, כמו שפעת, דבר ועוד. כל אירוע שלא יבוא".

רחל פיש, מנהלת מחלקת בריאות הציבור במכבי, הודתה ש"כמות החיסונים אצלנו הייתה מוגבלת, וכעת לאט לאט זה מסתדר". החיסונים הם בחינם לכל הילדים בישראל וניתנים בטיפות חלב ובבתי הספר, אך אוכלוסיה בוגרת שרוצה להתחסן (אלא אם נחשפה ישירות לחולים במחלה) צריכה לשלם בעבור החיסון 100-200 שקל לאדם וכן מתחסנת בלשכות משרד הבריאות ובמרפאות מטיילים. מעבר לסוגיית התשלום, יש כיום גם בעיה בזמינות התורים במרפאות אלה. לפי פיש, "אנחנו מאפשרים למי שרוצה להתחסן - להתחסן אצלנו, ולשלם על כך, אבל אין לנו מלאי מספיק לחסן את כל האוכלוסיה". בישראל ילדי 1955-1977 הם קבוצת סיכון לחצבת שכן רבים מהם לא קיבלו את החיסון השני למחלה (ניתן כיום בכיתות א'), המבטיח הגנה של 97% מפני המחלה, וחלקם לא קיבלו כל חיסון שהוא.

בהקשר זה אמר ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני), בוועדה - "אנשים עושים תרגילים כדי להתחסן. קונים כרטיס טיסה פיקטיבי כדי שיוכלו לגשת למרפאות מטיילים". לשאלה מדוע לא להכניס את החיסון נגד חצבת לסל הבריאות אמר ליצמן כי הוא לא מתכוון להכניס לסל, שתקציבו חצי מיליארד שקל, כי יש תור ארוך ביותר של תרופות וטכנולוגית בהיקף של 3 מיליארד שקל שממתינות להיכנס לסל.

"לממן חיסונים למי שלא חיסן בזמן? בשום פנים ואופן לא! מי שלא חיסן בזמן, לא ייקח מהסל תרופות של חולים", הוסיף ליצמן.

היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד, עו"ד כרמית פולק-כהן, אמרה שהורים שרוצים להביא את ילדיהם להתחסן בטיפות חלב, נענים בידי האחיות "'עמוס מדי, אני לא יכולה שתבואי'. אני רואה את המצוקה שלהן".

בהקשר הזה הוסיף ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, ש"שורש הבעיה הוא תקצוב, והפרטת שירותי הבריאות לתלמיד (אחיות בתי הספר שהועסקו בעבר בידי משרד הבריאות וכיום בידי חברות חיצוניות כעובדות קבלן, ה"ו)". לדבריו, "אם לא יתגברו את המשאבים, נראה התפרצויות של מחלות אחרות בעתיד. הדבר דומה לריכוז משאבי כיבוי האש בשריפה אחת, ובגלל זה שריפה אחרת יכולה לפרוץ במקום אחר". יחימוביץ' אמרה לגבי דברים אלה - "צריך להחזיר את האחות לבתי הספר, כעובדת ישירה, כמו שהיה פעם, במקום העסקה דרך קבלנים, כאשר מודדים זמן של 40 שניות לחיסון".

יחימוביץ' סיכמה כי: "אנו יוצאים מכאן בקריאה לשר האוצר, משה כחלון, שיבין את המשמעות של קיצוץ רוחבי; שפוגע בכל המרכיבים של משרד הבריאות. ליצמן הלך לכחלון, הוא אמר לו 'יהיה בסדר', ומאז המשרד ספג 3 קיצוצים רוחביים. מקיצוץ כזה עשירים לא נפגעים. הם יכולים לשלם 200 שקל לחיסון. העניים - הם לא יכולים לשלם את זה.