הקרנית של קורנית: המוצר שנועד להחליף קרניות להשתלה

השתלת קרנית היא ניתוח ההשתלה הנפוץ בעולם, ועיוורון קרנית מגיב היטב לתיקון באמצעות השתלת איברים, אבל המחסור בקרניות להשתלה, הצורך במנתחי על לביצוע הניתוח, אי-התאמה לניתוח ודחיית השתל מותירים מיליונים בעיוורונם. לפי מחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת Jama Opthalmology, על כל מושתל קרנית בעולם, לכ-70 איש שממתינים להשתלה לא יימצא תורם.

במדינות מעטות מספר תורמי הקרנית מספיק כדי לכסות את הביקוש, אולם לרוב אוכלוסיית העולם אין נגישות כלל לקרניות לתרומה. במועד פרסום המחקר, רק ארה"ב וסרי לנקה ייצאו קרניות. המאמר המתאר את המחקר הסתיים במילים: "יש לעודד תרומת קרנית, אך הפתרון האמיתי לבעיה הוא מוצר מלאכותי". זהו בדיוק החזון של CorNeat Vision (קורנית ויז'ן), המפתחת קרניות מלאכותיות.
"הקרנית היא 'השמשה הקדמית' של העין ואחראית על כ-70% מכוח המיקוד של העין", אומר ד"ר גלעד ליטוין, סמנכ"ל רפואי ומייסד קורנית. "אצל רובנו הקרנית תישמר שקופה לאורך החיים, אך פציעות ומחלות שונות עלולות לגרום פגיעה קשה באופטיקה וכתוצאה מכך לעיוורון. מסיבות אלה ואחרות נוצר צורך להחליף אותה. זה עיוורון פתיר".

"שתל שלא יוצר תגובה של מערכת החיסון"

כיום רק מי שמצבו חמור מאוד מקבל קרנית להשתלה. וגם אם יש תרומה, ההשתלה כרוכה במורכבות לוגיסטית. "הניתוח דורש תפירה מדויקת, ובכל בית חולים יש רק מומחה אחד או שניים שיכולים לעשות זאת. הקרנית עצמה יכולה להישמר רק כמה ימים מחוץ לגוף", אומר עלי-רז.

לדברי ד"ר ליטוין, "כל הניסיונות לחבר קרנית סינתטית כשלו, בעיקר נוכח הקושי ביצירת החיבור לרקמת הקרנית, שאין בה כלי דם, היא דלה בתאים ואינה מתחדשת. קיים היום פתרון זמני לשנה עד שנתיים. אחר כך העין תפסיק קרוב לוודאי לראות, לתמיד".

אחד המוצרים הקיימים הוא הקרנית המלאכותית שהמציאו בהרווארד בשנות ה-70 ומכילה עדשה וסגר מטיטניום, המולבשים על קרנית מתורם. הפתרון אפשר ראייה דרך העדשה המרכזית במקרים שבהם סיכויי הקליטה של קרנית מהמת נמוכים. הבעיה בחיבור היא המפגש בין הרכיב הביולוגי לסינתטי, אומרים בקורנית. פתרון אחר שקיים הוא שימוש בעיגול מרקמה מהחניכיים של המטופל, המחזיקה בתוכה עדשה מפלסטיק שקוף.

הפתרון של קורנית הוא שתל המנצל טכנולוגיית הנדסת חומרים בקנה מידה ננומטרי לטובת אינטגרציה ועיגון של עדשה מלאכותית לדופן העין. עדשת השתל, המחליפה את רקמת הקרנית החולה, מוקפת ב"חצאית" העשויה מחומר המורכב מסיבי פולימר. "אנחנו מייצרים עדשה סינתטית בגודל הקרנית שאנו מעגנים מתחת ללחמית העין בין שכבות דופן העין". ה"חצאית" מעודדת גדילה של תאים דרכה ואינה יוצרת תגובה של מערכת החיסון ובכך מעגנת את העדשה לעין".

ליטוין ועלי-רז הכירו ביישוב שבו הם מתגוררים, שדה ורבורג. עלי-רז ניהל את פרסיי שנמכרה, וליטוין הוא מנתח עיניים מומחה לניתוחים מורכבים. החברה גייסה עד כה 8.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, וכעת נמצאת בשלבי סגירה של תהליך גיוס, שמטרתו מימון ניסויים בבני אדם לטובת קבלת אישורים רגולטוריים בצפון אמריקה. האבטיפוס הראשון של המוצר יוצר ב-2016 והושתל בהצלחה בארנב. הכוונה היא להגיע לשוק ב-2020.