תביעה נגד אפל: חנות היישומים שלה היא מונופול

קבוצת צרכנים בארה"ב ביקשה מבית המשפט העליון לאפשר לה לתבוע את אפל בטענה כי היעדר תחרות מוביל להתייקרות האפליקציות • אפל מתבססת על פסיקה מ־1997, אך ביהמ"ש העליון מטיל ספק ברלוונטיות שלה

מנכ"ל אפל טים קוק / צילום: Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב
מנכ"ל אפל טים קוק / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

בית המשפט העליון בארה"ב דן אתמול (ב') האם יש להתיר לצרכנים להמשיך בתביעה משפטית שבה נטען כי לאפל יש מונופול לא חוקי שמוביל לעליית מחירים. התובעים הם קבוצת צרכנים שקוראים תיגר על דרישתה של אפל שכל התוכנות באייפונים שלה יימכרו ויירכשו באמצעות חנות היישומים של אפל. בתביעת הייצוגית הם דורשים פיצויים לאנשים שרכשו יישומי אייפון. כיום, מפתחי יישומים יכולים להפיץ את יישומיהם למשתמשי אייפון רק באמצעות חנות היישומים של אפל, והחברה גובה מהם עמלה של 30%.

"אפל הטילה על בעלי האייפונים מגבלות שפוגעות בתחרות, כדי למנוע מהם לרכוש יישומים במקומות שאינם חנות היישומים של אפל, השיא מונופול", טען עורך דינם של התובעים, דייויד פרדריק, "כתוצאה מכך שילמו בעלי האייפונים לאפל סכומים גדולים יותר עבור יישומים מאשר בשוק קמעונאי תחרותי".

בית המשפט התבקש לדון בסוגיה הראשונית אך הקריטית: למי יש את הזכות המשפטית להגיש תביעה בגין המונופול לכאורה של אפל. אם יחליטו השופטים שהתביעה יכולה להימשך, היא עשויה לחולל שינויים באופן שבו נמכרים יישומים, ואם ייקבע כי החברה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים היא תיחשף לקנס כספי משמעותי.

יצרנית האייפון טוענת שהצרכנים אינם יכולים להגיש תביעה כיוון שאפל אינה קובעת ישירות את מחירי היישומים, שנמצאים באחריות מפתחי היישומים עצמם. אפל טוענת שהיא משמשת רק כערוץ, וכי הצרכנים אינם באמת קונים יישומים ממנה. לטענת אפל, אם מישהו יכול להגיש תביעה בגין מונופול לכאורה אלה יהיו מפתחי היישומים עצמם, כיוון שהם אלה שמשלמים כדי להציג את התוכנות שלהם בחנות היישומים של אפל. המפתחים "קונים חבילה של שירותים, שכוללת הפצה ותוכנה וקניין רוחני ובדיקות", טען בבית המשפט עורך הדין דניאל מ. וול, שמייצג את אפל.

"אני לוקחת את האייפון שלי, אני נכנסת לחנות היישומים של אפל, אני משלמת לאפל ישירות באמצעות פרטי כרטיס האשראי שסיפקתי לאפל. מנקודת הראות שלי, כרגע ביצעתי עסקה חד-שלבית עם אפל", אמרה השופטת אלנה קגן. היא הוסיפה כי סוג זה של קשר מסחרי ישיר עם החברה מספיק כדי להעניק לצרכנים את הזכות לתבוע אותה.

אפל מתבססת על פסיקה תקדימית מ-1997, לפיה החוק הפדרלי מתיר הגשת תביעות פיצויים בגין הפרת חוק ההגבלים העסקיים אך ורק לקורבנות הישירים של ההתנהגות האנטי-תחרותית. עם זאת השופטים הביעו ספקות לגבי הרלוונטיות של פסיקה זו בימינו אנו.

על פי תקדים זה, אסור לקונה להגיש תביעה נגד גורם שנמצא במרחק של כמה חוליות בשרשרת האספקה רק משום שהמחיר הגבוה גולגל בסופו של דבר לקונה. אך השופטים אמרו כי 40 שנים של ראיות כלכליות מערערות את ההיגיון שעליו מבוססת פסיקתו התקדימית הקודמת של בית המשפט העליון. 

השופטים שאלו האם הגיש אי פעם אחד מעשרות אלפי מפתחי היישומים תביעה נגד אפל. לכך ענה עורך הדין של אפל בשלילה וציין כי "גם אף מדינה או רשות הגבלים עסקיים פדרלית לא הגישה אי פעם תביעה משפטית", וטען כי היעדר נקיטת הליכים משפטיים זו משקף ככל הנראה היעדר התנהלות אנטי-תחרותית מצדה של אפל.

בית המשפט העליון לא אמר במפורש כי ישקול להפוך על פיו את התקדים מ-1977 במסגרת התביעה הנוכחית. הוא יפרסם את החלטתו בסוף יוני.